שנת קיץ: על הקיפאון של מכבי ת"א בשוק ההעברות

בלי לדעת את גורלנו, או מה יהיה
כל אחד מנחש קדימה, עד היכן שהוא רואה
תנסו לדמיין אותנו, עוד שנים רבות
לא פחות מסובך לקבוע, מה יהיה עוד שתי דקות
- ״הולכים אל הלא נודע״, מילים ולחן: דני סנדרסון

זה קורה לאט ובטפטופים, אבל כבר אי אפשר לברוח מזה: לא מעט קבוצות יורוליג נמצאות עמוק בתוך עונת המלפפונים ועושות מהלכי בנייה משמעותיים לקראת העונה הבאה. וזה כבר לא רק מילאנו, שכמו כל קיץ משתוללת בשוק: צסק״א, אולימפיאקוס, הכוכב האדום, וילרבאן, חימקי, ולנסיה - כולן כבר החלו בבנייה לעונה הבאה, ואם להסתמך על דיווחים בלתי רשמיים, גם ריאל וברצלונה בדרך למהלכים מעניינים מאוד.

אבל… מה קורה עם מכבי ת"א? אלופת ישראל כבר החתימה במהלך העונה את יאניס ספרופולוס, סקוטי ווילבקין ואות׳לו האנטר לעונה הבאה, מימשה את האופציה על טיילר דורסי, וגם עומרי כספי ויובל זוסמן מחזיקים בחוזים. הרצון לשמור על רוב הסגל הקיים מעיד על כך שבכל מקרה לא צפויה עונת מלפפונים סוערת מדי עבור הצהובים, אבל עדיין יש לא מעט החתמות לעשות, אך בינתיים - דממה.

כך למשל, אפילו מהלכים מתבקשים כמו הארכת חוזיהם של ג׳ייק כהן וג׳ון דיברתולומיאו, לא חוזים אסטרונומיים - הועברו למצב הקפאה, ובמכבי הדגישו יותר מפעם אחת שהשחקנים הללו יוחתמו לפני שיגיעו חדשים. לכן המחליפים של נייט וולטרס/ארון ג׳קסון, וטאריק בלאק לא נראים באופק, וגם ישראלי שאולי יגיע במקומו של דני אבדיה לא נמצא כרגע על הפרק.

אין קהל, אין ודאות
אז מדוע מכבי נמצאת בקיפאון? במילה אחת: קורונה, בשתי מילים: אי ודאות, ובהסבר הרחב יותר נציג מייד תמונה מורכבת, מדאיגה ולא פשוטה בכלל עבור נציגת ישראל ביורוליג. הסיבה הראשית והעיקרית שבגללה מכבי עדיין לא החלה בבניית הסגל לעונה הבאה היא אי הוודאות בכל הנוגע לכניסת קהל למגרשים בעונה הבאה. נתח המנויים של מכבי מכניס לקופת המועדון בין 40 ל-50 מיליון שקלים, שהם כ-40-50% מנתח התקציב כולו. אם מכבי לא יודעת בוודאות מוחלטת אם היא תוכל למכור מנויים כרגיל, או אפילו רק חלק מהכמות, המשמעות היא שהיא לא יכולה לדעת איזה תקציב יהיה לה. ואם היא לא יודעת איזה תקציב יהיה לה, איך היא יכולה להתחיל להחתים שחקנים?

סיבה נוספת, שולית יותר בשלב זה אבל עלולה להסב נזק חסר תקדים בהמשך, היא עננת אי הוודאות באשר לקיום היורוליג כולו. מישהו יכול להבטיח שקבוצות יוכלו לנוע ממדינה למדינה בחופשיות? שכל מדינה שיש לה נציגות ביורוליג בכלל תסכים לפתוח את שעריה? שישראל תפתח את השמיים בשלב מסוים? שאזרחים מכל המדינות יוכלו להיכנס לכל המדינות? ובמילים אחרות - מישהו יכול להבטיח שהיורוליג בכלל יתקיים?

