מעז יצא סורקין: על ניצחון מכבי תל אביב בקובנה

עכשיו את יכולה להיות שמחה
מכבי תל אביב מצויה בימים אלו בעיצומו של משבר אמון, או שמא יש לומר משבר ניהול מהגדולים והמשמעותיים בתולדותיה. לאורך השנים והעשורים התמודדה האימפריה הצהובה המצליחה והאימתנית אל מול אתגרים וקשיים רבים ובדרך כלל יכלה להם. הפעם, כך נראה, מדובר בסיטואציה חדשה וייחודית. בשטח לא מוכר.

הזרים של מכבי, כל הזרים, אמרו לה במילים פשוטות וחדות שהם לא מאמינים לה. שהם לא סומכים עליה. שהם לא מקבלים את המילה שלה. שמבחינתם, הנסיונות לייצר הפרד ומשול/ טקטיקות הערבוב ארוכות השנים אינן עובדות. ועם כל הכבוד לסיטואציה הלא פשוטה בפניה ניצבת כרגע אלופת ישראל, שהם לא מוכנים להבטחות עלומות להחזר פוטנציאלי בעתיד של הכספים שחייבים להם בהווה.

אפשר לנסות ולתהות מהו המקור למשבר האמון. האם הזכרון הארגוני הקצר יחסית של ההבטחות והחיים עצמם בתקופת הקורונה? האם הרגישו שחקנים שהחתימה שלהם במכבי תל אביב ממילא משקפת ויתור כלכלי, אל מול האלטרנטיבות העסיסיות יותר שניצבו בפניהם, ו-ויתור נוסף עכשיו הוא ויתור אחד יותר מדי? האם, בפשטות, כשהכסף מדבר הצדק שותק? בשורה התחתונה, מכבי יצאה למהלך נרחב וחטפה שלילי מהדהד בתוך פרצוף שלה.

עוד נלהג ונרחיב בעתיד הקרוב על המשמעויות השונות, מידת הפגיעות וכו' וגו' ודו'. בעזרתה האדיבה של מנהלת ליגת העל שלנו, ניתן כרגע פטור בן מספר שבועות מחזרה לזירת העימות בין האנשים בחליפות לבין חלק הארי של לובשי הגופיות. בינתיים, בזמן אמת, התייצבו כו-לם למשחק החוץ בקובנה ועשו את מה שצריך כדי לסיים סיבוב ראשון מרשים עם 10 נצחונות ומיקום נוכחי באזור הפלייאוף.

קליבלנד, בלאט
בשיחה שניהלתי טרם תחילת העונה עם איש כדורסל בכיר ומבין, עלתה לדיון סוגיית קליבלנד. מצד אחד, סופר אתלט וסופר שומר. מצד שני, קבלת ההחלטות והנטייה לזריקות שנחשבות קשות או מחוץ לשטף המשחק. אחד מבין הנוכחים בשיח טען שזה יעבוד. שקליבלנד, מחד, ייתן לקטש המון פתרונות הגנתיים. מאידך, בצד שבו נוהגים להתקיף, האיש ילמד. כמו קולסון. השני חשב שקטש זה קטש, קליבלנד זה קליבלנד ואין מה להוסיף.

אם תבקשו ממחשב על כלשהו להסביר ולהמחיש בשתי דוגמאות קצרות את שיטת המשחק של עודד קטש/ ה-אני מאמין של האיש, יקפצו אל המסך חיש חש התמונות של אנטוניוס קליבלנד מהצד האחד ותמיד בלאט מהשני. שניהם, יוער, מרשים לעצמם לקחת זריקות והחלטות לא לעניין. הראשון, לדעתי, לא ממש מבין מה לא בסדר ומה רוצים ממנו. השני מבין היטב ושם קצוץ (איזו מילה זאת קצוץ, אה? נוסטלגיה אמיתית).

