בדף המסרים של מכבי ת״א, בעיקר אחרי הפסדים, אפשר לזהות שתי מנטרות עיקריות ששחקני מכבי ומאמנה מדקלמים אותן לעייפה: ״אנחנו נלחמים עד הסוף״ ו-״אנחנו נמצא את הדרך לשחק את הכדורסל של מכבי״. אבל מהו אותו ״כדורסל של מכבי״ שעליו מדברים למשל כריס ג׳ונס ואלייז׳ה בריאנט, כאילו שנולדו וגדלו על הבלטות של מגרש ״מכבי דרום״?
- הערב, 22:00, ישיר ב-5SPORT: ולנסיה - מכבי ת"א
ובכן, אם לשפוט על פי העונה שעברה, מדובר בכדורסל בקצב גבוה, שחי על אנרגיות, מתבסס על כישורים אישיים וכמובן נשען על הגנה חזקה.
אחת מהמנטרות, זו שטוענת כי מכבי נלחמת עד הסוף, קרסה לחלוטין נגד ריאל מדריד. בניתוח המנטרה השנייה אפשר לראות ש״הכדורסל של מכבי״ מודל 20/21 שונה בתכלית מזה של העונה הקודמת, וההבדל מורגש היטב כמעט בכל פרמטר סטטיסיטי.
כבר בניתוח הראשוני אפשר לשים לב שמשהו לא תקין. מכבי השנה נהנית מפוזשן אחד יותר לעומת העונה שעברה (84.1 פוזשנים למשחק) אבל למרות זאת, מייצרת פחות נקודות - 78.5 השנה לעומת 82.4 בעונה שעברה. ירידות קלות נרשמות גם באחוזי הקליעה ובכמות האסיסטים. מעניין לשים לב שלמרות שהשנה למכבי יש שחקן פוסט אפ מובהק כמו אנטה ז׳יז׳יץ׳, דווקא נתח הסלים כתוצאה ממשחק גב לסל ירד ב-14% לעומת העונה שעברה.
היא לא דומה: מכבי של העונה לעומת מכבי בעונה שעברה
אבל מה שמעניין הוא מכבי של השנה היא קבוצת מתפרצות פחות טובה בעונה שעברה, 11% מהסלים שהצהובים השיגו היו במהלכים שונים של התקפות מעבר. העונה הנתון הזה כבר ירד לכ-9%. גם בהגנה אפשר לזהות פחות קשיחות, מה שבא לידי ביטוי לירידה משמעותית בכמות העבירות שהקבוצה מבצעת. למעשה, מכבי משתמשת העונה בווריאציות שונות של ״התקפה עומדת״ הרבה יותר לעומת מה שעשתה בעונה שעברה: יותר פיקנרול, יותר מהלכי פוסט אפ, יותר תרגילי בידוד, ופחות התקפות מתפרצות.