אדי הצלחה: המומנטום יקפיץ את מכבי ת"א
למרות הסגל חסר הניסיון ביורוליג והבעיות המבניות, המומנטום של מכבי תל אביב בזכות ההגרלה יכול לספק לה יתרון משמעותי להמשך. התרומה מהגבוהים, היכולת ללמוד תוך כדי תנועה וההגנה החכמה הם אלה שיכולים לקחת את הצהובים למעלה. שי האוזמן מנתח
בדברי ימי עונת הכדורסל 2017/18, יתכן וסביר בהחלט שפרק מבוא מיוחד יוקדש לאלוהי ההגרלות, או לחלופה אנושית אחרת אשר הועידה למכבי תל אביב את סדר המשחקים של פתיחת משחקי היורוליג. לאחר משחק בכורה בהזמנה בגרמניה, מול יריבה בינונית ובמצוקה, הגיעה אמש ליד אליהו הישן עוד יריבה בינונית ובמצוקה. לפחות כרגע. לא שזה אמור לעניין את אנשי מכבי ולו במקצת. כשהיא מציגה לראווה סגל נקי, חדש ונטול נסיון מחד, וכשהיא נואשת להכרה ואהבה מצד קהל הבסיס שלה מאידך, שני נצחונות ומאזן נקי מהפסדים הם כל מה שיכולה הייתה לחלום ויותר. ואם כבר היותר, כשהיא צופה קדימה ורואה שמתוך חמשת משחקיה הבאים יערכו ארבעה בבית עם משחק חוץ בודד בבלגרד, לבטח מחלחלת ההבנה שאפשר לייצר כאן פתיחה מהדהדת. ומומנטום.
סביר להניח שעלעול ראשוני של נבן ספאחיה בדף הסטטיסטיקה אמש, בסיום משחק הניצחון הביתי על באסקוניה, הוביל אותו לסכום ולסכם בהנאה מדד יעילות 24 בעמדה מספר 5 (שכוללת, סתם שתדעו, גם את איתי שגב). הסבר: מדד היעילות הוא כלי סטטיסטי אשר מנסה לשקף את סכום כל הפעולות החיוביות (אשר ניתנות למדידה) ולהחסיר מהן את השליליות. ולאחר משחק ראשון ופחות מוצלח לצמד הגבוהים שלו בשבוע שעבר בבאמברג, אתמול הסבו לו פרחוסקי וטיוס הנאה גדולה הרבה יותר. במיוחד בכל הקשור לנושא הריבאונדים. מול הגרמנים בשבוע שעבר ליקטו הסנטרים של מכבי שלושה כדורים חוזרים משותפים. מול הבאסקים אתמול זה כבר הסתיים ב-15 כאלו.
והנתונים החיובים הללו מעמדת הסנטר חשובים במיוחד, כי בכל הקשור למשחק ההתקפה וכל עוד לא הוכח אחרת, למכבי תל אביב כיום יש את היכולת לייצר נקודות במספר דרכים מצומצם. מאחר שמשחק הריצה, בניגוד להצהרות טרום העונה, מהווה כלי נשק שולי לחלוטין במאגר של ספאחיה, הוא יכול לקבל נקודות בעיקר מיצירה של הגארדים (לעצמם ולאחרים) ומעמדת הפורווארד המחליף, כלומר מדשון תומאס.
זמן דוגמאות והמחשות (ותודה למחלקת הניו מדיה של אתר ערוץ הספורט):
הדרך הכמעט יחידה להפעיל את אלכס טיוס מתחת לסל, ואין כאן שום הפתעה, מתחילה מחדירה לסל של גארדים. במקרה הזה מפעיל נוריס קול שלושה שומרים, תוך כדי שדיברתולומיאו ותומאס מעסיקים שניים מצידם, בדרך למסירה קלה לדאנק של טיוס.