בהיעדרו של בולדווין ששב לעמדת הפצוע, פתח את המשחק אתמול אנטוניוס קליבלנד. שהתחיל באחלה מהלך הגנתי. שהרים 3 זריקות (והחטיא) ב-5 דקותיו על הפרקט. הראשונה, על ההתקפה הראשונה, הייתה מעדת הקאץ' אנד שוט מהפינה, מול שומר ועם 11 שניות על השעון הקטן. השניה במהלך אחד על אחד מול אוונס. האחרונה, עוד קאץ' אנד שוט מהפינה עם 14 שניות שנותרו להתקפה. כולן זכו למבט קפוא מהספסל. רובן ככולן לא מצאו חן.

עודד קטש רוצה שהשחקנים שלו ישחקו את הכדורסל הנכון שלו. שכל כולו ריווח, קצב וקבלת החלטות. קליבלנד הוא לא כזה וספק רב אם אי פעם יוכל להיות כזה. אם היה יד אליהו הישן, יתכן שרוחות ההיכל והאנרגיות שהוא מייצר היו מצליחו להעלים חלק מהקמטים ההתקפיים של קליבלנד. אבל אין יד אליהו הישן במשחקי הליגה השניה בטיבה. ויש תמיר בלאט.

3/19  ל-3. אלו הנתונים של בלאט ג'וניור בשני משחקי הליגה שהתקיימו השבוע. אחת מהן הצליחה להרגיז אפילו את המנטור קטש. אלו מספרים ונתונים שאני לא זוכר. שמעידים, בין היתר, על מידת הבטחון הבלתי נגמר של הרכז הישראלי החדש יחסית בצהוב.

כשהוא על המגרש, מבחינתו, המגרש שלו. הוא זה שמכדרר. הוא זה שיוזם. הוא זה שמחליט. ובמחצית השניה, הוא זה שנכנס למשבצת שאותה ניסה למלא קליבלנד בפתיחה. ועזבו רגע את ה 14 נקודות פלאס 8 אסיסטים. בלאט סיים (שוב) עם מדד הפלוס מינוס הגבוה בקבוצה. ולמרות שז'לגיריס הלכה במודע, פעם אחר פעם, על הרגליים ההגנתיות הפגיעות של האיש, הצליחה הקבוצה שלו להחזיק מעמד ולייצר רגעים הגנתיים טובים.

בראיון סוף המשחק הסביר הקואץ' שהפעם שיחקה מכבי תל אביב חכם. שהפעם קראה נכון את המצבים. שהפעם זיהתה נכון את הסיטואציות ההתקפיות שנוצרו והצליחה מהן להפעיל היטב את הגבוהים. והוא לא הסתפק בסאבטקסט אלא הפנה את האצבע המחמיאה לתמיר בלאט. ובצדק.

תופעת ניבו
ג'וש ניבו סיפק אתמול שיאי קריירה בנקודות ובנקודות מדד יעילות. ובעיקר המחיש שוב את גרף העליה שבו הוא נמצא כרגע. אלו לא רק האחוזים מהשדה (8/11) או מהקו (6/6), אלא העובדה הבלתי מעורערת ולפיה האיש משתפר והולך. זוכרים את ההוא מהשיח שהסביר שקטש ישפר? את ניבו הוא שיפר ביג טיים. |

כי בסדר, בסדר, את הדאנקים והאלי-הופים כשהברך מגרדת את הטבעת הוא כבר הכיר וידע לפני. אבל כרגע הוא שווה הרבה מעבר לזה. כמו במהלך הזה.

הטיפול הליטאי כאן בפיק אנד רול בלאט את ניבו הוא יציאה גבוהה אל הכדור. יענו SHOW. ועם כל הכבוד לשואו של השומר בירוטיס, ויש כבוד, ניבו קל הרגליים נע חיש חש ומקבל את הכדור בתפר שבין האלבו (השפיץ של העונשין) לבין קשת שלוש הנקודות. ויכול כנראה למסור לקולסון החותך, אבל בוחר לדפוק דריבל אגרסיבי (מה?!) לכיוון הטבעת בדרך לסל ופאול. רגע, מה?!

 

רגע. שניה דקה. גם במשחק אתמול, בדומה לדברים שמרשים לעצמם לעיתים שחקנים שונים בקבוצה הזאת, קיבלנו לפחות מהלך אחד שבו ניבו עשה דברים התקפיים שהוא לא יודע, ושגם לא הצליחו. מצד שני, כנראה שהוא יודע היום דברים שלא ידע אתמול. וניבו הוסיף לעצמו היום יכולות סיום בסוג של פלואטרים בסביבת הטבעת. וניבו הוסיף לעצמו כישורים ובטחון, מסתבר, גם במהלכים דוגמת זה שראינו עכשיו.

