גיליון ציונים: גאודלוק 6, ווימס 4 וכמה לסמית'?
מכבי איבדה סיכוי להגיע לטופ 8. מי אכזב יותר מכל ומה עם המאמנים?
זהו זה. ההפסד הערב (חמישי) לאנדולו חרץ באופן סופי את גורל העונה של מכבי תל אביב ביורוליג ושם את החותם הרשמי על מה שכולנו ידענו כבר חודשים ארוכים: הצהובים לא יהיו ברבע הגמר, אחרי אחד הקמפיינים האירופיים הכי חלשים בתולדות המועדון. זמן טוב להעניק ציונים לכל אחד מהשחקנים, כמו גם למאמנים שסבלו השנה על הקווים ברוב ערבי חמישי.
אנדרו גאודלוק - לאחר שמכבי ת"א נכשלה כישלון חרוץ, אף שחקן לא יכול לקבל ציון גבוה. יחד עם זאת, נדמה שגאודלוק עשה את מה שמצופה ממנו כדי להיות סקורר שמנפק נקודות ברגעים שהקבוצה צריכה. למרות הכישלון האירופי של הצהובים, עדיין מדובר באחד הגארדים הטובים באירופה, שיכול להתאים גם לעונה הבאה. לא מן הנמנע שנראה אותו חוזר אחרי הקיץ לעוד עונה בצהוב. עם סגל שחקנים אחר ומאורגן יותר, הוא היה יכול ללא ספק לקחת את מכבי ת"א רחוק. ציון: 6.
גל מקל - לא נספר באירופה עד שהגיע איינרס בגאצקיס למכבי ת"א. רמי הדר, שקיבל 10 משחקי יורוליג לפני הגעת המאמן הלטבי, החליט ללכת עם שני רכזים (יוגב אוחיון ודי ג'יי סילי) ומקל פשוט נמחק. יש לציין לטובה את החוסן המנטלי של הרכז הישראלי, שלא נשבר גם אחרי אותן שניות בודדות שקיבל מהדר באותו משחק בהיכל, תמיד נשאר חיובי ולבסוף קיבל את הדקות שלו. לאחרונה הוא הפך לגורם דומיננטי גם ביורוליג, אבל כאמור לא הצליח להוביל את הצהובים לפלייאוף. יש תחושה שמבחינת היורוליג יש למקל תקרת זכוכית שהוא לא מצליח לשבור. ציון: 5.5.
יוגב אוחיון - שמר על יציבות ביחס לשנים האחרונות שלו במכבי ת"א. כלומר, הוא המשיך להיות רכז שחושב קודם מסירה, שמפעיל את השחקנים שלידו ויודע לחזור מדי פעם. הוא מוסיף התלהבות ויודע לעשות ריבאונדים מעמדת הפוינט גארד. אוחיון באופן טבעי נפגע מההצטרפות של גל מקל לקבוצה, שנגס בדקות שלו, בדומיננטיות שלו ובהשפעה שלו מהספסל. בתקופה האחרונה ומאז שבגאצקיס הגיע, אוחיון נפגע עוד יותר וניכר היה שהלטבי נתן למקל רוח גבית. אוחיון מסיים חוזה ולמכבי ת"א יש את האופציה להאריך אותו, בעוד מקל מחזיק בחוזה לעונה הבאה. יהיה מעניין לראות מה תעשה ההנהלה הצהובה והאם תמשיך ללכת על סגל של שני רכזים ישראלים בעונה הבאה. ציון: 5.
די ג'יי סילי - הגיע כשחקן משלים ואפילו אפור למכבי ת"א, וככזה היה לו פוטנציאל להפתיע ולעשות את קפיצת המדרגה, אולי בדומה לקפיצה שעשה ריקי היקמן בעונת הזכייה ביורוליג. יחד עם זאת, העובדה שמכבי ת"א לא התחברה השפיעה גם עליו והוא לא הצליח לעשות את קפיצת המדרגה. אפשר לזכור משחק אחד באמת גדול שלו השנה: מול אולימפיאקוס בפיראוס הוא הוביל את מכבי ת"א לניצחון תחת רמי הדר, אבל זה לא מספיק בעונה שלמה. העונה הבאה היא קריטית מבחינתו. ציון: 5.
