פנרבחצ'ה תפגוש הערב (שישי, 18:00) את אולימפיאקוס לחצי גמר הפיינל פור, בהובלת וויד בולדווין. אקס מכבי ת"א רשם את אחת העונות הטובות בקריירה, אם לא הטובה ביותר, כשקלע 14.1 נקודות עם 5.5 אסיסטים על 2.4 איבודים בלבד למשחק. בסיום העונה הוא נבחר בפעם השלישית לחמישיית היורוליג הראשונה, ובפעם הראשונה מחוץ למכבי ת"א.
בולדווין, יש לציין, שיחק כדורסל שונה משמעותית במכבי ת"א. בעונתו השנייה והמוצלחת ביותר במדים הצהובים הוא קלע 17.4 נקודות (48.3% ל-2, 39.1% ל-3) על 4.9 אסיסטים למשחק. בולדווין זרק באותה עונה 12.4 זריקות למשחק, מסר 4.9 אסיסטים ואיבד 2.6 פעמים. השנה, לשם ההשוואה, הוא על 11 זריקות למשחק, 5.5 אסיסטים ו-2.4 איבודים בלבד.
בולדווין במקום השישי ביורוליג בכמות האסיסטים למשחק עם 5.5 אס' בערב, מעל שחקנים כמו תומא הרטל, פקואנדו קמפאצו ותמיר בלאט, שמשחק 19:25 דקות בלבד למשחק. מדובר באחד הנתונים הטובים ביורוליג, בטח למי שבראש ובראשונה סקורר. ראינו לא מעט מהלכי "דרייב-אנד-קיק" של בולדווין לאורך העונה ולא מעט מקרים של פיק-נ'-פופ, כ-19.2% מהפיק-נ'-רולים בהם הוא הוביל כדור לאורך העונה בכל המסגרות.
בולדווין מייצר בממוצע 12.6 מאסיסיטים למשחק לפי 3Steps Basket, כלומר 2.57 נקודות בממוצע לאסיסט. זה מעיד על הריבוי של השלשות ועל סגנון המשחק של פנר, שמבוסס על היכולת של בולדווין לייצר אחרי תנועה פשוטה (בין אם כניסה לצבע או פיק-נ'-רול) בהתקפה. לצד שחקנים כמו טאריק ביברוביץ' או ניקולו מלי, השילוב בין היכולת שלו כסקורר שיכול להעניש מגנים חלשים ובין היכולת שלו כמוסר שמוצא אותם פתוחים הופך את פנר לקבוצה שקשה לעצור.
היכולת של בולדווין להוביל כדור הורגשה עוד במכבי ת"א, כאשר במשך תקופה לא קצרה הוא שימש כרכז בפועל בזמנו בהתחשב בפציעה של לורנזו בראון. הפעם הכדור אצלו מהשנייה הראשונה, כשבאופן חריג הוא שחקן ספסל. בולדווין פתח בשבעה משחקים בלבד העונה, במה שנותן לו להוביל כדור והשפיע גם על הביטחון העצמי.
אם תשאלו את שאראס, זה חלק מהפתרון. בתחילת העונה בולדווין קלע 36 נקודות מול ז'לגיריס קובנה, משחקיו אחריו שאראס אמר ש"הוא מרגיש טוב יותר פיזית. הפעם האחרונה בה הוא היה כל כך פיזי הייתה כנראה בבאיירן מינכן. בשנה שעברה הוא התאים את עצמו בצורה מצוינת להכל". אז, בשנה לא פשוטה, בולדווין פתח ב-13 מ-27 משחקים, קלע 11.1 נקודות למשחק ומסר 3.7 אס' על 2.1 איב'. תוך שנה אחת בלבד, יחס האסיסטים/איבודים שלו קפץ מ-1.76 רע ל-2.29, דווקא כשהכדור אצלו בידיים.
"הייתי צריך להקריב חלקים מהמשחק שלי", הודה בולדווין בראיון מיד לאחר הזכייה הקודמת. "כל אחד עשה את זה, ויתר על כמה דקות וכמה נגיעות בכדור. התגאנו בזה שהיו לנו שתי חמישיות שיכולות לתת לנו יתרון". חרף העזיבות, פנרבחצ'ה שלו סיימה במקום הרביעי ביורוליג ותנסה לנצח את אולימפיאקוס.
פנר אמנם איבדה את נייג'ל הייז דייויס, שחקנה הטוב ביותר, ואת מרקו גודוריץ' שהצטיין בפיינל פור, אבל יצאה לריצה מרשימה מאוד העונה. בולדווין עצמו סיפר שלקח להם זמן להגדיר את התפקידים השונים לאורך העונה, כשבולדווין בהדרגה לקח תפקיד מרכזי יותר של רכז. ב-30 המחזורים האחרונים של העונה בולדווין מסר חמישה אסיסטים על 2.3 איבודים למשחק, כולל משחק בו מסר שבעה אסיסטים ולא איבד מול מונאקו.
בולדווין עדיין יכול לשחק כסקנד גארד, ועשה זאת למשל לצד נאנדו דה קולו בחלקים מהעונה. היכולת שלו לייצר נקודות לעצמו יכולה להכריע משחקים, ויהיה מעניין לראות איך אולימפיאקוס, קבוצה לה יש לא מעט גארדים הגנתיים, תבחר להגן על הקו האחורי שלו ושל הורטון טאקר. בולדווין חגג לאחרונה את יום הולדתו ה-30, ונראה שבהדרגה הוא מסתמך על אינטליגנצית המשחק שלו יותר מאשר על אתלטיות. השינוי הזה יכול להאריך את הקריירה של אחד השחקנים הטובים באירופה, שחתם לאחרונה על חוזה בפנרבחצ'ה, בעוד מספר שנים.
"התפקיד שלי הוא להתאים את עצמי לכל סביבה", אמר בראיון ליורוהופס. "בשנה שעברה שיחקנו עם נייג'ל הייז דייויס, עם הרבה מאוד פוסטאפים ופעולות של זריקה לאחר מכן, אז התאמתי את עצמי. במכבי ת"א שיחקתי יותר בתור קומבו גארד, והשנה אני יותר מוביל כדור. אנחנו משחקים דרך הרכזים שלנו וזה מתאים לי יותר, אני משחק בסגנון הטבעי שלי וזה עובד".
שאלת העמדה ליוותה את בולדווין לאורך הקריירה, עוד מהתקופה בה הוא ניסה למצוא את עצמו ב-NBA, דרך השנים המוקדמות ומלאות הירידות ביורוליג ועד המעמד במכבי ת"א ששיחקה עם שני יוצרים על הפרקט. הפעם, בטח כשלצידו אתלט אדיר כמו טיילן הורטון טאקר שנמצא בשנה הראשונה בליגה, הוא עבר לתפקיד המבוגר האחראי.
אמנם הוא זכה באליפות אירופה בשנה שעברה, אך זכייה השנה בתפקיד שונה תמצב את בולדווין במדד היסטורי אחר לגמרי. כבר לא (רק) השחקן הכי טוב בקבוצה שלא יכולה להגיע עד הסוף, אלא בעל בית. שחקן מהסוג שבונים סביבו קבוצה.