זה לא זה, לא זה לא נורא
חמישה ניצחונות רצופים, בהפרש מצטבר בן 10 נקודות, נקטעו למכבי תל אביב אמש (שישי) בסרביה. הצהובים, שרקחו ורקמו מספר תכסיסים ותחבולות, בעזרתם חמקו מבידוד ביתי ומעוצר יציאות בנתב"ג, עשו בסופו של דבר את כל הדרך לבלגרד רק כדי לחטוף בראש.
ולא שלהפסיד לכוכב האדום זה איזהשהו סיפור או אסון גדול. גם אם נזכור שכל ההפסדים של אלופת המדינה באירופה הגיעו השנה בזוגות, היא יודעת היטב שנפילות מתח, גם לקבוצות החלק העליון של היורוליג, הן בבחינת המתבקש והמובן מאליו. כך היה למכבי גם כשהפסד דו ספרתי במינכן, במסגרת המחזור ה-21, קטע רצף של שלושה ניצחונות. כך ארע לריאל מדריד, למשל, שחטפה בראש במוסקבה מול חימקי. כך קרה לצסק"א כשהתייצבה לשחק בהיכל השלום והאחווה מול אולימפיאקוס.
מכבי ת"א מודל 2020, שהתרגלה לאחרונה לכך שלא משנה מה קורה לאורך 38 הדקות הראשונות של המשחק, את הדרך לנצח היא בסופו של יום תמצא, נזכרה אתמול שלפעמים יש גם חשיבות לדרך אל הדקות האחרונות. זה דבר שנחמד ללמוד מפעם לפעם, וזהו נוהל שחשוב לרענן גם לקבוצות ולשחקנים המחויבים ביותר. וגם למאמנים, כי ייתכן שגם יאניס ספרופולוס, אשר מוביל את הקבוצה שלו עד כה לאחת מעונות המופלאות שידעה מזה זמן רב, התפתה לחשוב שלא משנה מה ומי ישלח אל הפרקט, אלו כבר ימצאו עבורו את הדרך לנצח. גם כשהחילופים מרגישים לעיתים מעט רנדומליים.
ואתמול, לראשונה מזה זמן רב, ככל הנראה גם כאשר לוח המשחקים הקרוב ולרבות הטיול לבירתנו הקדושה ביום ראשון יושב לקואץ' בראש, עשה את ההיפך ממה שמטיף לשחקניו, גם בחדר ההלבשה וגם בראיונות חוזרים ונשנים - ופשוט ויתר. הוא ספסל את אות'לו האנטר ואת סקוטי ווילבקין בשלב מוקדם יחסית, וחיכה שזה פשוט יסתיים.
מאבדים את זה
לאחר הניצחון על ברצלונה במסגרת המחזור ה-19, עמד ממוצע הנקודות שקולעת מכבי על כ-85 למשחק. ומאז אותו משחק, היא הגיעה למספר הממוצע שלה רק פעם אחת. נגד מילאנו קלעה 69, נגד באיירן 68, נגד ריאל 71, ואז 80 מול חימקי, 78 מול פנר, 85 נגד ולנסיה, 71 על אולימפיאקוס ו-77 בינצחון הגדול על אנדולו. ואז הגיע ה-76 אמש בבלגרד.
במילים פשוטות, עליהן שבנו וחזרנו מדי משחק, ההתקפה של מכבי נמצאת במגמה ברורה של ירידה, לפחות עד לדקות האחרונות של כל משחק. שהרי הסיפור הגדול מאחורי מאזן 6 הניצחונות אותן השיגה ב-9 המשחקים האחרונים הוא ההגנה שלה.
ואם ננסה לפצח את דף הסטטיסטיקה של הקבוצה אתמול, נגלה שהמספרים מעט מטעים. כי מכבי, למשל, קלעה באחוזים מצוינים ל-2 נקודות, עת פגעה ב-15 מתוך 25 הזריקות שלה (60%). כך שאם נרצה לשים את האצבע על שני הפרמטרים המרכזיים שפגעו בה, נצטרך ללכת לכיוון הקליעה מחוץ לקשת מחד, ולאיבודי הכדור מאידך. והאמת? ייתכן בהחלט ששני הנתונים הללו מגיעים בדיוק מאותו המקום ואותה הסיבה.
נתחיל באיבודים. 19 כאלה היו לקבוצה של ספרופולוס אתמול, הרבה מעל הממוצע העונתי שלה (13). מי שהוביל אותה בקטגוריה הוא טיילר דורסי, עם ארבעה כאלה, דווקא במשחק שבו הוא חזר לעצמו מבחינת הנקודות שקלע.