בעלים מיליארדרים ותמיכה ממשלתית
אחרי ההסברים, נדרשות ההשוואות. האם קבוצות יורוליג שכבר מתקדמות בבניית הסגל חיות ביקום מקביל? האם הן לא סובלות מאי ודאות? האם להן הובטח שהן יוכלו למכור מנויים ולהכניס קהל? האם הן יודעות בוודאות שהן יוכלו לטוס ממקום למקום? התשובה הכללית היא שגם הן עדיין נמצאות באפלה, אבל התשובות טמונות בניתוח נקודתי של מצב בכל קבוצה וקבוצה.

נתחיל בבזבזנית בגדולה ביותר עד כה - אולימפיה מילאנו. כבר כמעט שכחנו שאיטליה היתה הנפגעת הקשה ביותר באירופה מווירוס הקורונה, וזה לא מפריע לקבוצה לתת לאטורה מסינה צ׳ק פתוח ולהחתים שמות גדלים כמו מלקולם דילייני, קייל היינס, ג׳יגי׳ דאטומה וקווין פאנטר. התשובה של מילאנו קלה: ההון של הבעלים ג׳ורג׳יו ארמאני מוערך ביותר מ-8 מיליארד דולרים, וזו תעודת ביטוח שכנראה מספיקה לכסות על היעדר קהל ונזקים כלכליים נוספים שעלולים להתעורר.

נמשיך עם צסק״א, שהאריכה את חוזהו של מייק ג׳יימס, הפציצה עם החתמת הענק של ניקולה מילוטינוב ועל פי דיווחים כבר סיכמה על העברתו של טוקו שנגליה. התקציב של צסק״א, שבאופן מסורתי מעולם לא התבסס על הקהל, ולכן לא יושפע דרמטית אם וכאשר יהיו הגבלות על כניסת קהל. מי שעומדת מאחורי צסק״א היא ענקית המתכת ״נורניקל״, אחת החברות המובילות בעולם בתחום כריית זהב וכסף, וגם כאן הגב הכלכלי של צסק״א מאפשר לה לקחת סיכונים גם בתקופה הזו.

הבאה בתור היא וילרבאן. קבוצתו של טוני פארקר כבר השלימה כמעט את רוב הסגל וזאת למרות שהיא לא מחזיקה בעלים שיש לו כיס אינסופי כמו במילאנו ובמוסקבה, אבל היא כן נהנית מתקנה ממשלתית חדשה שמעניקה לכל קבוצות הספורט הצרפתיות הבטחת הכנסה של עד 85% מהתקציב המקורי. זו הסיבה שאפשר לצפות למהלכים קרובים גם מצד באיירן מינכן ואלבה ברלין, וזאת לאחר שממשלת גרמניה אישרה חבילת סיוע בגובה של 200 מיליון יורו לאגודות הספורט במדינה. ובינתיים בישראל: משרד האוצר שולח את קבוצות הכדורסל והכדורגל לקחת הלוואות.

כולם מהמרים, כולם מתפללים
במכבי נמצאים בקשר הדוק עם קבוצות היורוליג, ומתעדכנים באופן שוטף על הנעשה בכל מדינה. בין אם מדובר במועדון עשיר או במועדון שנתמך ע״י המדינה, המכנה המשותף של כל קבוצות היורוליג בשלב זה הוא אחד: כולן לוקחות סיכונים, כולן מקוות שהעונה תיפתח כרגיל, וכולן מתפללות שהקורונה לא תהרוס שוב את המפעל כולו. צרת הרבים לא ממש מנחמת את מכבי, שנמצאת בפיגור משמעותי בשוק השחקנים וייתכן שכבר הפסידה שחקנים שרצתה.

מכבי תתחיל לפעול רק לאחר שמצב הקהל יתבהר, או שמשרד האוצר יתעשת ויספק לקבוצות רשת ביטחון כלשהי. נכון לעכשיו הסיוע לא נראה באופק, ולא מן הנמנע שההשלכות על בניית הסגל יהיו קשות, והשחקנים שיבואו יהיו ברמת שכר נמוכה בהרבה ממה שמכבי התרגלה לשלם בעבר.