כאן, גורמת הנעת הכדור היפה של מכבי, שמתחילה בדיברתולומיאו, דרך גק'סון וכהן ובחזרה לוואחד קילומטרז' הגנתי של הבאסקים. שימו לב לגריינג'ר (15), טימה (6) ופוקטמן (7) רודפים אחר הצל של עצמם עד שנאלצים לבצע עבירה על טיוס.
וכאן, מייצר לעצמו נוריס קול זריקה נוחה מחצי מרחק, לאחר שני מהלכי פיק אנד רול. החסימה הראשונה מגיעה מתומאס והשניה מפרחוסקי (לאחר שחוסם קודם לתומאס שנע לצד החלש והנגדי).
לאחר תצוגת הענק של פייר ג'קסון הקטן בגרמניה, היו כאלו שמיהרו להכריע כי הנה נמצא לו האיש שעל פיו יישק דבר. דובר לא מעט על היכולות ההתקפיות, המנהיגותיות ושאר ירקות ובמידה מסוימת של צדק. העניין הוא שג'קסון, כל עוד לא הוכח אחרת, הוא שחקן של עליות וירידות. ואפילו קיצוניות. בימים טובים, יוכל לשאת את מכבי על גבו. בימים פחות טובים, וכלל לא בטוח שיהיו מעט כאלו, יזדקק לגיבוי משמעותי.
כאשר החתימו הצהובים את נוריס קול, העלתה החתימה מספר סימני שאלה. גם לגבי הסייז (הנמוך למדי). גם לגבי הבחירה בשלושה רכזים זרים, ביחד עם דיאנדרה קיין. גם לגבי הויתור המעשי על שחקן מטרה מעמדה מספר 3. נו, אז לפחות אתמול קיבלנו הסברים ראשוניים על נחיצותו. מעבר לכוח המתפרץ וליכולות המקצועיות, יש משהו בקול שנוטע את התחושה שכאן, אולי, מצוי המנהיג החיובי, הבוגר והשקול של מכבי החדשה. ואם ניתן לבנות, בנוסף, על יכולות יצירה וביצוע מעמדה מספר 1, אז הרווח כאן נקי. ועדיין, התחושה היא שהעומס בעמדה מספר 1 מייצר בעיית איזון בסגל של ספאחיה, אשר יתכן ומגיע על חשבון שחקן נחוץ במקום אחר.
בחזרה לדוגמאות, וכעת לשתי דרכים יפות שבהן מפעילה מכבי תל אביב את דשון תומאס.
כאן, בתרגיל קלאסי לקלעים (הקרוי shooters play), עוברים להם תומאס וג'קסון דרך חסימות של הגבוהים. תומאס מתביית על החסימה של פרחוסקי בדרך לשלשה. שימו לב, אגב, לאופן שבו נחסם דיו על ידי הבלארוסי הגבוה של מכבי. לא מרגיש יותר מדי חוקי, האמת.
כאן, נקודות ממהלך גב לסל, כשמכבי מזהה יתרון פיזי בולט של תומאס על פני השומר שלו ג'נינג. שימו לב לתרגיל ההתקפי, שבמסגרתו עובר דיאנדרה קיין לצד החלש (הנגדי) על חסימה תאורטית של טיוס ומושך עמו את השומר שלו (בובואה), בדרך לסל קל של הסופר סאב של הצהובים.
עכשיו זמן הגנה
כתבנו כבר שבניגוד לציפיות המוקדמות, הציגה בפנינו מכבי משחק שהוא כמעט ונטול ריצה. בקצב משחק איטי שכזה, מטבע הדברים, הציפיה היא לסקור נמוך יותר. ועדיין, היכולת להחזיק את בסקוניה על 68 נקודות מרשימה למדי. הבולדוגים של ספאחיה המשיכו להפגין יכולת להפעיל לחץ כבד על מובילי הכדור היריבים, כשג'קסון, דיברתולומיאו, קיין וקול גורמים לג'ריינג'ר ובמיוחד להוארטס לעבוד קשה מהמתוכנן. ובניגוד למשחקי ההכנה או לחלקו הראשון של המשחק בבאמברג, זכו לקבל סיוע הגנתי סביר יחסית מאנשי הקו הקדמי. טיוס, בולדן, כהן, תומאס לפרקים ופרחוסקי קיבלו משימות הגנתיות לא פשוטות ועמדו בהן, בסך הכל, באופן טוב. כולל פרחוסקי שהתמודד בחלקים משמעותיים של המשחק מול שנגליה.
