מי מספר אחת? היכולת האמיתית של רמון סשנס

מכבי תל אביב צדקה כשהחליטה להחתים גארד נוסף לסגל כבר בחודש נובמבר. כלומר, היא טעתה כשלא החתימה אחד – בעמדה מספר אחת – כבר בחודש אוקטובר ומיד לאחר הפציעה של ג'רמי פארגו, אבל עשתה נכון כשלא המתינה עד חודש דצמבר. נו, וגם זה ראוי לציון בימים טרופים אלו. לא בטוח בכלל שאנחנו יודעים להגדיר מה היו הקריטריונים בבחירה דווקא ברמון סשנס. לא בטוח שבמכבי תל אביב ידעו להגדיר, מרגע שנתקבלה ההחלטה להחתים כאן מישהו לפני שיהיה (ממש) מאוחר מדי, את סט התכונות הנדרש מהאיש שאמור לעזור כאן עכשיו ומיד.

• 21:00 ב-5SPORT: מכבי תל אביב נגד ריאל מדריד

רק ברשותכם, שניה לפני שצוללים לתוך הפרמטרים והניתוחים, כוכבית אחת קטנה. יש רמון סשנס של השנים הראשונות בליגה הטובה בעולם בכלל ושל עד ליום 1.2.17 בפרט, עת נפצע בברכו השמאלית במהלך משחק מול הווריירס, ויש את סשנס של אחרי. לצורך הניתוח (שלנו, לא בברך של סשנס), נתייחס לאיש, בהיעדר כל מידע סותר, כאילו מצבו הבריאותי שפיר, כשיר ותקין. רק לאחר מכן, ברשותכם, נזכיר שאין לדעת.

סביר להניח שהפרמטר הראשון שנבדק, לפני שנופו שמות אחרים ומעניינים (למשל ג'ודי מיקס, שהיה מועמד על פי פרסומים זרים – אבל הוא לבטח איננו פליימייקר), נגע לעמדה ולתפקיד. בהיעדרו של פארגו, כשווילבקין עצמו מוגדר על ידי מאמנו ספאחיה כקומבו גארד וכשמוביל הכדור המוביל בימים אלו בצהוב הוא בכלל מייקל רול, מכבי זקוקה נואשות לרכז. או יותר נכון, לשחקן שמרגיש בנוח בעמדה מספר 1. כי רכז הרי יש בכל מיני צורות, סוגים ו-וריאציות, אבל לפני שתוכל לברור בדיוק את זה שנכון לה יותר מכולם, מכבי תל אביב בחרה קודם כל ללכת על עמדה 1. ובצדק. רמון סשנס הוא לגמרי שחקן שיושב על עמדה מספר 1.

יפה. אז שחקן בעמדה מספר אחת יש. מתקדמים הלאה. מכבי תל אביב, שבעונה שעברה הייתה מהמובילות ביורוליג במדד ה-PACE, כלומר במספר ההתקפות למשחק, שואפת גם השנה למשחק מהיר. כך, לפחות, על פי ההצהרות החוזרות של המאמן הנוכחי. ואם קצב משחק מהיר, אז סשנס הוא בחירה טובה מאוד.

לאורך כל הקריירה הרשים הגארד בעל הרזומה בן 11 עונות ה-NBA בעיקר כשמשחקים כדורסל של מגרש פתוח ו/או של יתרון מספרי. שם הוא חש הכי בנוח. שם, יכול היה לנצל את היציאה הטובה שלו מהמקום ואת האתלטיות היחסית כדי לשרוף את הפרקט במספר כדרורים לא גבוה, ובהרבה מקרים גם לסיים בעצמו.

למשל כאן, כדוגמא. לאחר שסשנס (מספר 7) מקבל כדור ראשוני ממקרוברטס (6), שימו לב ליכולת שלו לגמוע את המגרש במהירות ולהגיע אל ועד הטבעת.

via GIPHY

אז רכז יש ומגרש פתוח גם. יתרון נוסף וחשוב שסשנס מביא איתו הוא היכולת, האהבה והידע שלו לחתור למגע. ללכת אל הגוף של השומר, ומשם אל קו העונשין. מכבי תל אביב, נכון לחמשת המחזורים הראשונים ביורוליג, ממוקמת במקום ה-14 בכמות זריקות העונשין. כלומר, חלשה מאוד בסחיטת עבירות. וכשהיא סוחטת עבירות, הן בד"כ נעשות על דיאנדרה קיין, שזרק עד כה 22% מכל זריקות העונשין של הקבוצה כולה – ושאשכרה הצליח לייצר מהן נקודות רק ב-40 אחוזים עלובים מנסיונותיו.

