מאזן הכוחות: דירוג העוצמה של היורוליג

הימים חולפים, השעונים מתקתקים ורגע האמת מתקרב אלינו בצעדי ענק. עונת היורוליג 2021/22 נמצאת ממש מעבר לפינה, כשביום חמישי נקבל את יריית הפתיחה של הליגה הכל כך אהובה בדרך לעוד עונה קסומה ומרתקת במיוחד. כעת, רגע לפני שהטירוף יוצא לדרך, זה הזמן הנכון ביותר לנסות ולהעריך את יחסי הכוחות של המשתתפות בליגה השנייה בטיבה בעולם. דירוג העוצמה ליורוליג גרסת 21/22, בואו נצא לדרך.

18. אלבה ברלין – הקבוצה החביבה מבירת גרמניה אמנם צירפה בקיץ האחרון את צמד הישראלים תמיר בלאט ויובל זוסמן, אך נראה שהשניים לא ילקקו דבש בעונה הקרובה. החבורה בצהוב ספגה בחלון האחרון אבדות קשות כשפייטון סיבה עזב לטובת הליגה האוסטרלית, וסימונה פונטקיו וג'ייסון גריינג'ר עברו לבסקוניה. קריטית לא פחות היא עזיבתו של המאמן האגדי, אאיטו רנסס, שלאחר עונה לא פשוטה מבחינה בריאותית, בגיל 74 בחר לבלות את העונה הקרובה במנוחה.

אם בכל זאת להצביע על נקודת אור בקיץ שעבר על הגרמנים, אז בהחלט ניתן לסמן את צירופו של ה-MVP של הליגה המקומית בעונה הקודמת במדי לודוויגסבורג, ג'אלין סמית'. הגארד הוורסטילי יקווה להמשיך בפריצה האדירה שלו, אך זה לא יהיה פשוט, כשנכון לעכשיו הגרמנים מסתמנים כקבוצה החלשה ביותר במפעל.

17. וילרבאן – הצרפתים, שהפתיעו רבים בעונה הקודמת כשהשיגו נצחונות יוקרתיים נגד ענקיות היבשת,  ינסו להמשיך במומנטום, וכשהם בדרך הבטוחה להשיג כרטיס כניסה קבוע למפעל, להמשיך להוכיח שהם אכן שייכים אליו. התוספת המסקרנת ביותר לסגל של טי.ג'יי פארקר הוא כמובן ויקטור וומבניאמה, שבגיל 17 בלבד, כשהוא מתנשא ל-2.20 מטר ומסומן כבר עכשיו כבחירה 1 בדראפט 2023, יקבל הזדמנות להראות מה הוא יודע על הבמה הגדולה.

עם זאת, הצרפתים איבדו הקיץ את שני התרנים המרכזיים שלהם – מוסטפה פאל (אלימפיאקוס) וגרשון יאבוסלה (ריאל מדריד), כשגם נוריס קול עזב ובמקומו הגיע מיודעינו כריס ג'ונס. הרבה חידות יש בסגל מליון, מאלי אוקובו וקוסטס אנטטוקומפו ששבו לאירופה לאחר ניסיון לא מוצלח ב-NBA, דרך אקס ליגת העל, ריימר מורגן ועד וומבניאמה כמובן. אם כל אלה יהפכו מסימני שאלה לסימני קריאה, יתכן והחבורה הצרפתית תצליח להאפיל על התחזית הקודרת.

16. הכוכב האדום בלגרד – זה היה קיץ מעניין עבור הסרבים. בעודה חוזה ביריבה המיתולוגית, פרטיזן בלגרד, שמה את ידה על ז'לקו אוברדוביץ' ומאפשרת לו לפתוח את הארנק ולהנחית כוכבים אדירים דוגמת קווין פאנטר וזאק לידיי (כמו גם ים מדר) כדי לשוב ליורוליג, בכוכב האדום הבינו שגם הם חייבים להתעורר אל מול המציאות ולהתחמש, השאלה היא רק האם זה יספיק.

