ספאחיה והטעויות: כך מכבי הפסידה בבלגרד

נתחיל הפעם מהסוף. בניגוד למשחק ההפסד מול אולימפיאקוס ביום שלישי, הפעם קיבלה מכבי תל אביב את הכדור האחרון וההזדמנות להכריע (או להשוות) את המשחק שלה בבלגרד. כשהיא בפיגור 86:84, עם 15 שניות לסיום, זעק הספסל הצהוב לפסק זמן שבו הוחלט ללכת על תרגיל התקפי שנקרא ZIPPER. בתרגיל זה מקבלים שני הגארדים מסירות לאחר חסימות עומק (בדרך כלל) של גבוהים, ומשם תוכנן מהלך פיק אנד רול גבוה (משחק בין שניים) שבו מעורבים פייר ג'קסון ודשון תומאס.

• אכזבה במכבי ת"א. תומאס: "הפסד קשה. שיחקנו עם הלב"

אל מול חמישייה סופר התקפית ונמוכה שהעלה נבן ספאחיה, בחר אלימפייביץ' הצעיר, מאמנה של הכוכב האדום, לזרוק אל הפרקט חמישה מנפצי גולגולות: סטפן לזרביץ', אוגיין דובריץ', ניקולה יובאנוביץ', ג'יימס פלדיין ובראנקו לאזיץ'. לשתי הבחירות הללו ושתי החמישיות הללו השפעה משמעותית על זהות המנצחת אמש בהיכל הקומבאנק.
 
שימו לב כאן לברנקו לאזיץ', מס' 10 של הכוכב האדום בלגרד, שמתחיל את המהלך כשהוא שומר את פייר ג'קסון, בצד החלש והמרוחק מהכדור. לאזיץ' ישבור את נסיון החסימה לג'קסון של דיאנדרה קיין (שלא באמת חוסם, בינינו) ויכריח את ג'קסון להתחיל את המהלך כשהוא נסוג כמעט עד לקו מחצית המגרש. אבל רגע, לא נגמר עדיין: על פי התרגיל המתוכנן של מכבי, אכן הריצו שם מהלך פיק אנד רול בין ג'קסון לבין דשון תומאס הלוהט. לאזיץ', שנתקע בחסימה של תומאס, הספיק עוד להסתובב במקום ועדיין לצאת בחמת זעם לכיוונו של תומאס, על מנת לכפות עליו זריקה קשה שתסגור עניין.

למרות עוד הפסד כאילו מכובד ביורוליג, הפעם מול אחת מהקבוצות היותר ביתיות שיש למפעל להציע, ראוי למכבי תל אביב להביט הפעם על חצי הכוס הריקה. הכוכב האדום בלגרד, בכל הכבוד הראוי, מציגה לראווה סגל שחקנים של יורוקאפ קלאסי. ולא יורוקאפ בסדר הגודל של באיירן מינכן, אלא יותר בכיוון של צדביטה זאגרב ובודצ'נוסט המונטנגרית, שתי קבוצות שכבר הספיקו לנצח העונה את אלופת סרביה.

תחילת המשחק בפרט והמחצית הראשונה בכלל דווקא ניבאו טובות. בניגוד לעונות קודמות, הכוכב האדום מודל 2017/18 היא קבוצה רוויית בעיות הגנתיות, באופן שבא לידי ביטוי באחוז הגבוה (מעל 40%) של יריבותיה בזריקות ל-3 נקודות. ומכבי ת"א, שעד אתמול התקשתה בזריקה מבחוץ, הצליחה להגיע חיש קל למצבים טובים ומהם ייצרה 7 שלשות ב-20 הדקות הראשונות – כאשר 6 מהן מגיעות מעמדת הפורוורד (כלומר מג'ונה בולדן ודשון תומאס).

והשלשות הגיעו מתוך מצבים שונים ומגוונים. הנה כאן, שלשה של בולדן לאחר פיק אנד רול עם נוריס קול. השניים מנצלים את העובדה שלאזיץ' מהסס להשאיר את תומאס פנוי בפינה, ובולדן (0/3 לשלוש נקודות בשלושת משחקי היורוליג הראשונים) מעניש.

כאן, מקבלת מכבי שלשה של תומאס (2/8 ל-3 לפני המשחק בבלגרד) לאחר חסימה של טיוס.

וכאן, עוד שלשה של הפורוורד האוסטרלי – הפעם בהתקפת מעבר מדויקת.

במקביל, ראינו כבר מהשלבים המוקדמים אמש את הפקת הלקחים של ספאחיה בהמשך למשחק ההפסד הביתי לאולימפיאקוס, בו הפגינו צמד הגארדים ג'קסון את קול מופע דומיננטי יתר על המידה – לפחות בעיניו. אם במשחק הקודם לקחו על עצמם הצמד את חלק הארי של הזריקות וההחלטות, הפעם הדברים נראו אחרת. מתוך 64 זריקות שדה, הרימו ג'קסון את קול רק 14 משותפות. ועדיין, כלל לא בטוח שהקטנת מספר הזריקות של מקבלי ההחלטות המרכזיים סייעה בקבלת ההחלטות בהתקפה הצהובה – ודאי שלא במחצית השניה בבלגרד. לדוגמא, כאשר מייקל רול מסיים משחק עם 5/5 לשתי נקודות ורק זריקה אחת ל-3, משהו כאן שגוי.