דווין סמית' - העוגן של השנים האחרונות אכזב. זה השחקן בעל הניסיון שהיה אמור להיות הדבק בחדר ההלבשה, המנהיג השקט, וזה שגם הולכים אליו בהתקפה כשצריך. הוא לא היה מספיק טוב, והירידה ביכולת שלו מורגשת. מאחר ומדובר בשחקן שמשתכר כמיליון דולר נטו, וגם קיבל את הפריבילגיה לשחק פעם בשבוע בלבד במסגרת אחת, אי אפשר להשתחרר מהתחושה שסמית' היה צריך לתת יותר השנה למכבי ת"א ואולי להיות גורם דומיננטי יותר בפתרון המשברים החדר ההלבשה והמחנאות שזקפה ראש שבוע אחר שבוע, במיוחד בחודשים הראשונים של עונת היורוליג. ציון: 4.5.
סוני ווימס - מי שהיה אמור להיות הדובדבן שבקצפת ההחתמות של מכבי ת"א בקיץ, ולהוביל אותה לפיינל פור. בסופו של דבר, גילינו שחקן שנכשל כישלון חרוץ בשלוש חזיתות: 1. מקצועית: לא הצליח לבוא לידי ביטוי, התקשה לייצר נקודות ולא מצא באמת את המקום שלו בקבוצה עד שעזב. 2. בחדר ההלבשה: מדובר היה בגורם דומיננטי, אבל בעל השפעה שלילית. לא רק שלא ידע לאחד את חדר ההלבשה, אלא רק תרם לפילוגו, במתכוון או שלא במתכוון. אחד השיאים היה האסיפה נגד ארז אדלשטיין, שלאחריה פוטר. 3. העובדה שפגע באמון הקבוצה ולא הסכים להשלים את בדיקת הסמים נתנה את החותמת הסופית לכישלון. בתוך 72 שעות הוא עזב את ישראל, ועזב כלעומת שבא. ציון: 4.
סילבן לנדסברג - בעונתו החמישית במכבי ת"א ציפינו ממנו שיתקדם לקדמת הבמה. אחרי שברור שבליגה המקומית הוא אקס פקטור, לנדסברג היה חייב להפוך העונה לגורם משמעותי גם ביורוליג והוא לא עשה את זה. נכון שגם במקרה שלו הוא לא קיבל יותר מדי הזדמנויות, אבל התחושה הכללית היא שהוא היה צריך לעשות יותר מההזדמנויות שקיבל. ההתקדמות ההגנתית שלו, שהיא נקודת התורפה, לא מספקת. ציון: 4.5.
ויקטור ראד - למרות שלא תמיד אפשר להבין מה מניע את ויקטור ראד, וכמובן שאסור לשכוח את תקרית השביתה האיטלקית בקאזאן, הפורוורד היה החתמה טובה ומענה לגיטימי של מכבי ת"א אחרי שהיא הופתעה מפציעתו החמורה של קווינסי מילר. מכבי הצליחה להביא שחקן שנתן לה פתרון עם אחוזים סבירים לשלוש, יכולת אתלטית וגם סיום מתפרצות במגרש הפתוח, אולי מהטובים באירופה. למרות סיטואציה קשה בקבוצה שלא התחברה וסבלה מחוסר כימיה, ראד הצליח לעשות מספרים טובים ולא פעם היה שם כדי להציל את הצהובים ממבוכה. ציון: 6.
ג'ו אלכסנדר - ג'ו אלכסנדר לא קיבל ציון נמוך בגלל שביורוליג הוא לא באמת קיבל הזדמנות מהמאמנים השונים שהיו על הקווים העונה. הוא למעשה לא נספר ברוטציה באירופה (7.5 דקות בממוצע), ותמיד אסף שאריות אחרי מייק צירבס, קולטון אייברסון ואפילו הרכבי סמול בול עם ויקטור ראד בעמדה 5. בשורה התחתונה, לא השפיע על העונה האירופית של מכבי ת"א. ציון: 5.
גיא פניני - גם כאן, פניני לא קיבל את הקרדיט מהמאמנים השונים במכבי ת"א. למרות עונה טובה בזירה המקומית, ביורוליג הוא מיעט לקבל הזדמנויות, בעיקר כי סמית' היה רשום רק לאירופה וקיבל הרבה מאוד דקות בעמדות 3-4 יחד עם ראד. בדקות שכן קיבל, הוא הביא מהניסיון שלו, אבל גם הוא לא בא לידי ביטוי בעונה האירופית של מכבי. ציון: 4.5.
