שנה אחרי שפרשה ממשחק פעיל, אחד מכוכבות ה-WNBA, קנדיס וויגינס, יוצאת במתקפה חריפה נגד מה שהיא מכנה "התרבות הפוגענית בליגה". וויגינס, שזכתה ב-2014 באליפות עם אשדוד וכיכבה במכללת סטאנפורד סיפרה בראיון לסן דייגו יוניון טריביון: "זה לא שהחלום שלי התגשם ב-WNBA, אלא בדיוק להפך".
וויגינס הייתה אמורה להאריך את החוזה בניו יורק ליברטי, אבל במארס האחרון היא החליטה לפרוש. "רציתי לשחק שתי עונות נוספות", היא הודתה, "אבל החוויה תרמה למצב הנפשי שלי. זה היה מדכא. בלי לגלות יותר מדי, התרבות בליגה הייתה רעילה עבורי. הרוח שלי נשברה".
וויגינס, הקלעית הגדולה ביותר בתולדות מכללת סטאנפורד, נבחרה על ידי מינסוטה לינקס במקום השלישי בדראפט ב-2008, קלעה בממוצע 15.7 נקודות בעונת הרוקי ונבחרה לשחקנית השישית המצטיינת. ב-2010 היא קרעה את גיד האכילס, אבל הספיקה לזכות באליפות עם הלינקס ב-2011, כאשר היא ממלאת תפקיד משני בקבוצה.
אבל הפציעה לא הייתה הבעיה היחידה של וויגינס, כפי שהיא מתארת. "לעובדה שהייתי הטרוסקסואלית ולא פחדתי לדבר על הזהות שלי כאשה סטרייטית הייתה השפעה. אפשר להגיד ש-98 אחוז מהנשים ב-WNBA לסביות. זה היה מקום קונפורמיסטי. הייתה הרבה קנאה ותחרות, וכולנו נלחמנו על פירורים".
וויגינס המשיכה: "הדרך בה נראיתי והדרך בה שיחקתי תרמו למתיחות. ניסו לפגוע בי בכוונה כל הזמן. אף פעם לא קראו לי "ביץ'" (כלבה) כל כך הרבה בחיים שלי כפי שהיה בשנה הראשונה שלי בליגה. אף פעם לא נזרקתי לרצפה כל כך הרבה. המסר היה: אנחנו רוצות שתדעי שאת לא רצויה. נקודת ההתייחסות שלך היא משחק הגברים ויש הרבה השוואות. הרבה חושבים שצריך לשחק ולהיראות כמו גברים כדי לקבל כבוד. אני חשבתי הפוך. הייתי גאה להיות אשה ולא התאמתי לתרבות".
"לאף אחד לא אכפת מה-WNBA. הכרטיסים לא נמכרים. נותנים בחינם כרטיסים לאנשים שלא מגיעים למשחקים", המשיכה וויגינס, שמתכננת לכתוב ספר על חוויותיה בליגה לו תקרא "יומני ה-WNBA" המבוסס על יומנים שכתבה בזמן שהותה בליגה. למרות דבריה, היא טוענת שלא תנסה למנוע משחקניות להגיע לליגה: "אני לא מנסה לרסק את החלומות של אף אחת".