כוכב נופל: ההתרסקות של הכוכב האדום בלגרד

המאמן עזב, הכוכבים נמכרו, חובות הענק והפוליטיקה הפושעת שמטילה צל כבד על עתיד המועדון. מהפתעת העונה שעברה ביורוליג, הכוכב האדום בלגרד הפכה לסיפור העצוב בשל הקיץ בכדורסל האירופי. מאחורי הקלעים של הטלטלה שעוברת על האימפריה הסרבית

עודד הלפרין
עודד הלפרין
Getting your Trinity Audio player ready...
שנה גודל פונט א א א א

ב-17 ביוני הגיעה לסיומה אחת העונות המוצלחות בהיסטוריה של הכוכב האדום – אליפות בליגה האדריאטית, עוד אחת בליגה הסרבית והופעה נפלאה בליגת היורוליג החדשה, שהסתיימה אמנם עם הפסד במחזור האחרון לדרושאפקה שמנע מהסרבים מקום בהצלבה, אבל לא השכיח מאף אחד, את מה שהצליחה הכוכב האדום להשיג השנה, עם סגל שאף אחד לא נתן לו סיכוי ממשי.

דווקא באותו יום, ה-17 ביוני, במסיבת העיתונאים שלאחר הזכייה באליפות סרביה, מאמן הכוכב, דיאן ראדוניץ', הודיע שזה היה משחקו האחרון בקבוצה. המונטנגרי בן ה-47, שהיה אחראי על החזרת הקבוצה לימים הגדולים שלה, היה נראה ונשמע שבור: "התשוקה להישאר קיימת", ראדוניץ' הסביר, "מעבר לבעיית החובות והתשלומים, העונה הזאת הייתה קשה מכל מיני סיבות, שאני מעדיף לא להיכנס אליהן".

לפני שנצלול לעניין עצמו, הסבר קצר – על מה שייכתב כאן בפסקאות הבאות ולא תוכלו לקרוא בסרביה, כשגם באירופה, ממעטים לדווח עליו. מי שכותב נגד הכוכב האדום במדינת האם, ייכנס לצרות גדולות, אבל מתחת לפני השטח, כולם מספרים את אותו סיפור, הסיפור שעשוי להוריד לטימיון את אחד מסיפורי הכדורסל היפים שראינו בכדורסל האירופי בשנים האחרונות.

העונה הטובה נשכחה (getty)
העונה הטובה נשכחה (getty)

חודש עבר מאז ההצהרה של ראדוניץ' על עזיבת הקבוצה, ומאז מגמת ההתפרקות נמשכת גם בסגל השחקנים – הקפטן לוקה מיטרוביץ' חתם בבאמברג, סטפן יוביץ' עבר לבאיירן מינכן, חימקי מוסקבה שילמה 100 אלף יורו וקיבלה בתמורה את צ'ארלס ג'נקינס, מרקו סימונוביץ', אחד מסמלי המועדון, העדיף גם הוא את רוסיה ומצא את עצמו בזניט, והחתיכה האחרונה בפאזל, מרקו גודוריץ', הכישרון הכי גדול של המועדון, נמצא בדרכו לפנרבחצ'ה שתשלם את סעיף השחרור שלו – מיליון יורו.

אז איך קורה שבעונה שבה בלגרד תארח את פיינל פור היורוליג, הכוכב האדום מחליטה לוותר על כל הכוכבים המקומיים שלה, הגרעין הקשה, זה שהוביל להצלחות הגדולות בשנתיים האחרונות? מסתבר, שלמרות העונה הפנטסטית שעברה על המועדון בפן המקצועי, מבחינה כלכלית, המועדון נמצא בקשיים גדולים. ע"פי מקורות בסרביה, השחקנים בקבוצה קיבלו העונה 4 משכורות בלבד, והשחרור המסיבי שמתבצע בחודש האחרון הוא לא מבחירה, הוא מחוסר ברירה – ראשי הכוכב לא מסוגלים לשלם את המשכורות החסרות, ולכן האופציה היחידה שעל השולחן היא שחרורם מהסגל, ורק לקוות שהתביעה על אותן משכורות שלא שולמו – לא תגיע מאוחר יותר.

אז כפי שהבנתם הכוכב האדום נמצאת בחובות לא מבוטלים. כמה אתם שואלים? הסכום הלא רשמי הוא 5 מיליון יורו. אז שחרורו של גודוריץ' לפנרבחצ'ה יעזור מעט בפן הזה, אבל סעיפי השחרור של חלק מהשחקנים האחרים היו נמוכים מאוד, כי אף אחד לא באמת האמין שהתעניינות סביבם תהיה כל כך גדולה בסיום העונה החולפת, ולכן הפתרון הוא חלקי בלבד.

הכוכבים נוהרים החוצה (getty)
הכוכבים נוהרים החוצה (getty)
גם ראדוניץ' נאלץ לעזוב
גם ראדוניץ' נאלץ לעזוב

בכלל, המודל הכלכלי של הכוכב האדום אינו מאפשר לקבוצה להרוויח כסף מהקהל האדיר שפוקד את הפיוניר/הקומבאנק ארנה ב-15 משחקי היורוליג הביתיים בעונה – כרטיס כניסה, כמה שזה ישמע לכם מגוחך, עומד על בין 5 ל-10 יורו. התמיכה של הקהל הביתי היא באמת יוצאת דופן, אבל את מנהל הבנק – זה קצת פחות מרשים, בטח ובטח שהקהל הסרבי הפנאטי גרם למועדון להוציא לא מעט כסף, בעקבות קנסות על התפרעות האוהדים.