תאורטית, התשובה ההגנתית לשחקן מסוגו ידועה. חילוף הגנתי. משם, שיהיה לו בהצלחה בכל מה שקשור בנעילות גם מול שומרים קטנים. אבל ג'וש ניבו מודל סוף 2023 יודע לפתור בעיות. ולא רק שהוא יזנק מעל לראשו של האיש שמופקד עליו (עם ובטח אחרי חילוף) כדי לאסוף עוד כדור חוזר בהתקפה, אלא שהוא כיום פקטור התקפי סופר משמעותי. כמה משמעותי? הלו, ממוצע 19 נקודות ב-69% מהשדה ב-3 המשחקים האחרונים. הצגה.

הגנה
ז'לגיריס קובנה היא קבוצה בינונית ומטה בכלל וקבוצת התקפה בינונית ומטה בפרט במושגי המפעל הזה. מצד שני, במחצית המשחק הקודם, זה מול ברצלונה, קלעה 51 נקודות. ובכלל, לקלוע מבחוץ היא יודעת. כמה יודעת? הכי טובה במפעל, כשהיא היחידה שמטילה טריצות בהצלחה של מעל ל-40%.

ואתמול, אחרי פתיחה מבהילה שכללה שלוש שלשות של סאמנר, היא ממש לא פגעה. ודף הסטטיסטיקה נעצר בסוף על 7 מ 25 בזריקות מחוץ לקשת. שזה לא כל כך טוב. וכן, היו זריקות טובות שהלכו החוצה. וכן, הייתה תכנית והייתה ערנות רבה בצד ששמר בצהוב, כדי למנוע את ההפגזות שיודעים לייצר הדימשות של העולם הזה.

ועכשיו נדגים. הכלל הבסיסי של הגנה מול קלעים אומר, אההה, שרצוי להישאר קרובים אליהם. ולחשוש פחות מיכולות הכדרור. ולכן, גם במקרה הזה, חילופים הגנתיים יכולים לעזור.

כאן, מוביל הפיק אנד רול של גידראיטיס הקטן לחילוף עם ניבו הגדול, שהופך לחילוף משולש שבו מקבל ג'ון די את בירוטיס הממש גדול. אבל בירוטיס רוצה מסירה למעלה, קינן אוונס דווקא מעדיף למטה, ודיברתולומיאו אומר תודה ויוצא קדימה.

 אוקיי, אז הכדרור של גידראיטיס לא מעניין ונוח לעיתים לאתגר את ההתקפה הירוקה אל מול חילופים הגנתיים. אבל לא רק. שימו לב בבקשה למהלך הזה, כי הוא משקף לגמרי את רמת הערנות והביצוע בהגנה של מכבי אתמול. בתחילת המהלך נסיון של אולנובאס ללכת עם הגב לסל אל מול קולסון, אבל חילוף הגנתי ראשון מציב מולו דווקא את ניבו. שיהיה בהצלחה.

אלא שעכשיו אורבים להם באזור המסוכן רולאנדס שמיטס (44% ל-3), תומאס דימשה (40% ל-3), בריידי מאנק (46% ל-3) ודובידאס גידראיטיס (55% ל-3) ועליהם צריכים לשים לב. קודם כל, טיפול נהדר של קולסון וג'ון די אל מול החסימה וחילופי המיקום של דימשה ושמיטס.

מיד לאחר מכן, כניסה נהדרת של קולסון (באמפ) לכיוון התנועה של הלטבי. ועכשיו, עם 9 שניות על השעון הקטן, תנו בבקשה דגש על דיברתולומיאו – שגם נותן עזרה קצרה על אולנובאס וגם מספיק לקרוא את המצב ולהגיע בזמן כדי למנוע כל אפשרות לשלשה של האיש שלו, כשממש במקביל מגיב גם סורקין נהדר. הוא נמנע מלסגת למטה ולצבע ונשאר מחויב לחסום את נתיב המסירה למאנק. אחלה אחלה אחלה פוזשן הגנתי שבעולם. כפיים.