אחת מהמעלות המרשימות ביותר של סשנס לאורך (כמעט) כל הקריירה שלו הייתה היכולת שלו להגיע אל הקו. בעונתו המלאה האחרונה ב-NBA, במדי וושינגטון ב-2015/16, הגיע האיש 3.5 פעמים במשחק אל הקו. בעונה הקודמת שבה לא החליף קבוצה, כלומר ב-2012/13, כשהוא במדי שארלוט, הוא הגיע לקו העונשין 5.7 פעמים במשחק. שזה המון. עזבו היסטוריה רחוקה – גם בתחנתו האחרונה בוושינגטון, במסגרתה שיחק 15 משחקים עד אפריל 2018, הלך האיש 2.8 פעמים במשחק לקו העונשין.

זמן המחשה עכשיו כאן. קודם כל, שימו לב את מי מזיז סשנס (מספר 7) במקביל לפיק אנד רול שהוא מריץ עם אחד פאו גאסול. רמז? קוראים לו קובי בראיינט, שצופה ביחד עם רון ארטסט ואנדרו ביינום ברכז שלו מגיע לצבע כדי לייצר מגע. בין הצופים בעניין בהגנה של גולדן סטייט, למקרה שתהיתם, אחד קליי תומפסון.

via GIPHY

ריאל מדריד, יריבתם של הצהובים הערב, היא (בין היתר) גם הקבוצה הכי טובה בליגה באי ביצוע עבירות. כלומר, היריבות שלה סוחטות ממנה הכי פחות פאולים. גם על רקע זה, מעניין יהיה לעקוב ולראות איך סשנס נכנס לעניינים ומשפיע בנקודה המסוימת הזאת.

עד כה אין תלונות, לדעתי. אל כל התכונות שמנינו עד כה חשוב להזכיר שמדובר גם ברכז גבוה יחסית (1.90-1.93 מ', תלוי את מי שואלים ומי הוא המודד) ופיזי יחסית, שמהווה שדרוג בולט לאופציות קיימות כיום, דוגמת ווילבקין, דיברתולומיאו או ריי. סשנס הוא שחקן מנוסה, שראה כמה דברים בקריירה, שיחק עם שחקנים גדולים והרשים בלא מעט תחנות משמעותיות ואיכותיות לאורך השנים.

אם כך, עכשיו זמן טוב לדבר על הקליעה שלו מבחוץ. עקרונית, אין בעיה משמעותית בכל הנוגע לאחוזי הקליעה של סשנס מחוץ לקשת. העונות שלו מעוטרות במספרים שהם בד"כ מעל ל-30 אחוזים לשלוש. שזה יפה מאוד. וסשנס גם הראה יכולת, פה ושם, לקחת זריקות גדולות מבחוץ בסוף משחקים.

הגדולה שבזריקות אלו, כנראה, נמצאת כאן, כשהוא במדי הלייקרס ועם קובי בראיינט שמעודד בחליפה מהקווים. מסירה מארטסט, חסימה מגאסול וטריצה מנצחת מול ניו אורלינס.

via GIPHY

 העניין הוא שהאחוזים מרמים. רמון סשנס מעולם לא הגיע לממוצע עונתי של שלשה לאורך כל קריירת הכדורסל שלו. הוא קלע כשליש שלשה למשחק כששיחק במכללות. הוא קלע כשליש שלשה למשחק בכל התחנות שלו בליגת ה NBA, וזה לא טוב. פעמים רבות מדי הופנו כלפי האיש שהגיע מאוניברסיטת נבאדה טענות נוכח ההיסוס שלו בזריקה. בליגה הרבה יותר טקטית כמו היורוליג, הוא עלול להיחשף להגנות שיחשפו את החסרון הזה בצורה משמעותית הרבה יותר.

קחו דוגמא להמחשה כאן, עם עוד קטע מתקופת הלייקרס של סשנס. הוא אולי מופתע מכך שקיבל מסירה מקובי בראיינט ולכן ומהסס. ומהסס. ומהסס. וזה, נגיד שנית, לא טוב.

via GIPHY

וכמובן – אין קלישאה יותר גדולה ויותר מדויקת מכך ששחקנים נטולי נסיון בינלאומי זקוקים לרוב לתקופת הסתגלות משמעותית. להגנות, לדרישות, לחוקים, לסגנון. יש כדורסל NBA ויש כדורסל בינלאומי, ובתכלס מדובר בשני ענפי ספורט שונים. ואולי, תוכל מכבי תל אביב רק להתפלל, תפסח תקופת הלימוד על משחק הבכורה מול ריאל? דברים משונים מאלו כבר קרו.

