בשקט נפשי של מישהי שכבר אין לה מה להפסיד, עם מעט כישרון וחיבור אבל עם מורשת עתיקה של ניצחונות, בניגוד לכל ציפייה או הערכה, מכבי ת״א ניצחה את הדרבי ההיסטורי הראשון ביורוליג.
זו לא הייתה רוח המועדון, הרי לוני ווקר וג׳ף דאוטין נמצאים בת״א דקה וחצי. אלו לא היו רוחות יד אליהו, הרי המשחק היה בסופיה, לעיני קהל שרובו אדום או בולגרי. אלא היה זה נוקאאוט טקטי בקרב בין המאמנים ובעליונות רגעית, מפתיעה, ברמת הביצוע וההוצאה לפועל של השחקנים בצהוב שקלעו ב-58% לשלוש וסיימו עם 24 אסיסטים.
מול קבוצה מוכשרת ועשירה יותר, מכבי ת״א, שנראתה במשחק האחרון מול פריז כמו מבוכה מבוהלת, הייתה מהודקת ומדויקת, התחילה בהפתעה טקטית ומפתה עם המאצ׳ אפ ההגנתי של תמיר בלאט על מיציץ׳, וסיימה בהתפוצצות התקפית של ג׳ף דאוטין, האיש שהפרצוף שלו היה תלוי על הפוסטר עליו נכתבו כל הטעויות שביצעה מכבי ת״א בבניית הסגל שלה.
הנה כי כן, מכבי ת״א מנצחת דרבי היסטורי כשבלאט הוא פקטור הגנתי משמעותי (ולא רק) מול כוכב יורוליג שחיסל את ברצלונה ואנאדולו, וג׳ף דאוטין, שנראה עד עכשיו כמו אחד שסיפור היורוליג גדול עליו, הוא גו טו גאי שמחסל את היריבה בכדורסל שכונתי של יכולת אישית. אין דבר מענג יותר מאקסיומות שמתפוררות לנו מול העיניים. חוץ מאחת: ת״א, גם אם הייתה אתמול בסופיה, עדיין צהובה.
מלכודת דבש ושמה בלאטרבות דובר על הקבעונות של עודד קטש. כיצד הוא מתקשה לעשות את ההתאמה לכדורסל של אנדרדוג, לשלוף הפתעות ולהוציא יותר מסך חלקי הסגל, גם אם הוא חלש ברובו. אתמול, ההצבה של תמיר בלאט על וסיליה מיציץ׳ הייתה בדיוק ההיפך מכך.
במחשבה ראשונה נדמה היה שמדובר באקט התאבדותי. מה לבלאט ולעצירת סופרסטארים? בפועל, זה התברר כמהלך מבריק, אחת משרשרת החלטות (החמישייה שהתחילה את הרבע הרביעי, ניהול החילופים ברבע הרביעי) שהעניקה לקטש את הניצחון אתמול. רבות גם דובר על המחסור שיש למכבי ת״א בעמדה מספר אחת.
המחסור הזה עדיין קיים. אבל אתמול תמיר בלאט נתן את אחד ממשחקיו המופתיים ביורוליג. בניהול המשחק, בצבירת הנקודות, בסלים חשובים ובהגנה. קטש ובלאט טמנו למיציץ׳ מלכודת דבש שגרמה לו לנסות ולנצל את היתרון הפיזי שלו, אבל בלאט נותר איתן. באחד הפוזשנים, בלאט, עם מרכז כובד נמוך וקירבה סנטימטרית לרצפה, חטף את הכדור ממיציץ באקט שסימל את כל המצ׳ אפ ביניהם. יחד עם קצת מזל. כי מיצ׳יץ׳ אמנם הגיע לנקודות בהן היה לו יתרון פיזי אבל החטיא.
הוא קרא לפיק אנד רול כדי להשאיר מולו את רומן סורקין, שהשתדל להימנע מחילופים, אבל בלאט רדף אחריו, הצליח לאסוף אותו ולהוציא אותו מקצב ניהול המשחק. כשמיציץ׳ נותר עם סורקין, הוא הרגיש הקלה.
אם ראינו בשני המשחקים הראשונים ביורוליג את מיציץ׳ משתלט על המשחק אחרי מחצית ראשונה פושרת, הפעם בלאט מנע את זה ממנו. וכשבלאט ירד בסוף הרבע השלישי כדי לנוח ולהימנע מבעיית עבירות, חשבנו שהוא יחזור דקה או שתיים לתוך הרבע האחרון כדי שידיו הבטוחות ינהיגו את הקבוצה בדקות הסיום. אבל לג׳ף דאוטין היו תוכניות אחרות.