בין טוב למנצח: מכבי מתקרבת לצומת דרכים

בשבוע שעבר שיחקה מכבי תל אביב טוב נגד יריבה טובה. והפסידה. אמש (שלישי) שיחקה מכבי מצוין נגד יריבה מצוינת. והפסידה. לכן, שנייה לפני המחמאות, הברכות והאופטימיות שעוד מעט תישפך לכל עבר, רצוי להתחיל בחיים עצמם. ובחיים עצמם נותרה אלופת ישראל, ככלות 80 דקות ראשונות של יורוליג, עם מאזן נקי מניצחונות וכשרק 40 דקות רעות ותאורטיות מאוד מול יריבה חלשה כמו בודוצ'נוסט מפרידות בינה לבין שקיעה אל עבר המשבר הראשון של העונה. משבר שגם עלול לגבות קורבנות ראשונים מהסגל הצהוב-כחול.

הסוגיה המרכזית הראשונה אשר נידונה טרם משחק הבית הראשון של העונה נגעה, מטבע הדברים, לסקוטי ווילבקין. לאחר משחק פתיחת עונה מרשים מול פנאתינייקוס, מעניין היה לראות כיצד יסתדר הרכש הנוצץ של מכבי מול יריבה חזקה בהרבה. ולא פחות חשוב, לאן ילך ספאחיה בדקות שבהן ווילבקין נח (ובהיעדרם של ג'רמי פארגו וקנדריק ריי הפצועים).

ובכן, למקרה שמישהו תהה או חשב אחרת, לווילבקין היה הרבה יותר קשה אתמול. למרות שהצליח להוביל את מכבי למחצית ראשונה התקפית מצוינת בת 46 נקודות, מתוכן מסר 5 אסיסטים תמימים, חייו של ווילבקין לא היו פשוטים כלל. החברה של איטודיס התנפלה עליו בשני הצדדים של המגרש והקשתה עליו עד מאוד.

התקפית, בנוהל שאליו תצטרך מכבי להתרגל העונה, הלכה צסק"א – כירורגית – למהלכי גב לסל כנגדו של הגארדים היריבים, החל מדניאל האקט בדקות הראשונות. ולמרות עזרות ושמירות כפולות של מכבי, איתן הגיעה מהבית, הצליחו הרוסים גם לייצר לא מעט נקודות שהתחילו ביתרון מספרי מיד לאחר שהניעה כדור ליתרון של ארבעה שחקני התקפה אל מול שלושה שחקני הגנה וגם בדמות עבירות שסחטה מהרכז המוביל (והיחיד?) שעמד לרשותו של ספאחיה אתמול.

הגנתית, הגיעה האלופה הרוסית עם רעיון לצופף את הרחבה עם תחילת חדירה ולכפות על ווילבקין החלטות לא פשוטות מול רחבה מלאה באויבים. למשל כאן. שימו לב שיש 4-5 רוסים (נגיד) שמכסים את הצבע ברגע שווילבקין מתחיל את החדירה. שימו לב גם לרוטציה ההגנתית הנהדרת של דניאל האקט, שקורא את המסירה של ווילבקין וחוטף את הכדור, בעוד שג'וני אובראיינט מטייל לו בחוץ ולא מסייע בייצור זווית מסירה טובה עבור ווילבקין, שלא מצליח לאתר שחקן פנוי.

via GIPHY

קל הרבה יותר היה לווילבקין מרגע שזכה לשומר נוח בהרבה, בדמות סרחיו רודריגס. כאן, עם רודריגס כשומר אישי וכאשר הוא מערב בפיק אנד רול את וורונצביץ', הדרך לשתי נקודות נראית לפתע קלה הרבה יותר.

via GIPHY

ההפתעה הגדולה והחיובית מבחינת האוהדים הצהובים נגעה דווקא לדקות בהן בילה ווילבקין על הספסל. מול פאו היו אלו 4 דקות בלבד של מנוחה, בהן נראתה מכבי נואשת למדי. אמש שיחקה מכבי מעל 13 דקות ללא מוביל הכדור הבכיר שלה. והאמת? נראתה טוב יותר בלעדיו. 11 הדקות בהן נח ווילבקין במחצית השנייה עזרו לספאחיה לגבש חמישיות גבוהות, קשוחות ושומרות טוב בהרבה – ואשר הרבה בזכותן קלעה היריבה המאיימת רק 39 נקודות בעשרים הדקות האחרונות של ההתמודדות.

בעזרתן של החמישיות הפיזיות יותר, הצליחה הקבוצה של ספאחיה להאט במעט את ננדו דה קולו, באמצעות חילופים הגנתיים (ולרבות חילופים הגנתיים משולשים) ולהגביל אותו ל-8 נקודות בלבד (..) במחצית השנייה ולסל יחיד לשתי נקודות בחצי השני (מתוך 4 זריקות בלבד). מצד שני, למען ההגינות, חלק משמעותי בעצירתו ההתקפית של דה קולו נעוץ בקבלת החלטות טובה יותר של מכבי דווקא בצד ההתקפי שלה עצמה.

