Srdjan Stevanovic/Euroleague Basketball via Getty Images
עונת 2026/27 לא התפתחה בהתאם לתוכניות של מכבי ת"א, בלשון המעטה. הצהובים יפגשו הערב (חמישי) את פרטיזן בלגרד כשהם במאזן 7:2, מרחק ניצחון אחד ממילאנו ובאסקוניה במקום האחרון ביורוליג. הצהובים טרם פגשו במסגרת היורוליג את הפועל ת"א, אולימפיאקוס ודובאי, שמחכות בשלושת המחזורים הבאים, ואת פנרבחצ'ה החזקה.
המצב רק עלול להדרדר. אמנם איפה לונדברג צפוי לחזור, והצהובים טוענים שהם בשוק לחיפוש גארד במשך שבועות, אבל הבעיות של הקבוצה הצהובה רבות ומצטברות. לצד האכזבה מהיכולת האישית, בקבוצה בה שחקן אחד בלבד קולע מעל 12 נקודות למשחק (ג'ימי קלארק) ואחד מוסר מעל שלושה אסיסטים (ים מדר), הבעיה הגדולה יותר נמצאת בהגנה.
מכבי ת"א מודל 2026/27 היא קבוצת ההגנה הגרועה ביותר בגלגול המודרני של היורוליג. מאז המעבר לשיטת ליגה אחת לפני עשור, הדירוג ההגנתי של הצהובים הוא הנמוך ביותר. דירוג הגנתי הוא מדד שנועד לשקף את החוזק ההגנתי של כל קבוצה, ומודד את כמות הנקודות שהיא הייתה סופגת אם כל הקבוצות היו משחקות כמות מהלכים שווה.
מכבי סופגת 106.1 נקודות ל-100 מהלכים, בזמן שממוצע היורוליג עומד על 96.5. מדובר בכמות הנקודות הגבוהה ביותר שידע המפעל, אבל זה מתבסס בין היתר על העלייה באיכות ההתקפות. בשביל למדוד באמת את החוזק של ההגנה, צריך למדוד את הדירוג ההגנתי של כל קבוצה בהשוואה לממוצע בליגה באותה עונה. וגם כאן, מכבי ת"א בליגה משלה. בערך.
הפער בין כמות הנקודות שהצהובים סופגים לבין הממוצע ביורוליג, כשמתעלמים מקצב המשחק, עומד על 9.95%. הקבוצה היחידה אצלה הפער גדול יותר הייתה חימקי מוסקבה ב-2020/21, קבוצה שבאופן מעשי התפרקה באמצע העונה וסיימה עם פער של 10.46%. חימקי ההיא נאלצה למכור את כוכביה באמצע העונה, הובסה ב-30 הפרש בתדירות גבוהה וסיימה עם 30 הפסדים מ-34 הפסדים, הקבוצה הגרועה ביותר בתולדות היורוליג.
אחרי שתיהן, הפער הגדול ביותר שייך לאלבה ברלין בעונת הקורונה שהופסקה אחרי 28 משחקים מתוך 34. אם מסתכלים על עונות מלאות, ועל קבוצות שלא התפרקו באמצע, ההגנה של מכבי ת"א רחוקה ב-9.95% מהממוצע ביורוליג. במקום השני אנדולו אפס מודל 2017/18, עם פער של 6.64%.
מכבי ת"א ספגה במשחק אחד בלבד פחות מ-80 נקודות, מול ארמני מילאנו. היא ספגה בשבעה משחקים מעל 90 נקודות, בשלושה ספגה 100 ומעלה ובאחד נוסף 99. היריבות שלה קולעות ב-58.8% ל-2 נקודות (נתון גבוה יותר מהמקום השני ביורוליג), 42.3% ל-3 ב-33.3 ניסיונות, אחוז גבוה יותר מהאחוז הממוצע של כל קבוצת התקפה ביורוליג, ומוסרות 22.8 אסיסטים על 12.9 איבודים.
שיעור התקפות המעבר נגד הצהובים הוא הגבוה ביותר במפעל, שיעור הזריקות מהמסירה שני רק לפנאתינייקוס (כשהזריקות מגיעות לשחקנים טובים יותר בהרבה). מכבי מאפשרת לשחקנים הטובים ביותר של היריבה לקחת את הזריקות הטובות ביותר ולקלוע אותן. גם אם יש פוטנציאל בהתקפה, כפי שהתבטא בניצחון על ולנסיה או במשחק הצמוד מול ריאל מדריד, ההגנה לא משאירה להם סיכוי. בשני משחקים בלבד הם ספגו פחות מ-23 נקודות ברבע הראשון. בארבעה משחקים, הם סיימו אותו בפער של שמונה נקודות ומעלה.
