זו שהתפצלה באמת: הניסוי של אולימפיאקוס, שלב המסקנות
הכישלון המקצועי, ההישג הפוליטי והלקח שמכבי תל אביב, וגם שאר קבוצות היורוליג, למדו. האדומים היו הראשונים להתחלק לשתי קבוצות - אחת לליגה ואחת ליורוליג: האם זה השתלם להם? להלן הממצאים
זה לא קרה לאחר מסיבת עיתונאים מתוקתקת ומדובררת, זה לא לווה בתדרוכים מייגעים, גם לא בגרפים או בנתונים שתומכים במהלך. זה קרה בלי איומים, בלי יותר מדי הכנה מוקדמת, אלא במפץ גדול אחד וממוקד: אי שם באמצע מאי 2019, אולימפיאקוס החליטה באופן חד צדדי שלא להופיע לסדרת רבע גמר הפלייאוף נגד פנאתינאיקוס, מתוך ידיעה שהמהלך יגרור הורדה מיידית לליגה השנייה. אולי נכנסה לסיפור הזה בעיניים פקוחות, ועל הדרך מימשה הלכה למעשה את אותה תוכנית פיצול שרק שנה קודם לכן נהגתה ע״י מכבי ת״א ומעולם לא מומשה.
אחרי שנתיים של פיצול, עם קבוצה לליגת המשנה וקבוצה ליורוליג, אולימפיאקוס ב׳ חזרה לליגה הבכירה ובכך התאחדה מחדש לסגל אחד, עם צוות אימון אחד. כבר עכשיו ניתן לומר כי מבחינה מקצועית, מדובר היה במהלך כושל, אך מהזווית האסטרטגית, כך טוענים ביוון, זוהי בהצלחה כבירה, לא פחות.
האוהדים תמכו, התקשורת פחות
״מקצועית, לקבוצת היורוליג לא היה שום קצב״, מנתח קוסטנטינוס מלאייס מה״הגזטה״ היווני, ״עם משחק אחד בשבוע הקבוצה התקשתה מאוד לייצר מומנטום. אחרי הפסד ביורוליג, פתאום לא היה את המשחק הקל יותר בליגה שיכול לאושש אותך, להחזיר לך קצת מהביטחון, לשנות את הפסיכולוגיה שלך. היה מצב של שחקנים שהיו בקצה הרוטציה ופשוט לא שיחקו שבועות שלמים כי אין את המסגרת הנוספת. הם תמיד נאלצו לחכות עד המשחק הבא ביורוליג.
אריס ברקאס מאתר ״יורוהופס״ אומר: ״זאת היתה חרב פיפיות. הלו״ז הריק הוכח כלא יעיל כי השחקנים באמת לא היו מסונכרנים, אבל עכשיו כשהקבוצה חזרה ללו״ז מלא המאמן ברצוקאס כבר הספיק להתלונן ולציין שהסיטואציה קשה״.
מלאייס חוזר אחורה כדי להזכיר את שורשי הסכסוך: ״כבר שנים שאולימפיאקוס מתלוננת על השופטים, וכבר שנים שהם הרגישו שהאיגוד היווני הולך נגדם, כי איגוד השופטים שייך לאיגוד היווני. אחת הדרישות של אולימפיאקוס היתה שנשיא האיגוד ג׳ורג׳ ואסיליקופולוס יילך הביתה, וזה מהלך שאכן קרה לפני כמה חודשים״.
הצעד הקיצוני של אולימפיאקוס התקבל ברגשות מעורבים ביוון. מצד אחד, האוהדים תמכו, מצד שני, התקשורת התייחסה בחשדנות. ״אם תשאל את רוב האוהדים, הם יגידו לך שזה המהלך ששינה את המציאות באיגוד היווני אחרי 20 שנה של מאבק״, מנתח ברקאס, ״למועדון אולי לא היתה תוכנית סדורה באשר לעתיד, אבל הם נכנסו לזה מתוך מודעות מלאה ומתוך כוונה לייצר שינוי. והשינוי הזה קרה״. מלאייס מחזק ומוסיף: ״האוהדים אהבו את המהלך הזה כי גם להם נמאס מהשופטים. הרוב המכריע תמך, והתקשורת היתה חלוקה בעניין".
הצלחה פוליטית חסרת תקדים
מה שהתרסק על הפרקט, התברר כהימור מוצלח מאוד ברמה הפוליטית. ברקאס מסביר: "מה שקרה זה התגלמות התרחיש האופטימלי מבחינת אולימפיאקוס. הבחירות לאיגוד נדחו בגלל הקורונה אך לבסוף הם התקיימו, ושים לב לתוצאות: אף אחד מחברי ההנהלה הקודמת לא נבחר לכהונה נוספת, המועמד של ההנהלה לתפקיד נשיא האיגוד הגיע למקום האחרון ואפילו כל החברים בוועדת השיפוט הוחלפו״.
מלאייס מסכם: ״הבעיות עם האיגוד למעשה נפתרו. אולימפיאקוס דרשה שוויון בזהות החברים בהנהלת האיגוד וקיבלה אותו. עד כה, מתחילת העונה, לא נרשמה אף תלונה על השופטים, גם לא מצד פנאתינאיקוס, כך שנדמה כרגע שההימור של אולימפיאקוס הצליח ובגדול״.
במשך כל הזמן הזה, היה מי שעמד מהצד והסתכל מקרוב על מה שקורה בפיראוס: אנשי מכבי ת"א. הם ראו כיצד הקבוצה מתמודדת עם כל הקשיים שכרוכים במשחק במסגרת אחת בלבד, אך גם התרשמו שהמהלך השיג את מטרותיו הפוליטיות בצורה מלאה. קבוצות יורוליג נוספות עקבו מקרוב, אך לאחר הניסיון של אולימפיאקוס, נדמה שהמגמה שאליה חשבו שילכו ביורוליג, של נטישת הליגות המקומיות לטובת היורוליג בלבד - נעצרה.
בטווח הקרוב לא נראה שיש מועדון שיהיה מוכן לנקוט צעד דומה, בטח שלא לפני שמספר הקבוצות ביורוליג יגדל פעם נוספת. אם וכאשר זה יקרה, ייתכן שגם מכבי ת"א תוציא מההקפאה הארוכה את תכנית הפיצול המפורסמת.