האדומים מבלגרד לא יהיו כוח משמעותי ביורוליג, אבל ינסו לזכות פעם נוספת באדריאטית, מה שאמור להבטיח עונה נוספת בליגה של הגדולים. הכוכב אמנם איבדה את ג'ורדן לויד, שעזב לזניט, אך את הדרך ההפוכה מרוסיה לבלגרד עשה אוסטין הולינס, שחבר לנייט וולטרס וארון ווייט, כמו גם לניקולה קאליניץ' הנהדר, שמצידו בחר לדחות חיזורים מצד ברצלונה ולשוב למקום בו פרץ. הסרבים פעם נוספת יהיו בתחתית הטבלה, אבל מה שבטוח זה שאף קבוצה לא תשמח לפגוש את אותם ואת אלפי האוהדים שלהם בבלגרד. נדמה שזה לפחות, לא ישתנה לעולם.

14. פנאתינייקוס – לאחר עונת שפל חסרת תקדים, בה סיימו במקום ה-16 ביורוליג, הירוקים היו נראים נחושים לבצע מהלכים על מנת להבטיח שה"הישג" לא יחזור שנית, אלא שהקיץ לא נראה בסופו של דבר כמו שהתכוונו מלכתחילה. לאחר שחרורו של עודד קטש, מועדון הפאר היווני התחיל בבניית הסגל שלו כשהמטרה העיקרית הייתה שימור הנכסים החיוניים שנמצאים בשנת חוזה – יואניס פפאפטרו, נמניה נדוביץ' ומריו הזוניה. עם השניים הראשונים הירוקים אמנם הצליחו והם חתמו על חוזים חדשים, אך עם השלישי, וככל הנראה החשוב ביותר נכשלו.

נדמה שהיוונים היו כל כך עסוקים במרדף אחר השארת השלישייה, עד ששכחו מהבעיה שליוותה את הסגל במהלך כל העונה החולפת – עמדת הרכז. פאו כל כך צמאה לשחקן שיוריד את העומס מהכתפיים של נדוביץ' ויעזור לו בקו האחורי עם הובלת כדור אחראית, ומאז שניק קלאתיס עבר לברצלונה, הם עדיין לא מצאו אחד שיכול לעשות את זה ברמה סבירה. העונה הקבוצה תישא את עיניה אל קנדריק פרי, שללא ניסיון יורוליג בחייו אמור להיות זה שינסה לעשות מעט סדר בהתקפה. בצד החיובי אפשר לציין את הקו הקדמי שמתוחזק באקס הפועל גלבוע/גליל, ג'הייבה פלויד, לצד גאורגיוס פפיאניס וג'רמי אוואנס. האם זה יספיק לעונה מוצלחת? ספק גדול.

13. ז'לגיריס קובנה – אלופת ליטא ב-11 השנים האחרונות מוכיחה כל פעם מחדש למי שעוד מעז לפקפק בה שהיא תמיד קונטנדרית רצינית ל-8 הגדולות, ויהיה מעניין מאוד לראות האם כך יהיה גם העונה. הליטאים התחמשו הקיץ והראו שגם בתקציב מהנמוכים במפעל אפשר להנחית שחקנים איכותיים. בין הפרצופים החדשים אפשר למצוא את הבחירה השביעית בדראפט 2015, עמנואל מודיאיי, כמו גם אדגראס אולאנובאס ומנטאס קלנייטיס שחזרו הביתה, יאניס סטרלניקס שהגיע מצסק"א, וגם נילס גיפיי ומיודעינו ג'וש ניבו שהצטרפו גם כן.