בכנות? אתם לא צריכים את כל המספרים האלה. מבחן העין מספיק. ההגנה של מכבי ת"א לא טובה, וזה מתבטא גם ברמה הטקטית וגם ברמת המאמץ שמופגן על הפרקט. הסגל עצמו הורכב מראש עם לא מעט סימני שאלה בגזרה ההגנתית. העדרו של איפה לונדברג, מהשומרים הטובים ביותר ובעיקר המנהיג של ההגנה הצהובה, רק מעצים את הבעיות בסגל שמראש נבנה בלי מגן טבעת טבעי ובלי גארדים שמתמחים בהגנה על כוכבי יורוליג. מה אפשר לעשות?
קטש ומדר. זה נראה רע (Getty)
אישית לוחצת
אחת הקלישאות הכי גדולות שאפשר לתת בכתבות מהסוג הזה היא להגיד לצהובים לשמור טוב יותר, אבל בסופו של דבר מדובר בחלק מרכזי מהסיפור. קיטון וואלאס למשל הגיע עם טיקט הגנתי, בין היתר, ולא באמת הראה את זה בתשעת משחקיו המאכזבים במדי הקבוצה. ארמנדו בייקוט נחשב לאתלט טוב, אבל הגנת הצבע של הצהובים מחפירה וזה גם לאחר הוצאתו של דניאל ת'ייס מהרוטציה.
בקדם העונה ולסירוגין בעונה עצמה ראינו את מכבי מנסה לכפות איבודים על שחקנים ולשבש נתיבי מסירה. בפועל 72.5% מהסלים נגד הצהובים ביורוליג הגיעו מאסיסט, נתון גבוה, בדגש על שלשות. זורקים נגד הצהובים 33 שלשות למשחק וקולעים ב-42.3% מטורף, בעיה שמלווה אותם עוד מתחילת העונה ולא קיבלה פתרון ממשי. לנסות להיצמד לשחקנים כמה שיותר יכול להיות חלק מהפתרון.
לפי נתוני InStat, ברוב הפיק-נ'-רולים איתם מכבי התמודדה היא הלכה בעיקר על אובר, כלומר ניסיון לעבור בין החוסם למוביל הכדור, או על חילוף. זה נועד למנוע זריקות מבחוץ של השחקן עם הכדור, אבל בסופו של דבר מוביל לחוסר תקשורת בהגנה ולזריקות פתוחות. מצב בו נצמדים למגן ולשחקנים האישיים יכול לפרק את המשחק הקבוצתי של היריבה ולהוביל להגנה מעט יותר טובה. גם אם זה לא יקרה, פתרון בסיסי יהיה לוותר על כמה שיותר חילופים שמסדרים מיסמאצ'ים לשחקני היריבות.
שחררו את החילופים (Getty)
לעבוד עם מה שיש
על הנייר, יש למכבי ת"א כלים הגנתיים שאמורים לחפות על חולשת הגארדים או הגבוהים. אושיי בריסט, ג'יילן הורד ובונזי קולסון יכולים להיות שומרים טובים, לכסות כמה עמדות ולהקשות על מובילי כדור. מכבי מעל הממוצע ביורוליג בריבאונד ההגנה למשל, כשהיא במקום השישי במפעל באחוז הריבאונדים שהיא לוקחת מתחת לסל שלה, ומתחת לממוצע בעבירות.
בהתחשב במה שראינו מהגארדים או הסנטרים הגנתית, יכול להיות שהפתרונות של מכבי יהיו דווקא לנסות ולצאת מהקופסה, עם דקות לקולסון, בריסט והורד ביחד בניסיון לשבש את הנעת הכדור של היריבה. השלושה קיבלו במצטבר 9:15 דקות ב-11 חמישיות שונות, בהן היריבות קלעו ב-4 מ-14 מהשדה.
על הנייר זה לא רע, אבל בפועל מכבי ת"א הייתה ב-17- מצטבר ב-9:15 דקות (לעומת 1.85- בממוצע בתקופת זמן דומה לאורך עונת היורוליג). ברוב המקרים הם תופקדו בעמדות 3-5 זה לצד זה. בדקות בהן שיחקו לצד בייקוט או סורקין, המדד שלהם עומד על 5+. יותר קל להגיב בהגנה עם שחקנים ארוכים שיכולים להחליף ולשבש נתיבי מסירה, אבל בשביל זה מכבי ת"א צריכה להבין מה היא רוצה להיות בצד ההגנתי של המגרש.
קבוצה שמכתיבה את קצב המשחק דרך ריבאונדים ועבירות שמוציאות את היריבה מהשטף? לא כדורסל יפה, אבל אולי יכול לעבוד. קבוצה שנצמדת לגארדים של היריבה ומונעת מהם להניע כדור או לקבל זריקות חופשיות? דורש לא מעט מאמץ וחשק, כזה שאולי אין בסגל הקיים. כשאליס שאלה את החתול המחייך לאן ללכת, הוא אמר לה שלא משנה באיזה דרך היא תלך, כי אם היא תתמיד בהליכה היא תגיע. מכבי ת"א מודל 2026/27, בינתיים, לא נראית כאילו היא בכלל מנסה ללכת.
כל הנתונים נכונים לערב המחזור התשיעי