צריך לומר, זאת לא הפעם הראשונה שהכוכב האדום בלגרד עומדת בפני קריסה כלכלית – רק לפני שש שנים, ב-2011, חובות המועדון תפחו ל-15 מיליון יורו, ופשיטת רגל הייתה בלתי נמנעת, עד שהגיע נבושה צ'וביץ' – פוליטיקאי, ראש עיריית בלגרד בעבר, שהחזיק בבעלותו את קבוצת FMP. זה תמיד היה חלומו של צ'וביץ' לעמוד בראש קבוצת כדורסל בכירה, וכשהגיעה ההזדמנות עם הכוכב האדום, הוא לא היסס.

אבל צ'וביץ' לבדו לא יכול היה לפתור את הבעיות הכלכליות של הכוכב, לצידו, בצללים עמד אדם בשם אנדריי ווצ'יץ', מולטי מיליונר, שהיה מעורב באינספור שערוריות, ועל פי הדיווחים ביבשת, ניהל קרטל סמים גדול מאוד בבלקן, וגם נחשב לאחד המבריחים הגדולים ביותר באותו איזור. רק שלאיש המפוקפק יש עוד נקודת ייחוס שצריך לשים עליה את הדגש – מדובר באח של אלכסנדר ווצ'יץ', נשיא סרביה.

לא יכול היה להסתדר עם ניהול המועדון לבד. צ'וביץ'
לא יכול היה להסתדר עם ניהול המועדון לבד. צ'וביץ'
אנדרי ווצ'יץ', מעורב באינספור פרשיות מפוקפקות
אנדרי ווצ'יץ', מעורב באינספור פרשיות מפוקפקות

החזרה של הכוכב האדום בלגרד לטופ של הכדורסל המקומי מאז 2012, הייתה מקבילה לדריכת כוכבו של אלכסנדר ווצ'יץ' – הוא הפך תוך 5 שנים משר ההגנה, לראש הממשלה, וב-31 במאי השנה נכנס לתפקידו החדש – נשיא סרביה. ברקע, ישנם דיבורים לא מחמיאים על דרך הפעולה המשותפת של האחים ווצ'יץ' – ניצול הכסף של אנדריי והכוח הפוליטי של אלכסנדר, כדי לשמור על שלטונו של אלכסנדר בסרביה.

וזה מחזיר אותנו לכוכב האדום, שמהווה דוגמה קטנה, אך מייצגת, לכוח ולהשפעה של משפחות ווצ'יץ'. אחרי כמה שנים של עבודה משותפת, האידיליה בין נשיא המועדון צ'וביץ' לאנדריי ווצ'יץ', הסתיימה. אנדריי ווצ'יץ' מעוניין כעת להשתלט על נכס סרבי גדול נוסף, הכוכב האדום, וזאת כמובן לפני פיינל פור היורוליג, שבעיני משפחת ווצ'יץ' נחשב להזדמנות גדולה של יח"צ גם למדינה, וגם למשפחה.

לפחות כרגע, מועדון הכוכב האדום מוחזק כשבוי בתוך המלחמה הזאת – אנדריי ווצ'יץ' הורה לחברות הציבוריות בסרביה, שמשמשות כמקור הזרמת הכספים העיקרי לכוכב האדום, להפסיק את התמיכה הכלכלית שלהם. המשוואה פשוטה – אין כסף מהחברות הציבוריות, אין כסף לשלם לשחקנים, החוב גדל, האחריות על נשיא המועדון. רק שהפעם, נבושה צ'וביץ' צריך לצאת מהמשבר הזה לבדו, ולא ברור בכלל איך יעשה זאת.

זאת עובדה ידועה כיום בסרביה, שהמשבר הכלכלי של הכוכב האדום יכול להסתיים בין רגע. 5 מיליון יורו הם סכום פעוט יחסית למשאבים שעומדים בידיהם של נשיא סרביה ואחיו. אבל הנשיא הסרבי, שבנושא הזה דווקא התבטא בצורה פומבית, הדגיש שהכסף לא צריך לבוא מהמדינה, אלא שקבוצות הספורט הגדולות, הכוכב ופרטיזן (שגם היא סובלת מקשיים כלכליים אדירים) צריכות להיות תחת בעלות פרטית – ובמאמר מוסגר, אם הבעלות הפרטית תוכל גם היא להיות קשורים לנכסיו של הנשיא או משפחת ווצ'יץ' – מה טוב. גם אם המשבר הכלכלי העצום שחווה כרגע הכוכב האדום בלגרד ייפתר בשבועות או בחודשים הקרובים, הנזק המקצועי כבר נעשה, ונדמה שהוא בלתי הפיך.

התקוות של חלק מאוהדי הקבוצה, לשמר את המאמן דיאן ראדוניץ', נמחצו בסוף השבוע האחרון בהודעה רשמית, כי הקשר בין הכוכב האדום למונטנגרי הסתיים, בעקבות החלטתו של ראדוניץ' לא לחתום על חוזה חדש. הסיבה אגב, היא חוב של 150-200 אלף יורו למאמן, בין 8 ל-9 משכורות חודשיות.

מבחינת שוק השחקנים הסרבי אין תחליפים מקומיים ראויים לשחקנים שעזבו, וזרים טובים, כמו שהוכח בעבר, לא יכולים להצליח לבדם בבלגרד, קבוצה שחייה על DNA מקומי והייתה משב רוח רענן בתוך עולם של שכירי חרב ביורוליג. וכך, כמעט כמו כל סיפור ספורטיבי רומנטי בעידן הנוכחי, הלב נשבר לנוכח המציאות הכלכלית פוליטית, שמזכירה לך שאפילו המועדון המפואר ביותר בסרביה ואחד הגדולים באירופה, הוא בסך הכל כלי משחק בידי האליטות השולטות, וכל מה שקורה על הפרקט – פשוט לא משנה.

ואיזה מסכנים האוהדים
ואיזה מסכנים האוהדים