קרוב משפחה של האניקאט: "חזר עצוב מרוסיה. כולנו שבורים"

עולם הכדורסל מעכל את המוות הטראגי. טפירו: "האחרון שהייתי חושב שזה יקרה לו", יניב מזרחי: "חלמנו שיחזור לשחק בנס ציונה"

רועי כהן
רועי כהן

תגיות: כדורסל

Getting your Trinity Audio player ready...
שנה גודל פונט א א א א

עולם הכדורסל עדיין מתקשה לעכל את גודל הטרגדיה עם מותו של טיילר האניקאט, שככל הנראה שם אתמול (שבת) קץ לחייו אחרי שנקלע לעימות חמוש עם שוטרים בלוס אנג'לס. בשיחה עם קרוב משפחה של השחקן, מתברר שהאניקאט חזר לחופשת הקיץ בארה"ב עם מצב רוח "מוזר", אך דבר לא העיד על העתיד לקרות.

"מהרגע שהוא נחת כאן מרוסיה הבנו שמשהו לא בסדר", אמר קרוב משפחה של האניקט בשיחה עם אתר ערוץ הספורט. "לא היה לו מצב רוח וזה היה טיילר שונה ממה שהכרנו. אני בעצמי עדיין לא יודע מה בדיוק קרה שם, אני רק יודע שהוא היה מאוד עצבני באותו ערב ואימו, ליסה, התקשרה למשטרה כי היא פחדה שהוא יפגע בעצמו. זה לא נכון שהוא ירה לעבר השוטרים. טיילר ילד טוב ולעולם לא היה עושה את זה. אני יכול לומר בוודאות שאין סיכוי שהוא ירה עליהם, מה שככל הנראה קרה זה שהוא ירה בעצמו, ורק אחרי כמה שעות השוטרים פרצו פנימה ומצאו אותו. אם הם היו נכנסים קודם אולי היה אפשר להציל אותו. כולנו כאן שבורים לגמרי".

בעירוני נס ציונה, הקבוצה שבה שיחק האניקאט בעונת הרוקי שלו באירופה, קיבלו את הבשורה המרה בהלם טוטאלי. "טיילר הוא האחרון שהייתי חושב שהיה מסוגל להיקלע לסיטואציה כזו", אמר מאיר טפירו, ששיחק עם האניקאט בעונת 2013/2014 וכיום משמש כמנכ"ל נס ציונה. "זאת הפתעה גמורה. טיילר היה בחור חייכן, מצחיק, חבר טוב לקבוצה, והכישרון שלו היה עצום. כאדם הוא היה מאוד אינטיליגנט, ורבלי, עם ראש על הכתפיים, מחונך ומשכיל. העונה הראשונה שלו באירופה היתה אצלנו והוא היה ילד. כל דבר היה לו חדש אבל הוא רצה ללמוד ולהצליח, וראינו את התשוקה שלו מהרגע הראשון. האתלטיות שלו היתה חסרת תקדים במונחים ישראלים".

"הפך לטיילר שונה ממה שהכרנו" (getty)
"הפך לטיילר שונה ממה שהכרנו" (getty)

לדברי טפירו, האניקאט הוא המקרה ההפוך מדמות שהיתה עלולה להסתבך בדבר מהסוג שהביא למותו. "קשה מאוד לדעת מה היה שם. מה שמעניין זה איך הוא בכלל הגיע לסיטואציה כזאת, זה לא מתאים לו ולא באופי שלו. משהו קרה שם ואנחנו לא יודעים".

גם יו"ר הקבוצה יניב מזרחי מחזק: "משהו פה לא מסתדר בראש. האירוע הזה זה ההיפך הגמור ממה שטיילר היה. בחור חיובי, שמח, חייכן, אהוב הקהל והשחקנים. כולנו כאן חלמנו שיום אחד הוא יחזור לשחק כאן, אולי בסוף הקריירה. זה הלם בלתי נתפס".

ועדיין, הרבה שאלות נשארו פתוחות. אמו ליסה נחשבת לאדם הקרוב ביותר להאניקאט, והיא אף שהתה לצידו לאורך כל התקופה ששיחק בישראל. עדיין לא ברור כיצד האניקאט השיג כלי נשק, מה גרם להתנהגות האלימה שעליה דיווחה אימו, ומה הוביל לכך ששם קץ לחייו, בגיל 27, בשיא הפריחה המקצועית.

"חלמנו שיחזור לשחק בנס ציונה"
"חלמנו שיחזור לשחק בנס ציונה"
מוות טראגי. האניקאט (getty)
מוות טראגי. האניקאט (getty)