לא פחות חשוב מכך, הפגינה ההגנה של מכבי אמש, לפרקים, אינטליגנציה ויכולת הפקת לקחים בזמן אמת, כפי שננסה להמחיש בדוגמא הבאה. בשלב מתקדם של המשחק, הצליחה באסקוניה להריץ תרגיל של פיק אנד רול וחסימה גבית לחוסם ולקבל ממנו סל קל של גריינג'ר. שימו לב לתקשורת הבעייתית, במיוחד בין ג'קסון לבין פרחוסקי, שמסייעת לגארד של בסקוניה לטייל לטבעת.
אבל הנה כאן, בהתקפה הבאה, הצליחה מכבי לפתור את הבעיה.
באסקוניה מריצה בדיוק את אותו התרגיל, אלא שהפעם נכנס קודם כל פרחוסקי לנתיב התנועה של גריינג'ר ואח"כ חוסם את החדירה וריבאונד ההתקפה של שנגליה
אבל לא רק אינטיליגנציה והפקת לקחים מסייעים לפתרון לקויות הגנתיות. נחישות חשובה ומשמעותית לא פחות, ומזה – עושה רושם – יש לסמי פיינליסטית מליגת העל בשפע ככלל ולנוריס קול בפרט.
כשלוש דקות לסיום המשחק וביתרון נזיל של ארבע נקודות, נכנע קול לחסימה של פוקטמן אחרי תרגיל פשוט של הכנסת כדור מתחת לסל. כאן, אפשר לראות את בובואה נע על החסימה ומנצל בעיית תקשורת של קול ותומאס מצד אחד, ומדיניות אי התערבות של ג'קסון מהצד השני.
אבל כאן, זמן קצר אחרי, הדגים לנו אותו נוריס קול כיצד מנטרלים את הקלעי היריב.
קול שומר שוב על בובואה המצוין, ושובר את תרגיל החסימה לקלעים (shooters play, זוכרים?) ואת החסימה של פוקטמן. אבל שימו לב, כי קול לא מסתפק בכך. לאחר שהכדור נמסר פנימה, קול שובר עוד שתי חסימות לטובת בובואה (של שנגליה) ומוודא ששום דבר מסוכן לא יגיע מהאיש עליו הוא מופקד.
אז ניתחנו לנו כמה מהלכים התקפיים והגנתיים, ועכשיו זמן לקצת מאקרו. לצד כל יתרונותיה, מורכבת עדיין מכבי תל אביב ממספר רב של שחקנים בינוניים, שאינם משתייכים לרמה הגבוהה של היורוליג. כל עוד שומרת מכבי על הסגל הנוכחי, ללא שינוי, תתקשה לאורך זמן להיצמד לטופ של הטופ אלא אם תוסיף עוד כמה אלמנטים שחסרים לה כיום. למשל משחק ריצה שיטתי, שמגיע לאחר לחץ הגנתי גבוה. למשל אחוזים גבוהים ויציבים בקליעה מבחוץ, לעומת אותם 24% אחוזים אמש.
אבל לפחות בינתיים, כשהיא אוחזת גם ביתרון מסוים של זמן הכנה לעומת יריבותיה, יכולה מכבי – אף בסגל ובסגנון המשחק הנוכחי – לנצל את סדר המשחקים כדי לייצר יתרון נצחונות על פני יריבותיה לשמיניה הראשונה ומומנטום יקר מפז, שערכו לא ניתן לשיעור, ושאולי יכול לחפות אפילו על הבעיות המבניות.