איתי שגב - עוד ישראלי שלא השפיע על העונה, אבל את ההזדמנויות שהוא קיבל הוא כן לקח בשתי ידיים. בכל פעם ששגב על המגרש הוא מנסה להיות דומיננטי, שם גוף מול ביגמנים מוכשרים ומנוסים שעומדים מולו, ויש תחושה שהוא התקדם השנה. צריך לזכור שכל זאת תוך כדי פציעה קשה שעבר, שבר בכף הרגל, והיעדרות של חודשים רבים. שגב הוא שחקן שעובד קשה וחזר מהפציעה בצורה חלקה כמעט לגמרי. ציון: 5.
קולטון אייברסון - מדובר בשחקן מוגבל ונדמה שהוא הצליח להוציא מעצמו את המירב. הוא הגיע כפלסטר והפך את עצמו לסנטר הפותח במכבי ת"א, אחרי שעקף בסיבוב את מייק צירבס, שהגיע כהבטחה גדולה, אכזב ונחתך. מצד שני, לא בטוח שמכבי ת"א תבנה עליו לשנה הבאה. ציון: 6.5.
מאיק צירבס - אכזבת השנה ללא ספק. מאיק צירבס נחשב לסחורה חמה אחרי שנתן עונה מצוינת במדי הכוכב האדום בשנה שעברה. מכבי ת"א שלמעשה מאז סופו נכשלה בעמדות הפנים רצתה להביא גבוה דומיננטי בדמות החתמה בטוחה. הצהובים ראו שקרנו של צירבס הולכת ועולה ולכן כבר במהלך חודש מרץ אשתקד החתימו אותו על חוזה עתק של מיליון דולר נטו לעונה, בערך פי 4 מחוזהו בכוכב האדום. בגלל שצירבס הסכים להצטרף למכבי ת"א עוד לפני תום העונה ובגלל שהוא ידע שאם יחכה לקיץ יהיו לו עוד הרבה הצעות הוא חתם במכבי ת"א לשנתיים מבלי אופצית יציאה על חוזה של למעלה מ-2 מיליון דולר נטו. הצהובים חשבו בעסקה כדאית שתיתן להם שקט, אבל כגודל הציפייה כך גודל האכזבה. צירבס התגלה כשחקן אדיש, שלא מסוגל להתמודד פיזית עם ביגמנים נחושים. בעל מיקום גרוע בהורדת ריבאונדים והגבוה הרך ביותר העונה ביורוליג. ציון: 3.
ללא ציון - קווינסי מילר היה פצוע לאורך כל העונה ולא באמת יכול היה להשפיע על מצבה של מכבי. דיימון סימפסון ונמרוד לוי בקושי רשמו הופעות.
ארז אדלשטיין - אימן רק שני משחקים ביורוליג ולכן לא יהיה נכון לתת לו ציון.
רמי הדר - סיים עם מאזן לא רע ביורוליג (5 ניצחונות ו-5 הפסדים) - לצורך העניין, אם מכבי ת"א היתה עומדת מאז שעזב על 50% הצלחה, היא אולי הייתה בהצלבה. הדר רשם ניצחונות מרשימים, ביוון על אולימפיאקוס ובהיכל על פנרבחצ'ה וגדול המאמנים באירופה, ז'ליקו אובראדוביץ'. יחד עם זאת, הוא גם חתום על אחד משני רגעי השפל של העונה: התבוסה המחפירה לכוכב האדום בבלגרד (נקודת השפל השנייה שייכת לבגאצקיס, בתבוסה לגלאטסראיי). העובדה שהרים ידיים והחליט להתפטר עוד לפני המשחק מול הכוכב האדום (אמר לשחקנים), לא מקנה לו נקודות זכות מאחר והצהובים רצו שיישאר בתפקידו. ציון: 5.
איינרס בגאצקיס - הגיע כמושיע של מכבי ת"א, היה מי שקרא לו 'הדבר הבא בשוק המאמנים', אבל לפחות בינתיים מדובר בפלופ. בגאצקיס לא הצליח לעלות את הקבוצה על דרך המלך ולא הצליח לשים את מכבי ת"א בתמונת ההצלבה כשזו אחת מהמטרות שהועלו בחוזהו, ואולי יותר מכל, לא זוכה בכבוד והערכה מצד השחקנים, שמטילים ספק ביכולותיו המקצועיות. יש תחושה שמכבי זכתה בגביע המדינה למרות בגאצקיס ולא בזכותו. וכאמור, הוא נכשל בעונה האירופית. ציון: 3.5.