שמיר: לפעמים צוחקים עליי בצסק"א שאני מרגל של המוסד
עוזר המאמן ממוסקבה כבר הגיע עם מכבי לפיינל פור, ועדיין מתרגש. הוא לא אוהב מפגשים מחוץ למגרש, נזהר בשיחות עם בלאט, לא יודע איפה יהיה בעתיד ומודה ברצון לחזור: "מטופש להגיד שלא"
"פרפרים. מתרגשים. כבר הייתי, אבל אז מה? זה פיינל פור. זה אירוע מאוד גדול ובפעמים הקודמות בדיעבד לא עיכלתי אותו". דן שמיר עבר את זה בצהוב, עכשיו הוא באדום. עוזר המאמן של צסק"א מוסקבה התכונן למפגש מול מכבי תל אביב, ומנסה להתרכז בכדורסל. "הראשון היה בתל אביב, וזה מרגיש כאילו לא הצלחת לחוות הכל. דווקא בפעם הרביעית, כשאני בא ממקום אחר, אז אני קצת יותר מרגיש את זה וחושב על זה. אני לא כל כך אוהב שזה שונה ממשחק רגיל, לא אוהב את הלפגוש את כולם והמינגלינג".
"כשהגעתי לצסק"א, בדמיונות חשבתי מה יקרה את נשחק מול מכבי, כי אתה בכל זאת חי בחו"ל ואתה חושב מה יקרה אם תבוא לנוקיה", הוא מספר. "התחלנו עם טרום עונה, וחשבתי שיהיה נחמד. אחר כך הייתה שיחה לי ולפארגו וחשבנו מה יקרה אם נגריל את מכבי בטופ 16, וזה גם קרה. עכשיו אנחנו משחקים בפיינל פור. בשביל כולם זה מן אירוע של פעם בחיים וזה מאוד גדול".
כמו עודד קטש עם פנאתינייקוס?
"בואו לא נגזים, עודד היה שחקן מרכזי באירוע הזה. כששיחקנו מול מכבי במוסקבה הם באו במצב לא טוב, פצועים וקצת ויתרו על המשחק. נורא רצינו לנצח כי זה היה חשוב בשבילנו. הובלנו 20, אבל בסוף הם קצת קרסו וזה נגמר 35, אז בסוף הרגשתי לא נעים וגם אמרתי את זה למי שישב לידי. עד ה-20 הרגשתי טוב כי רציתי מאוד לנצח. כשהם התחילו לזרוק כדורים לאאוט, התחלתי לחשוב על דייויד. אני אהיה כן, מאוד חשוב לי לנצח בגלל שזה משהו שתמיד חשוב. עם כל האהבה שלך לאנשים אחרים במקומות אחרים, עד שזה מגיע אליך אתה רק שמח לנצח".
אתם באותו מלון ובלאט חבר טוב מאוד שלך, תתעלם ממנו או שלום שלום?
"אנחנו לא מתעלמים אחד מהשני, לא צריך להגזים. כשששיחקנו אחד נגד השני בליגה הישראלית לא הייתה שום בעיה, בכל זאת אנחנו מדברים על בסיס קבוע. כשזה היה בטופ 16 זה כבר היה נורא חשוב לשנינו, אז היינו יותר זהירים. בבדיחות הדעת אפילו אמרנו אחד לשני 'נדבר אחרי הטופ 16'. יצא לנו לדבר, אבל לשבת פה במלון זה בלתי אפשרי. זה לא נראה טוב, וגם אין באמת מה להגיד. לא מסתכלים עם מי אני מדבר, צסק"א זה מקום מאוד מסודר ומאוד מקצועי וסומכים עליך. אם לא היו סומכים עליי שאני לגמרי מחויב למקום שבו אני עובד, אז זאת הייתה בעיה. פה ושם יש בדיחה שאני מוסד ושאני מרגל".