ניתן דוגמא אחת? לאחר מהלך ראשוני בין ווילבקין לבין דורסי (HANDOFF), הלכה מכבי כאן לפיק אנד רול דורסי את סטודמאייר. אלא שהסרבים, עד כמה שלוקאס וגיסט הם סרבים, הפעילו גישה אגרסיבית על דורסי. והגארד, מרגע שנחסמה עבורו הדרך לכדרר ימינה, זינק אל על וניסה להציל את עצמו עם מסירה לסטודמאייר, שלא הגיעה ליעדה.
via GIPHY
אז נכון שההגנה של הסרבים, שאוחזים בממוצע הספיגה הנמוך ביותר במפעל, היא חלק מהסיפור. אבל לא חלק גדול מדי. ממוצע האיבודים אותו היא כופה על יריבותיה הוא נמוך בהרבה מאותם 19 שהשליכו הצהובים אתמול. הסיפור, לפחות אתמול, נגע לא מעט לחוסר סבלנות. אותו חוסר סבלנות שהוביל לכניסות וחדירות פראיות פנימה, במהלכי אחד על אחד שעליהם ניתן היה לוותר, ואשר הסתיימו אף בעבירות תוקף.
אותו חוסר סבלנות הוא חלק מסיפור אחוזי הקליעה הנמוכים לשלוש. מכבי החטיאה אתמול 20 מתוך שלושים הטריצות שזרקה. חלק מהזריקות הללו היו כאלה שעליהן ניתן היה לוותר גם כן, בטח לאור האחוזים המצוינים בפנים, בטח לאור פתיחת המשחק שבה הצליחה להפעיל את האנטר בפנים, פעם אחר פעם. ובניגוד לרצף הניצחונות שנקטע, הרי שאמש לא היה ווילבקין כדי להושיע, ולא היו דקות אחרונות צמודות אשר בהן ניתן היה להתעלות ולייצר קסמים.
יום רע בהגנה
כאמור, הפרמטר המרכזי שאפשר למכבי ת"א להגיע לאותן דקות צמודות ולנצח היה היכולת שלה להחזיק מעמד הגנתית. היכולת הזאת נפרצה חיש מהר אתמול נוכח ההפגזה שספגה בבלגרד. הפגזה שהתחילה עם 6 שלשות מוצלחות (מתוך 7 ניסיונות) כבר ב-7 הדקות הראשונות, והמשיכה עם חוסר היכולת להתמודד מול שני קלעים, פאנטר ובארון, שסיימו את המשחק עם 9 שלשות מתוך 13. ועם קשיים הגנתיים מול מוביל הכדור היריב, לורנזו גורדון, שאמנם קלע רק 4 נקודות, אבל להן הוסיף 9 אסיסטים.
על פניו, אמורה הגנה אישית, אשר שמה דגש על חילופים בחסימות, לתת פתרון לא רע בכלל לאופציות קליעה מבחוץ של יריבותיה. זה לא קרה אתמול. והאמת? הגנת החילופים הזאת נפרצה גם בחוץ וגם בפנים, ואפשרה לא רק הפגזות לשלוש, אלא גם משחק נהדר של ולדימיר שטימאץ (12 נקודות ו-12 ריבאונדים) באזור הצבע.
כאן למשל החליף האנטר ועבר לשמור על בארון. ודני אבדיה? הוא קיבל את שטימאץ הבריון מתחת לסל. שטימאץ הדף אותו מעליו בדרך לריבאונד התקפה, סל ועבירה.
via GIPHY
רוצים דוגמא דומה? אני כאן בשבילכם. הנה כאן החליף האנטר ועבר לשמור על אותו הבארון. הפעם קווינסי אייסי הוא זה שקיבל את שטימאץ, שעשה לו את אותו בית הספר. מצד שני, שימו לב שבמקביל לשטימאץ, גם גיסט מצא עצמו פנוי מתחת לסל, וזה מאחר שגם לטיילר דורסי, שקיבל אותו בחילוף ההגנתי, אין מה לחפש מולו.
