כבר אחרי שני משחקים בבית הטופ 16 מכבי מרגישה את ההבדל. בבית המוקדם והנוח, בו מכבי פגשה קבוצות חלשות יחסית וסיימה במקום הראשון, אמרנו שזה לא מהווה שום קנה מידה לטופ 16 ולא כולם הסכימו. עכשיו זה בולט בשטח, והקביעה הזו באה לידי ביטוי בתוצאות.
ההפסד של מכבי אמש לקאחה לבוראל הוא לא כל כך קטן כמו שנראה בהפרש. הרבע השני המצוין של קאחה אמנם מתקזז עם הרבע השלישי הגדול של מכבי, אבל הרי האורחת מספרד הייתה מפחידה יותר, נראתה טוב יותר לאורך רוב המשחק וגם תיפקדה טוב כאשר אולסון ולאמפה נכנסו לבעיית עבירות בשלב מוקדם.
במשחק בהיכל בלטו שני סגנונות שונים. קאחה הציגה את התרגילים שעברו בירושה מאיבאנוביץ', בתוספת אופי ומשמעת קבוצתית. היא הראתה הנעת כדור סבלנית עד הגעה למצב קליעה, גם כאשר השעון לוחץ, והרבה סבלנות וקשר טוב בין המאמן החדש ז'אן טבק לשחקנים שלו. לעומת זאת, מכבי היא מבוססת פיק אנד רול וכדרור לרוחב, כאשר מספר גדול מדי של שחקנים נכשלים במסירה במשחק עומד, ולוקים בקבלת החלטות במשחק המעבר ובמתפרצות.
אני לא חושב שדייויד לוגאן הוא הצלחה אדירה, אבל אחרי רוטציות שחקנים בלתי נגמרות בכל המסגרות, דווקא אתמול לא נמצאה אפילו דקה אחת לשילובו בכל המחצית השניה, בעיקר בדקות שקאחה התחילה לחזור למשחק בפיגור של שמונה נקודות. נכון שתמיד נראה כאילו זה שלא משחק הוא בדיעבד מי שהיה מציל את המולדת, אבל לוגאן יחד עם פלאניניץ', שהיו האחראיים למהפך בסוף הרבע הראשון, יצאו לנוח בשיא התנופה. לוגאן, גם אחרי המנוחה, לא חזר למגרש.
ריבאונד ההגנה הוא נקודת חולשה של מכבי תל אביב לאורך הרבה זמן. יש קבוצות שמתבססות על ריבאונדר מוביל ויש שעושות את זה בעבודה קבוצתית. יותר מדי פעמים אתמול העבודה של מכבי בריבאונד ההגנה הייתה לא נכונה. אחת הסיבות היא שעם סיום ההתקפה של קאחה לבוראל, אחרי כל החילופים, לא כל השחקנים היו בעמדות עדיפות לקליטת הכדור החוזר. אולם, כאשר אתה בפיגור 11:1 בריבאונד ההתקפה אחרי מחצית אחת בלבד, מדובר בבעיה גדולה יותר מאשר סתם חוסר מזל או יום רע. זה משהו בסיסי ששווה מחשבה עמוקה.
כל מי שרואה את טבלת הבית מבין את המצב. נכון שהדרך עדיין ארוכה, אבל קודם כל צריך להתחיל לנצח. כדי שזה יקרה היכולת הקבוצתית צריכה להשתפר קודם כל בהגנה ובריבאונד, כדי שמכבי תוכל להשיג יותר נקודות במתפרצות והתקפות מעבר. בשבוע הבא מחכה למכבי עוד מאבק קשה מול המיליונרים מאיסטנבול, אבל גם הם עם הגב אל הקיר וכבר במשחק השלישי בטופ 16.