כדאי שתכירו: הרוקיז הבולטים של היורוליג
אלו שלא הצליחו ב-NBA, הכוכב מהיורוקאפ, ה-MVP באוסטרליה והנציג הישראלי
הטיפ אוף הראשון של עונת היורוליג 22/23 יצא לדרך ממש בעוד כמה שעות, וכך גם עונת היורוליג הראשונה של לא מעט שחקנים. כל קבוצות המפעל ביצעו החתמות רבות, אך חלקן גם הימר על שחקנים שזוהי תהיה עונת הבכורה שלהם בליגה הטובה באירופה.
אז רגע לפני שיוצאים לדרך, בחרנו את עשרת הרוקיז הכי מסקרנים לקראת העונה הקרובה, בפורמט של חמישייה אמריקאית וחמישייה לא אמריקאית, וניתחנו את החוזקות וגם את הדברים שחלקם יצטרכו לשפר.
החמישייה האמריקאית:
1. פארקר ג'קסון-קארטרייט - וילרבאן: מכירים את השחקנים האלה שאתם רואים אותם משחקים ושואלים את עצמכם - איך זה אפשרי בגובה הזה? אז ג'קסון-קארטרייט. לפי הנתון הרשמי גובהו של הרכז הוא 1.80 מ', אבל למראית עין עושה רושם שמדובר בטיפה פחות. קארטרייט מכפר על הגובה בזריזות וצעד ראשון אדיר כשאופציית החדירה היא המועדפת עליו, ובצד ההגנתי, הוא ידוע "בחתוליות" ובזריזות הידיים שלו, כשבעונה האחרונה הוא סיים עם 2 חטיפות בממוצע לערב במדי בון הגרמנית. דווקא הקליעה, הוא אספקט שהשחקן בן ה-27 יצטרך לשפר העונה, כשבעונה האחרונה עמד רק על 30% ל-3 בליגה הגרמנית, על מנת להוכיח לשני הפארקרים הגדולים שהם עשו מהלך נכון.
2. קארסן אדוארדס – פנרבחצ'ה: בניגוד לקפיצה של ג'קסון-קארטרייט, במקרה של אדוארדס מדובר בירידה לצורך עלייה. הרכז בן ה-24 (1.83 מ') שוטט בין ה-NBA לבין ה-ג'י ליג בשנים האחרונות כשבאמתחתו 72 משחקים בליגה הטובה בעולם במדי בוסטון ודטרויט. על מנת לייצב לעצמו את הקריירה, אדוארדס החליט לנחות בטורקיה ולנסות לתקוע יתד ביורוליג בקבוצה עם המון ציפיות. אדוארדס גורר לא מעט השוואות לשחקן אחר שמשחק בעיר איסטנבול – שיין לארקין. הדימיון במראה החיצוני קיים, אך ההשוואה מגיעה בעיקר בזכות סגנון המשחק - קליעה קטלנית מכדרור ובתפיסה, זריזות וקריאת מצבים טובה בחדירה לסל. בתור תוספת לצד קלאתיס, ווילבקין וגודוריץ', הקו האחורי של פנר מסתמן כהבטחה גדולה.
3. ג'יילן אדאמס – הכוכב האדום: הקומבו גארד בן ה-26 מגיע לכוכב האדום מקבוצת סידני קינגס מהליגה האוסטרלית, איתה זכה באליפות ונבחר ל-MVP של הליגה לאחר שרשם 20 נק', 6 אס', ו-5 ריב' בממוצע למשחק. לאדאמס (1.88 מ') יש סט גדול של יכולות התקפיות בו הוא משלב ניהול משחק מעולה וקליעה טובה (39% ל-3 בעונה שעברה), והוא ידוע בתור שחקן קבוצתי שמחפש הרבה פעמים את המסירה לפני זריקה או חדירה. עקב האכילס שלו בא לידי ביטוי בניסיונות למסור מסירות מסובכות שלפעמים מסתמנות כגאוניות, אך עושה רושם כטיפוס ושחקן שיתחבב על הקהל המשוגע בבלגרד.
4. סמי אוג'יליי – וירטוס בולוניה: אולי השם הכי גדול ברשימת הרוקיז העונה ביורוליג - ובצדק. הסמול פורוורד שמתנשא לגובה 1.98 מ' בעל עבר לא קטן בליגה הטובה בעולם, ברובו בבוסטון כשחקן רוטציה מן המניין ובעונה האחרונה קצת פחות במילווקי ובקליפרס. בשונה ממה שהתרגלנו לראות ב-NBA כשחקן שבעיקר מחכה למסירה בפינה, השחקן בן ה-27 מגיע לווירטוס כסוג של גו טו גאי, ושחקן שיצטרך לקחת הרבה על עצמו. הקליעה שם, החוזק עצום, הוורסטיליות כדי לשחק בעמדה 4 קיימת, אך השאלה הגדולה היא האם אוג'יליי יתאים את עצמו לסגנון המשחק האירופאי תחת אלוף אירופה הטרי, סרג'יו סקאריולו.
5. ג'ונתן מוטלי – פנרבחצ'ה: מעבר לעובדה שיהיה מעניין לראות את הסנטר בן ה-27 שמגיע מקובאן בעונת היורוליג הראשונה, השאלה האם ישתלב לדקות משמעותיות עולה כששני הסנטרים האחרים בקבוצה הם מוכחים ביורוליג – בוקר וג'קירי. אך אם נסתכל על הנתונים היבשים, שחקן שרושם סטטיסטיקה של 21 נק' ו-7 ריב' בממוצע לערב ביורוקאפ, ראוי להשתלב בקבוצת יורוליג. התכונה שמייחדת את מוטלי שמתנשא לגובה 2.06 היא הבנת המשחק שלו וקבלת ההחלטות הטובה תוך כדי קבלת כדור אחרי פיק אנד רול. הוא מסוגל להוריד כדור לרצפה גם מחוץ לאזור הצבע ולשמור על גארדים, ואיטודיס שאימן מולו וראה אותו מקרוב בליגה הרוסית, יודע שהביא לפנר מניה שעוד עשויה לגדול.