 

מכבי תל אביב של קטש הגיעה עם רעיון ועם תכנית. והיא עבדה. היידה, זמן לתת את הגיף הקלאסי של חניבעל סמית'.

via GIPHY

סורקין הישראלי
בחסות ההברזה של הזרים, המשיך רומן סורקין את הפריחה הנוכחית שלו עת חרך כל שומר שליגת העל בכלל והפועל חיפה בפרט הציבה בפניו. ולא חשש משום טעות או משום חילוף, כי לא היה מי. והופ, מצא עצמו בחמישיה במקום ז'ק כהן. והופ, סיפק אתמול עוד משחק איכותי בכלל ובפרט בהרכבים הישראלים שפתאום דרכו על הפרקט במהלך הרבע השלישי. אז היידה, ניתן את ארבעת המהלכים הרצופים של סורקין. יהיה כיף. בואו איתי.

ראשון ובהמשך לסימון של לורנזו בראון, סורקין בוחר למסור וללכת הצידה לפיק אנד רול צידי עם ג'ון די. בלי שחקן בפינה הקרובה וכאשר ריברו נותר במקום שלו בצד החלש. הקיצר, אם אין אף שחקן בצד החזק ואם חייבים לצאת חזק כדי למנוע את הקליעה של דיברתולומיאו, כל הדרך פנויה למסירה נהדרת פנימה שתוביל למגה שתילה (היידה גור שלף) שדפק הסורקין על הפרצוף של קבאריוס הייז חסר האונים.



שני ועכשיו כשהחמישיה מורכבת מארבעה כאלו שכיתתו רגליהם במשחקי ליגת העל השבוע פלאס ריברו אחד, שימו לב בבקשה לתנועה ללא כדור של ג'ון די, שלוקח איתו את השומר שלו ומפנה למעשה חצי מגרש לטובת סורקין. ואז תלישה מהירה של סורקין אל הטבעת שמובילה לסיבוב הקלאסי שלו בחזרה לצד ימין. נהדר.

 

שלישי, ושוב שיתוף פעולה דיברתולמיאו את סורקין שמוביל לחיתוך פנימה ומסירה של בלאט. הלו, וסיבוב על כתף ימין. סחטיין.



אחרון, יפה וחכם. פיק אנד רול בלאט עם סורקין מוביל לחילוף הגנתי ומניח על סורקין את הולינס. ועכשיו, כל שנותר הוא לנצל את הנושא ולמסור פנימה. ריברו, לזכותו, נע יפה לאחר הפיק אנד רול שלו ולא מפריע. בלאט, לזכותו, מייצר מסירה חדה ומדויקת. סורקין, לזכותו, מנצל את המיסמאץ' יפה. אחלה סורקין. אחלה קריאה ואחלה פתרון התקפי של הצהובים אל מול הרעיון ההגנתי של הירוקים.



נו, מי אמר שחרם הזרים הוא דבר רע?

שלוש נקודות לסיום

1. ג'ון די – הזכרנו כאן האיש מספר פעמים וניתן לו גם נקודה אחת לסיום. 18 דקות בבכורה האירופאית המחודשת של שועל הקרבות הסתיימו ללא נקודות ואפילו עם מדד פלוס מינוס שלילי. ועדיין, דיברתולומיאו עשה אתמול טוב לקבוצה שלו.

2. מנקו – דיברנו על חרם הזרים, דיברנו על הפציעה של בולדווין, דיברנו על עוד דקות לרפי מנקו. את התרומה של ג'ון די למשחק אתמול אי אפשר להציג במספרים. את של מנקו דווקא כן. הלו, פלוס 15 ב-10 דקות משחק (ו-4 ריבאונדים) זה אחלה של נתון.

3. ועכשיו מה, מה עכשיו? חוזרים לעוד שבוע יורוליג כפול. מונאקו בבית בבלגרד. פנרבחצ'ה בחוץ, אבל בליטא. העולם השתגע.

 שבת שלום. שיהיה לנו טוב.