זמן הגנה עכשיו. מעולם, אבל מעולם, לא נחשב רמון סשנס לשחקן הגנה מצטיין. למרות שאם תשאלו את מומחי הסטטיסטיקה המתקדמת, סשנס טוב בהרבה מכפי שהסטטיסטיקה המיושנת מראה (למשל בכל הנוגע למספר החטיפות הנמוך שלו) ובמיוחד בהגנת הפיק אנד רול שלו. בכל מקרה, הדעה הרווחת בליגה ההיא הייתה, מאז ומעולם, שסשנס הוא שומר סולידי. כלומר, שומר סולידי. אבל רק כשהוא שומר על הכדור בלבד.

כשהוא לא שומר על הכדור, כלומר כשהוא שומר על שחקנים שרחוקים מהכדור (מרחק מסירה אחת ומעלה), הוא נחשב לאורך מרבית הקריירה שלו לשומר רע.

שימו לב כאן, בקטע שהעלה משתמש יוטיוב בשם THE KNICK WALL  (ולנוחיותכם בקישור הבא) לאלמנט שחוזר על עצמו בקריירה של סשנס. מרוכז למדי כשהוא שומר על הכדור. מאבד ריכוז כשהוא שומר רחוק מהכדור. למשל כשהוא שומר על איזה סרחיו רודריגז, שמחליט לברוח לפינה בדרך לשלשה קלה למדי. מזל שרודריגז כבר לא בריאל?

via GIPHY

ולא, זה לא קטע מקרי ששלפנו רק כדי לקנטר. קחו עוד דוגמא מייצגת אחת. סשנס שומר בקטע כאן את ווטסון (32) מאינדיאנה. תוך כדי שסקולה מנהל את ההתקפה, ווטסון חותך לסל. סשנס מאבד קשר עין, ריכוז ופשוט קופא במקום. ואת המחיר משלם חברו לקבוצה ג'פרי טיילור (היום בריאל מדריד), שיתכן בהחלט שישמור עליו הערב. ושיתכן בהחלט שיקווה שסשנס יהיה זה שישמור עליו כשהוא רחוק מהכדור.

via GIPHY

מה שכן ואם כבר הגנה, סשנס הראה בכמה מקרים שאת הקריזה הוא יודע לחטוף, או לחילופין להעלות את הקריזה לא אחת למי משחקני היריבה. נוביצקי למשל, דוויין ווייד למשל, וגם ארון ביינס.

שימו לב כאן, במשחק שבו וושינגטון של סשנס פוגשת את דטרויט של ביינס לתגובה של החדש של מכבי עת נתקל בחסימה שלא מוצאת חן בעיניו.

via GIPHY

אוקיי. זמן סיכומים. כשרמון סשנס בריא, הוא מביא איתו לשולחן סט של כישורים פיזיים ומקצועיים שיכולים לעזור למכבי תל אביב מאוד. הוא גבוה, חזק, מהיר ואתלטי יחסית, בעל יכולת חדירה טובה מעמדה מספר אחת, מנהל משחק טוב מאוד במשחק המעבר ובמגרש הפתוח, וגם שומר סולידי על הכדור. 

מצד שני, הקליעה שלו מפוקפקת והוא סובל מבעיות ריכוז בהגנה. מצד שלישי, הוא צריך להסתגל לכדורסל הבינלאומי, וזה דורש זמן. ומצד רביעי, מי בכלל אמר שהוא בריא, במצב גופני כפי שהיה בשיאו או בכלל בכושר משחק?

תשובות ראשונות, בכל מקרה, נקבל כבר הערב מול הקבוצה הכי טובה בליגה השניה בטיבה בעולם, ומול סרחיו יול, אחד מהרכזים הכי טובים שמשחקים מחוץ ל-NBA.

בכל מקרה, ורק בגלל שאנחנו אוהבים אתכם ממש, לא נשאיר אתכם בלי שני מהלכי סשנס ולברון ג'יימס. באחד סשנס מעניש. בשני נענש.

via GIPHY

via GIPHY