"למרות שמכבי לא הייתה מכבי האמיתית ובשיא הכוח במשחקים נגדנו, הרגשתי את היתרון", מודה שמיר. "אני יודע איך זה לבוא למשחקי יורוליג מוכן, אבל כשאתה בא לשחק מול מכבי זה הרבה יותר כי אני מכיר את השחקנים. גם חבר'ה אצלנו הרגישו את זה שאנחנו יודעים להסתדר עם מכבי. מצד שני, אני עדיין חושב שבפיינל פור, בלי להיכנס לדיונים על שיטה וכו', קבוצות לא משחקות את המשחק הכי מתוחכם שלהן. זה אירוע מאוד טעון לשחקנים, זה שונה מאוד ממשחק רגיל. לכולם זה מגרש חוץ, יש המולה מסביב. יותר מדי הפתעות אין, הקבוצה שמצליחה לשחק יותר את המשחק הרגיל שלה, כמה שזה קלישאה, מצליחה גם לנצח".
על העבודה עם אטורה מסינה אומר שמיר: "אחת התכונות של מסינה היא שהוא מאוד אמיתי. שואלים אותי אם מה שהוא אומר זה פסיכולוגיה, אבל הדברים שלו תמיד מייצגים את מה שהוא אומר - לשחקנים, לנו וגם לתקשורת. לשחק שני משחקי פלייאוף חזקים מאוד מול קבוצת טופ 16 כמו קובאן, לפני הפיינל פור, זה מאוד קשה וידענו את זה. זה מביא אותנו לפיינל פור במצב מאוד לא שגרתי. אתה אף פעם לא באמת יודע מה יהיה. אתה מנסה להרגיש את הקבוצה שלך, אבל אתה לא באמת יודע איך היא תגיב. אתה תגלה את זה רק במשחק. מה שבטוח זה שאנחנו בתקופה של משחקים לא ממש טובים ואנחנו לא יודעים אם נשחק משחק טוב שיספיק. אנחנו בטוח לא באים בהרגשה שאנחנו הכי טובים באירופה, למרות שניצחנו את כל הקבוצות שנמצאות בפיינל פור".
אולי תסיימו בלי תואר.
"ב-11 מ-12 הפיינל פורים האחרונים צסק"א הייתה, ויש פה אנשים שזה רגיל בשבילם, אבל אסור להסתכל על זה ככה. בשבילי להגיע לפיינל פור זה הישג. אישית, לא הייתי מוכן לסיטואציה שאם נפסיד בשבוע הבא לקובאן נגמרה לנו העונה. זה משהו שמצטרף למערבולת הזאת שמערערת לך את כל הסיפור".
"באתי לחוזה לשנה עם אופציה לעוד שנה, שמותנה בחוזה של המאמן", מסביר שמיר. "בצסק"א המאמן מביא איתו עוזר מבחוץ, יחד עם עוזר מאמן רוסי שכבר נמצא. יש לי אופציה להמשיך אבל זה כנראה לא יהיה, לא שזה כזה סודי. מסינה אמר לי שהוא לא יודע, אבל מספיק התפרסם בלי שאני אגיד. אני על עצמי לא יודע איפה אהיה ואני לא מתעסק בזה. הסרט המשפחתי שעברנו השנה צריך להיות חד פעמי, אני לא יכול לעשות את זה לאורך זמן - לחיות כשאני עובד בחו"ל והמשפחה בארץ. אשתי אדם מאוד נוח ודומה לי ואנחנו מסתדרים, אבל כבר כמה פעמים היא טוענת שאחרי השנה הזאת יש לה זכות וטו להרבה זמן. זה או שאני חוזר לארץ, וזה גם מאוד תלוי באשתי, או שנעבור כולנו למקום אחר".
אתה רוצה לאמן את מכבי?
"זה לא עניין של רוצה. בשביל ללכת לעבוד במקום מסוים, זה מקבץ של המון דברים ביחד. זה צריך להתאים לך ולהם. אני לא מאמין שדברים כאלה קורים רק כי תחשוב על זה. אם שואלים אותי אם אי פעם ארצה לאמן את מכבי תל אביב, אז ברור. יהיה מטופש להגיד שלא. אני לא יודע אם זה יקרה, ואני רק רוצה לקוות שכשזה יקרה זה יהיה בזמן הנכון ושאני אהיה מוכן. שזו תהיה סיטואציה בריאה וטובה. אני מכיר אנשים שנכנסו למקומות טובים והתברר שזה היה הדבר הכי לא נכון שהם עשו. אני בחיים לא אגיד שאני לא רוצה לאמן את מכבי, אבל אני איש פשוט שלא רואה את עצמי אף פעם כמאמן הבא של מכבי. אני לא יודע כרגע מה יהיה בעוד שלושה חודשים".