via GIPHY
ולהיבט הטקטי של החילופים צריך להוסיף גם את הגורם האנושי/מנטלי, ואת היעדר הריכוז המובהק שבו לקו כמעט וכל האוחזים בגופיה הצהובה. שימו לב במהלך הזה לדורסי. לאחר החלפת מקומות בין לורנזו גורדון לבין בילי בארון, מצא עצמו הגארד שומר את האחרון ומשוכנע שהמהלך הבא של בארון יהיה בתנועה כלשהי לכיוון האמצע, שם יוכל להטיל שלשה על חסימה של דבידובאץ'. אלא שבארון החכם נע פנימה, ודורסי לא.
via GIPHY
והנה מהלך הגנתי שמשלב את שני העניינים עליהם דיברנו עכשיו. כלומר גם הגנת החילופים וגם הריכוז ההגנתי שאיננו. ג'ייק כהן הוא זה ששמר כאן גארד (בראון), ודורסי שמר גבוה (גיסט) לאחר חילוף בפיק אנד רול. בילי בארון נע מיידית לאזור קו העונשין כדי להכריח את השומר שלו, אבדיה, לעלות איתו - ובכך לאפשר מסירה קלה של בראון אל גיסט. העניין הוא שאבדיה בכלל לא שם לב לתנועה של השחקן עליו הוא מופקד, מה שאפשר מסירה עוד יותר קלה לגיסט.
via GIPHY
בראיינט הולך לאיבוד
זה היה שבוע לא טוב לאלייז'ה בראיינט. לאחר שני משחקים דומים למדי של הגארד, מול ולנסיה ואולימפיאקוס, בהם הפגיז במחצית הראשונה ונדם בשנייה, הרי שהשבוע הכפול והנוכחי היה מרשים הרבה פחות. את המשחק אתמול סיים השחקן שהגיע מאילת עם 3 נקודות ומדד יעילות שלילי (מינוס 2). מול הטורקים ביום רביעי הוא שיחק 8 דקות בלבד, החטיא 4 פעמים וסיים עם מדד מינוס 4.
וכן, אפשר בהחלט לתהות אם מעמדו של בראיינט התדרדר השבוע. כי אם נשמעו עד כה רק רחשי רקע עדינים בכל הנוגע לחוסר הרצון שלו לוותר על זריקות, הרי שמול הטורקים הובילה זריקה קשה שכפה בהתקפת מעבר לשיחה מיידית מאות'לו האנטר, ולאחריה ספסול די ממושך. ואתמול? אתמול כבר ראינו חילוף מאוד מהיר בתחילת הרבע השלישי, לאחר עוד שלשה מהירה שהרים הגארד (והחטיא) ברגע שהכדור הגיע לידיים שלו, ושהביאה למאמן שלו את הקריזה.
והאמת? סימנים מוקדמים לאגרסיביות ההתקפית של השחקן המוכשר ראינו כבר החל ממשחקי ההכנה בקיץ. כל עוד הכדורים נכנסו, הניצחונות הושגו והיכולת ההגנתית נותרה יציבה, אז נדמה היה שהכל בסדר. אלא שלעיתים קרובות מדי לאחרונה קיימת תחושה שבראיינט מגזים. וכופה. אתמול לא זאת הייתה הבעיה היחידה. אתמול גם ההגנה שלו נסדקה, פעם אחר פעם.
כאן, למשל, אנחנו נמצאים במצב שבו בילי בארון כבר כבש 2 שלשות מוצלחות מתוך 2 הטלות לכיוון הכללי של הטבעת. ועדיין, בראיינט עבר משום מה מלמטה את החסימה של גיסט לבארון. והעונש הגיע מיד ובכפולה של 3.
via GIPHY
וכאן שמר בראיינט על פאנטר, שזכה לחסימה מדורגת של גיסט ושטימאץ. שחקנה של מכבי, בדיוק כמו שצריך, הלך על הגב של פאנטר וחיכה לעזרה קצרה של סטודמאייר. אז אי אפשר להגיד שהעזרה של אמארה היא יותר מאשר סתם תנועה מכנית, אבל עדיין - בראיינט אמור להיצמד טוב יותר לשחקן שלו, גם אם זה מתגלגל פנימה (CURL) ולא יוצא מחוץ לקשת השלוש.
via GIPHY
המחליפים של בלאק
מאז חתם אצל הצהובים ושבר ללא מעט אדומים את הלב, נטל אמארה סטודמאייר חלק בשישה משחקי יורוליג. ולהלן הממוצעים: מעט יותר מ-5 דקות למשחק, ממוצע של 1.3 נקודות, ממוצע של למטה מכדור חוזר אחד, 0 חסימות (בממוצע ובמצטבר. תבחרו) ומדד יעילות 1.7. אתמול, אגב, זה היה משחקו הטוב ביותר במדי אלופת ישראל מבחינת מדד יעילות (6 פלוס), וגם מבחינת נקודות (4). מה שמראה שוב, למקרה שמישהו תהה, שהיכולת של סטודמאייר לתרום לקבוצה הזאת כיום, ברמת היורוליג, היא מוגבלת במקרה הטוב. ומפאת כבודו של האיש, נכתב המשפט האחרון בעדינות.