וגם התקפית, ולו לפרקים, הצליחו הצהובים להיראות טובים לא פחות בלי ווילבקין. ובכל מקרה, לאבד הרבה פחות כדורים במחצית שבה הושלכו מפתחות ניהול המשחק לידיהם של אחרים (2 איבודי כדור בלבד במחצית השנייה לעומת 10 כאלו עד להפסקה). מייקל רול, שעד שהחל ללבוש צהוב כלל לא ידע שביכולתו לנהל משחק ולקבל החלטות בתדירות גבוהה כל כך, סיים משחק מופתי עם 15 נקודות ויחס אסיסטים - איבודים מדהים של 7 מול 0 (!).

הסוגיה המרכזית השנייה אשר עוררה סקרנות, טרם תחילת המחזור השני, נגעה לעמדה מספר 4. למכבי תל אביב הרי אין קומבו פורוורד (שחקן 3-4) בסגל, למעט נמרוד לוי, ונראה היה שהקיץ הזה הביא עמו לא מעט פשרות בעמדה החשובה הזאת. מבין האפשרויות הקיימות בעמדה מספר 4 הבעייתית למדי, קרי ג'וני אובראיינט, אנג'לו קלויארו וג'ייק כהן, מעניין היה לנסות ולנחש לאיזה כיוון יבחר ספאחיה ללכת.

ובכן, בשלב הזה הכיוון הזה ודאי איננו כהן, ששיחק עד כה 2 דקות במצטבר. ספאחיה, שאיננו נוהג לגוון יותר מדי בניהול משחקים, הפתיע עם חמישיה בלתי מוכרת שבה העמיד את קלויארו בעמדת הסמול פורוורד, לצידו של אובראיינט כ-4. זאת, בין היתר, כדי לייצר גודל שיחזיק מעמד מול קורבאנוב האיום מהצד השני.

בפועל, בין אם תכנן ובין אם לאו, קיבל ספאחיה בעיקר הרכב קליעה מצוין. אל מול מתקפה רוסית מאיימת כבר החל מפתיחת המשחק שעלולה הייתה לייצר נוק אאוט מוקדם, הצליחה מכבי להחזיק מעמד בעיקר כי כל 4 הזריקות שקלעה הגיעו מחוץ לקשת שלוש הנקודות (אובריאנט, קאלויארו ופעמיים רול).

ועדיין, למרות היכולות ההתקפיות הגבוהות, גילה ספאחיה שוב שה-4 הפותח שלו מזיק הרבה יותר מאשר מסייע. ג'וני אובראיינט, על כל כישרונותיו התאורטיים, רחוק מהיות שחקן יורוליג מוביל כרגע, כרחוק המסירה שתראו כאן מהידיים של סקוטי ווילבקין.

via GIPHY

האמת? שלושת איבודי הכדור של אובראיינט ב-13 הדקות שבילה על הפרקט לא בהכרח מיצו את כל בעיותיו. ומצד שני, לאחר משחק איכותי של קלויארו בשבוע שעבר באתונה (11 נקודות ומדד 17, כולל שלשה עם הקרש, ב-21 דקות), הוסיף האיש שהגיע משום מקום משחק מופתי ובלתי סביר בעליל. עזבו לרגע, אם אפשר, את 21 הנקודות שהמטיר על הפרצוף של איטודיס. קלויארו תרם בכל אספקט חשוב אחר של המשחק. למעט בזריקות העונשין הקריטיות של המשחק.

קודם כל, הגנתית. בדיוק כמו הרול פלייר הטיפוסי שקיוותה אלופת המדינה לקבל, קאלויארו נלחם בכל אחת מ-31 הדקות פלוס שקיבל. למשל כאן. שימו לב, אחרי שלא זכה למבט (ובטח לא למסירה) מצידו של אובראיינט בהתקפה, כיצד היה קלויארו ערני ונחוש מספיק בירידה להגנה כדי ליירט את המסירה ששלח דה קולו לקורבנוב.

via GIPHY

ושימו לב לחוכמה ההתקפית של הפאוור פורוורד הכי טוב שיש לצהובים כרגע. למשל כאן, בתרגיל הקלעים של מכבי (FLOPPY), כאשר התנועה היפה של קלויארו מרגע תחילת החדירה לסל של מייקל רול – שמשך אליו את אלק פיטרס, מובילה למסירה הנהדרת שלו לבלאק.