החמישייה הלא-אמריקאית:
1. ים מדר – פרטיזן בלגרד: העונה הקרובה של ים מדר היא הזדמנות פז להוכיח שהוא שייך לרמות הגבוהות. אחרי עונת יורוקאפ לא יציבה (8 נק' ו-3 אס' למשחק), אבל יורובאסקט שהראה מה הרכז הישראלי יכול לתת מול לא מעט שחקני יורוליג, עושה רושם שמדר יכול להיות דומיננטי בקבוצה של אוברדוביץ' הגדול, גם העונה. הרכז הראשון אברמוביץ' פצוע, במצב שמשאיר אותו ואת אקסום (שהוא יותר 2) להיות הרכזים היחידים בקבוצה לעת עתה. מדר שיפר את הקליעה ואת קבלת ההחלטות תחת הלחץ של הקהל ושל המאמן, אך יהיה חייב להתחזק עוד יותר פיזית ולהישאר יציב מנטלית כדי להתמודד בהובלת הכדור ובהגנת האחד על אחד. בראד סטיבנס עוקב, ומי יודע, אולי את העונה הבאה ים מדר יתחיל מעבר לים.
2. נאז מיטרו-לונג – מילאנו: הקומבו גארד הקנדי-יווני נשאר בצפון איטליה כדי לעשות את המעבר מברשיה לקבוצה הגדולה של אטורה מסינה. בעונה החולפת מיטרו-לונג (1.90 מ') בן ה-29 סיפק 16 נק', 5 אס' ו-4.5 ריב' בממוצע למשחק בליגה האיטלקית והראה שיש לו קליעה "ללא טווח" כשהוא מסוגל לקלוע גם באזור שני המטרים מעבר לקשת ה-3. אך עם כל הכבוד לקליעה, הסיבה האמיתית שבזכותה הוא הגיע למילאנו, היא ההגנה. מיטרו לונג ידוע בתור שומר טוב, אחד כזה שאוהב ללחוץ את הכדור ולהתנפל על ריבאונדים, וכשיש לידו מוציא לפועל כמו פאנגוס, הדברים ההתקפיים שיתרום לקבוצה יהוו בעיקר בונוס.
3. איגנאס ברזדייקיס – ז'לגיריס קובנה: השחקן הלא אמריקאי הכי אמריקאי בחמישייה. הסמול פורוורד הליטאי בן ה-23 שיחק שנה במכללת מישיגן ומאז עבר בין ה-NBA לבין ליגת הפיתוח כשבעונה האחרונה שיחק 43 משחקים באורלנדו ועוד 8 משחקים בקבוצת הפיתוח שלה בה קלע 21 נק' בממוצע למשחק. ברדזייקיס מתנשא לגובה 2.01 מ', והיתרון שלו הוא משחק הריצה במגרש הפתוח והענשת היריבה במשחק המעבר – בין אם זה ביצירת מצב לחדירה ובין אם זה בקליעה. ברדזייקיס ניחן בפיזיות שלו והוא מסוגל לשחק גם בעמדה 2 ולהיות שחקן פוסט אפ יעיל. אמנם הקבוצה אליה הגיעה לא מכוונת גבוה, אך אם ייתן עונה טובה, הסיכוי שלו להגיע לקבוצה גדולה יותר ביורוליג יעלה.
4. איזאק בונגה – באיירן מינכן: שם שמוכר לחובבי הכדורסל מעונת 20/21 בה שיחק 37 משחקים ביחד עם דני אבדיה בוושינגטון, אך לא סיפק תפוקה משמעותית. בעונה האחרונה הפאוור פורוורד שיחק בעיקר בקבוצת הפיתוח של טורונטו וקלע במדיה 14 נק' בממוצע למשחק. מההופעות שלו ב-NBA ובעיקר בנבחרת גרמניה, אפשר היה לראות בסיס טוב של שחקן אתלט, שומר טוב, קולע לא רע מבחוץ וניידות טובה ביחס לגובהו (2.04 מ'). כל אלה תכונות שעשויות לבוא יותר לידי ביטוי באירופה כאשר הוא עשוי לשחק גם כסמול פורוורד, ואמור להיות אחד הקלפים המסקרנים והמשמעותיים של אנדראה טרינקיירי והקבוצה מבוואריה.
5. פטר קורנלי – ריאל מדריד: בדומה לסנטר של החמישייה האמריקאית, ג'ונתן מוטלי, גם כאן מדובר בסנטר שמגיע לקבוצה מעולה ועם שני סנטרים אדירים לפניו בהיררכיה (טבארס ופורייה). אך בניגוד למוטלי, קורנלי אשר מתנשא לגובה 2.11 מ' מסוגל לשחק גם בעמדה מספר 4, שכן הקליעה שלו ל-3 אוטומטית ולראייה 44% מחוץ לקשת בליגה הצרפתית לפני שנתיים במדי פו אורטז. בעונה החולפת קורנלי כיכב בקבוצת הפיתוח של דנבר עם 18 נק' בממוצע למשחק ו-33% ל-3. גם בתפקוד הזה לא יהיה לצרפתי קרדיט מלא מהמאמן צ'וס מתיאו, כי מצפה לו מאבק עם גרשון יאבוסלה וגבריאל דק, אך מבחינת סט היכולות הוא ראוי לקבל צ'אנסים בריאל מדריד ויהיה מסקרן לראות איך ישתלב.