על אף הסגל המרתק והמסקרן במיוחד, ז'לגיריס חרקה מתחילת ההכנה ועד לסופה, ועם קדם עונה מזעזע במיוחד רשמה 4 הפסדים ו-0 ניצחונות, כשקבוצת היורוליג היחידה שפגשה הייתה אנדולו. היכולת המדאיגה והפתיחה הצולעת במיוחד על רקע הקיץ שהיה נראה על פניו כחיובי יוצרים אניגמה אדירה סביב ז'לגיריס - האם מדובר בחבלי לידה או בפרק ראשון של עונה מאכזבת במיוחד? עוד מוקדם לדעת, אבל בינתיים אין סיבה שהירוקים ידורגו גבוה ממיקומם הנוכחי.

12. קאזאן – כולנו כבר מכירים את התסריט של קבוצות מסוג זה ביורוליג – מגיעות למפעל, פותחות את הארנק ומקוות לטוב. זה יכול לעבוד, במידה ובונים בצורה הגיונית ועל הקווים יש את הדמות הנכונה כמו במקרה של זניט שנה שעברה, וזה גם יכול להתרסק בפאר כמו שקרה לחימקי כמעט בכל אחת מהשנים האחרונות.

קאזאן הייתה אחת הקבוצות הכי פעילות הקיץ בשוק, ולראיה חמישה שחקנים בלבד נשארו מהסגל של שנה שעברה. הרוסים השקיעו בקיץ את מיטב כספם בנסיון להיות רלוונטים העונה ובמרכז הרכישות שלהם אפשר למצוא בראש ובראשונה את מריו הזוניה, שיהיה ה-איש אצל הרוסים העונה. לצד הקרואטי, הצטרפו גם או ג'יי מאיו, שיערוך הופעת בכורה באירופה, לורנזו בראון, טוניה ג'קירי ומרקו ספיסו וביחד עם אייזיאה קנאן וג'ון בראון, שנשארו בקבוצה, ירכיבו סגל מסקרן במיוחד.

קשה לנחש איך כל אלה יתחברו, אבל מה שבטוח זה שוולימיר פרסוביץ' בוודאי חולם לעמוד במשימה ולשמור על הכיסא בעזרת הגעה להצלבה, אלא שלאור מקרי העבר הידועים, העפלה לשם היא ממש לא מובנת מאליה, גם כשהדולרים מושקעים.

11. באיירן מינכן – הגרמנים מגיעים לאחר עונת יורוליג אדירה והטובה ביותר שלהם בכל הזמנים. אנדראה טרינקיירי היה האדריכל של הקבוצה שהלהיבה את אירופה, והייתה רחוקה משחק אחד בלבד מפיינל פור היסטורי במיוחד. השלישייה בדמותם של ווייד בולדווין, ולדימיר לוצ'יץ' וג'יילן ריינולדס נראתה לעתים כחמה ביותר שאפשר למצוא במפעל והעניקה לבווארים כלים התקפיים נדירים למועדון בסדר גודל שלהם.

לאחר ההצלחה אשתקד, נדלק זרקור גדול על השחקנים המובילים של הקבוצה, ומהשלישייה האדירה רק לוצ'יץ' נשאר להגן על המולדת, לאחר שבולדווין עזב לבאסקוניה, בעוד ריינולדס חזר ללבוש את המדים של מכבי ת"א. בנוסף לשניהם, גם די ג'יי סילי, ג'יימס גיסט וג'ואן ג'ונסון סיימו את דרכם במועדון. מנגד, אל אולם הנחיתות במינכן צעדו אות'לו האנטר, קורי וולדן, דארון היליארד, אוגוסטין רוביט וגם דשון תומאס, שחזר לאירופה לאחר שנה בליגה היפנית. לטרינקיירי לא חסר ניסיון בסגל וגם עומק יש בצורה מספקת, אבל נראה שחסר חומר בעירה שיגרום לקבוצה שלו להתלקח במהירות כמו ב-20/21. לבווארים, כפי שנראה יש רק לאן לרדת העונה ביחס לעונה שעברה.