via GIPHY

טרם תחילת המשחק, בניסיון לאתר יתרונות של המארחת על פני האורחת, סומנה עמדת הסנטר כאפשרות סבירה. עם כל הכבוד להאנטר ובוודאי להיינס, נראה היה שהשילוב של בלאק וטיוס יכול לנצח בדו קרב של הגדולים. ואם רוצים לסמן את אחד הגורמים המשמעותיים בהפסד הביתי של מכבי, צריכים ללכת לשם. אז אמנם בלאק הראה שוב שהוא גבוה מעל לממוצע ביורוליג, שבעזרת שימוש נכון (כלומר, מעבר להגבהות לאחר מהלכי פיק אנד רול) יוכל להפוך לאחד הדומיננטים אם לא ה- במפעל, אבל לפחות כרגע נראה שבמקביל לנסיקה של ה-שיחוק של מכבי תל אביב העונה מתקבלת נסיגה של אלכס טיוס. ובמכבי הרי יודעים, יותר טוב מכולם, שזה שחקן וזו נקודה אליה הם צריכים לשים לב.

ומצד שני, כשגם צסק"א קלעה אמש מעל 60 אחוזים בזריקות ל-2 נקודות – היא עשתה זאת בעזרת 24 נקודות של האנטר את היינס, עניין שנובע ישירות מהבעיות ההגנתיות מהן סובלת מכבי זה המשחק השני ברציפות. ואם 89 הנקודות שקלעה פאו בשבוע שעבר יוחסו בעיקר לבעיות הגנתיות של תקשורת בין שחקנים וחוסר יכולת להתמודד עם קלאתיס, הרי ש-89 הנקודות תוצרת רוסיה ד'אמש מוכיחות שוב, שלפחות מול שחקנים ברמה הזאת, מתקשה הקבוצה של ספאחיה גם בשמירה המיידית על הכדור ובייחוד בהתאקלמות לאחר שמתחילות העזרות ההגנתיות של הגבוהים.

ואם כבר הגנה: הרבה מדובר על היכולת הדפנסיבית של דיאנדרה קיין ועל סגולותיו גם כשומר של שחקנים גבוהים. את גבוהי צסק"א, למען האמת, הוא הטריד הרבה פחות. למשל כאן, כשקייל היינס מקבל מולו כדור במרכז הצבע (לאחר רוטציה הגנתית יפה של מכבי תל אביב), בדרך לשתי נקודות.

via GIPHY

גם השבוע זכה קיין להרבה מאוד דקות. 28 במספר. וגם השבוע מתקבלת יותר מתחושה שהפחתת מספר הדקות של הגארד המפוזר, לטובת יובל זוסמן, יכולה הייתה לעשות את ההבדל.

הרבה דברים מרשימים ביצע זוסמן מבחינה הגנתית במשחק הזה, במשחק שהפגין שוב את היכולות ההגנתיות הדיאמנטידיסיות של הגארד הישראלי בטוב בנמצא. הוא חסם את קורי היגינס, שיבש מהלכים לרודריגס (רק 4 נקודות ב-19 דקות) והצליח לנצח כמעט בכל דו קרב הגנתי. והמהלך המרשים מכולם היה כאן, כאשר הצליח להוציא לננדו דה קולו האדיר את הכדור מהידיים ממצב כדרור, ועוד לסיים עם אסיסט נהדר לדיאנדרה קיין בצד השני של המגרש.

via GIPHY

ואחרי כל זה, מכבי תל אביב עם 0 ניצחונות כרגע, כאשר לפניה שלושה משחקי חוץ רצופים ולאחריהם משחק ביתי מול ריאל מדריד. לצד ההכרה ביכולות של החבורה הזאת ובפוטנציאל שלה ללכת למקומות אליהם לא הגיעו הצהובים הרבה זמן, מגיעות גם השאלות ביחס לשאלת האיש שיוכל לקחת אותה לשם. מבין שני המשחקים הצמודים מול פאו וצסק"א, מכבי תל אביב צריכה הייתה לקחת לפחות אחד.

למה? כי היא הייתה שם. וכי מנהל משחק יצירתי יכול ואמור היה לזהות טוב יותר מגמות במשחק, להרכיב הרכבים טובים יותר כשחשוב, להגיע עם רעיונות הגנתיים טובים יותר - ולוודא שהכדורים הולכים למקומות הנכונים ברגעים שמכריעים משחקים. אלו בדיוק הדברים הקטנים שמפרידים בין מאמנים טובים לבין מאמנים שמנצחים.

בין אם תנצח מחר את נציגת מונטנגרו ובמיוחד אם לאו, מתקרב לו הרגע שבו יצטרכו האנשים שמחליטים במכבי לקבל מספר החלטות אליהן התרגלו מאוד בשנים האחרונות, ושבהן לרוב טעו. הראשונה, אולי, קשורה לזהות האיש על הקווים. השנייה, בוודאות, נוגעת לסגל השחקנים. גם ביחס לאיוש העמדה המיותמת שמיועדת לג'רמי פארגו וגם ביחס לעמדת הקומבו-פורוורד שאין לצהובים השנה. נעקוב בעניין.