ועוד לא דיברנו על איבודי הכדור. לאבד 12 כדורים במשחק זה לא אסון גדול, אבל לקבוצה שמשחקת בקצב נמוך יחסית ועושה מאמץ עילאי להקטין את רמת החשיפה מצד אחד, וכזו שמצליחה לייצר רק 4 אסיסטים בכל המחצית השניה מצד שני, זה הרבה יותר מדי. ובכלל, גם אמש בבלגרד היו למכבי כמה איבודים מרגיזים במיוחד. כלומר, שמרגיזים את ספאחיה במיוחד.

הנה כאן, מאבד קיין את הכדור אחרי שהוא משתלט על ריבאונד הגנה מתחת לסל של מכבי.

או כאן, כשפייר ג'קסון מפסיד כדור בכדרור בהמשך ללחץ מסיבי של לאזיץ'.

ובמידה מסוימת גם כאן, כאשר נוריס קול מאבד כדור במסירת רוחב לדשון תומאס, בתרגיל שבו אמורים לשחרר קלעים לזריקה.

כאשר הולחם לו יחדיו הסגל של מכבי תל אביב החדשה, היה ברור לכל מתעניין שהפוטנציאל ההגנתי המשמעותי ביותר מגיע מהקו האחורי. רביעיה הגנתית בעמדות הגארד בדמות קיין, דיברתולומיאו, ג'קסון וקול מאפשרת, ולו תאורטית, לחץ בלתי פוסק על הכדור ויכולת לנטרל ולהתיש גארדים יריבים. אז אתמול הגיע לו טיילור רוצ'סטי וסיים משחק עם 22 נקודות, כשהוא מוסר 5 אסיסטים ומאבד רק כדור אחד. ואתמול הצטרף אליו ג'יימס פלדיין, מעמדה מספר 3, וסיים משחק מופתי עם 8 אסיסטים מחד ו-0 איבודים מאידך. ואלו מספרים בלתי סבירים בעליל לקבוצה בעלת שאיפות. ואלו מספרים הגיוניים למדי לקבוצה שבוחרת לשחק כדורסל שמרני בשני צידי המגרש ולוותר על נטילת סיכונים. הגנתית, הדבר מתבטא בקבלת החלטות פסיביות. גם בכל הנוגע לטיפולים השונים במהלכי ההתקפה של היריבה וגם בהיעדר מחויבות ללחץ (על חצי, שלושת רבעי או מגרש שלם).

העניין הוא שמעבר להחלטות הטקטיות, יש כאן גם עניין של ניהול משחק. שני משחקים שנערכו בהפרש של 48 שעות הדגימו את חוסר היכולת של מכבי תל אביב להתאים עצמה הגנתית אל שחקן ההתקפה המרכזי של היריבה. ולא, אנחנו לא מדברים כאן על מופע ה 6/10 לשלוש נקודות של צמד הגבוהים בייליצה ואנטיץ', אלא על רוצ'סטי. רק לפני שלושה ימים היסס ואיחר ספאחיה להגיב ולשנות, בעוד פרינטזיס האיום מפרק לבולדן את האמ-אמא של הצורה במהלכי גב לסל, פעם אחר פעם אחר פעם.

אתמול היה זה הגארד בעל הדרכון הישראלי שקלע 7/10 מהשדה במחצית השניה. למרות נסיון לשנות טיפול הגנתי, לא קיבלנו מהספסל של מכבי את הטיפול היחידי שיכול היה לעבוד אמש (או ביום ג') – הוצאת הכדור מהידיים של בעל הבית/ האיש המסוכן באדום-לבן. כך היה גם במהלך ההתקפי המכריע של הכוכב האדום אמש, כשרוצ'סטי מסדר לעצמו חילוף הגנתי קל, מקבל מולו את אלכס טיוס ושועט באיטיות לסל קל.

ונושא התגובות ההגנתיות מתקשר גם לניהול הרוטציה והחילופים. אמרנו ונגיד שוב: נבן ספאחיה לקח הקיץ חבורה בינונית למדי של שחקנים חדשים לגמרי והצליח להפוך אותם לקבוצת כדורסל מסודרת ומחויבת בזמן קצר. על כך מגיעות לו מלוא המחמאות. העניין הוא שהמרחק בין מחמאות לבין נצחונות מתנקז לעיתים להחלטה או שתיים בזמן אמת. ארבעה משחקי יורוליג לתוך העונה, וספק רב אם ספאחיה יודע – וודאי מראה – שהוא יודע למי לתת את הכדור ביד ומתי או שהוא יודע את מי הוא רוצה על הפרקט ומתי.

הדברים מקבלים משנה תוקף וחשיבות בכל הנוגע למובילי הכדור. טרם נמצאה הנוסחה למגורים משותפים של ג'קסון וקול על המגרש. טרם נתקבלה ההחלטה מי אמור לנצח (במסירה או בזריקה) את המשחק עבור הצהובים. את העליות והירידות הקיצוניות בתפוקה ההתקפית של הגארדים המובילים של מכבי אפשר לייחס בראש ובראשונה לשחקנים עצמם, אבל לכמות הדקות שלהם על הפרקט, לזהות השחקנים שנמצאים שם לידם ולבחירת תרגילי ההתקפה חשיבות גדולה באותה המידה. ועל אלו אחראי ספאחיה. ובניהול ההחלטות הללו ובמיוחד בזמן אמת, שגה המאמן הקרואטי של מכבי תל אביב פעמיים בשבוע אחד.