הגבוה שהגיע עוד לפני אמארה כדי להחליף את טאריק בלאק הפצוע, ג'יילן ריינולדס, מציג מספרים טובים בהרבה. ב-12 משחקיו בליגה השנייה בטיבה בעולם, עומד ריינולדס על ממוצע של כמעט 14 דקות למשחק, 5.7 נקודות ו- 5.3 ריבאונדים. הוא משחק בתשוקה ופיזיות שממש, אבל ממש לא אפיינה את הקריירה שלו עד כה, וקולע באחוזים לא רעים בכלל מהשדה וכו'. אמש הוא היה הגבוה היחידי של הצהובים שנתן פייט אמיתי בקטגוריית הכדורים החוזים (וסיים עם 10 כאלה).
ועדיין, גם ביחס לסטודמאייר החלש וגם באשר לריינודלס הבינוני, חשופה ההגנה של הצהובים ליותר מדי טעויות עת נמצאים הם על הפרקט. גם אתמול, וגם במשחקים קודמים.
כאן מריצה המארחת פיק אנד רול צידי של קיילין לוקאס ומייקל אוז'ו. השומרים? ג'קסון וריינולדס, שניסו להתקיף חזק את מוביל הכדור. זה ממש לא הטריד את אקס הפועל ירושלים, שאיתר בקלות את הגבוה שחתך פנימה. ואגב, יכול היה להיות נחמד לו היה ממקם עצמו דורסי טוב יותר, כדי לסייע מול רכבת המשא שדהרה לעברו.
via GIPHY
רוצים מהלך דומה? בכיף. עוד פיק אנד רול של הכוכב האדום מהצד (מאותו הצד), הפעם בין פאנטר לבין שטימאץ. והפעם היה גיבוי הרבה יותר מול החותך, כי בראיינט עמד במרכז הצבע (להבדיל מדורסי שנרדם בדוגמא הקודמת). אלא שדורסי חיכה לעזרה מסטודמאייר, והאחרון דווקא סימן משהו עם היד. ולא עזר. וחטף עוד שלשה.
via GIPHY
שלוש נקודות לסיום
1. שתי עבירות טכניות חטפה אתמול מכבי תל אביב. אחת, צפויה יותר, לאחר בעיטת וולה מרשימה של אייסי בשלטים. השנייה מפתיעה למדי, לאחר תלונה (מוצדקת) של יובל זוסמן לשריקה נגדו. לכך צריך להוסיף עוד מהלך של עצבים, כאשר אבדיה, במשחק חלש מאוד, החטיא בשניות האחרונות עוד שלשה ומיד רץ לבצע עבירה חמישית מכוונת, כדי להעיף עצמו את הספסל. שווה לעקוב ולראות אם ועד כמה תגיע תגובה.
2. ואם כבר אבדיה, אז גרף הקליעה שלו מבחוץ מראה השבוע על עוד מטוטלת. לאחר פתיחת עונה חלשה בכל הנוגע ליכולת להעיף מבחוץ, נכנס לפני מספר מחזורים אבדיה לטירוף, ופגע ב-7 שלשות מתוך 15 שזרק בין המחזור ה-22 ועד ה-25. ומאז, בשלושת המשחקים האחרונים (אולימפיאקוס, אנדולו והכוכב האדום) העלם ב-0 מתוך 10. הבצורת הזאת מגיעה בזמן לא טוב, גם לצהובים ובמיוחד לרושמים בפנקסים.
3. ואחרי שדיברנו וליהגנו, הסיפור של השבוע איננו היכולת של מכבי ת"א בהתקפה או בהגנה. הסיפור הוא החשש הכבד שהעונה הזאת לא תגיעה לסיומה. אז הנה הזדמנות לסיים באיחול: שנהיה ונישאר בריאים, ושנזכה לצפות בפיינל פור אשר מתוכנן להתקיים בקלן בעוד חודשיים וחצי.
עקבו אחרי בטוויטר: shay_hausmann@
ובאינסטגרם: _shayhausmann