קרב על הכבוד

אין דרך להסתיר זאת, מכבי תל אביב ספגה אמש נוק-אאוט מפנאתינייקוס במשחק הראשון של סדרת ההצלבה. גם דייויד בלאט, שלרוב מנסה לראות את הדברים החיוביים בכל משחק, דיבר על כך במסיבת העיתונאים שהצהובים לא הגיעו למשחק ועשו טעויות של ילדים. על מה הוא לא דיבר? על השטיפה שהוא נתן לשחקניו בגין ההופעה ב'אואקה'. ידענו על העוצמה של פאו, על הסגנון שלה ועל צורת ניהול המשחק של ז'ליקו אוברדוביץ'. אף אחד לא ציפה למשחק קל, אך מעטים חשבו שנראה מופע כל כך חד צדדי.

בשל הרצון הרב "לשלוף שפן מהכובע" ולהפתיע את המאמן הסרבי המנוסה, מכבי שינתה את החמישיה ולמעשה קצת פגעה בעצמה. לראשונה מזה זמן רב, מכבי שוב פתחה משחק ללא רכז טבעי והפקידה את הובלת הכדור בידי טל בורשטיין וקית' לנגפורד, דבר שפגע קשות במשחקה וכל זאת אחרי שבחודשים האחרונים יוגב אוחיון ותיאו פאפאלוקאס קיבלו את המפתחות והפגינו יכולת טובה בסך הכל.

גם סופו, אחרי כחודש וחצי, חזר לספסל ואיבד את מקומו בחמישייה לריצ'רד הנדריקס. האמת? שניהם לא סיפקו את הסחורה, אפילו הפורוורד האמריקני שהיה העוגן של הקבוצה לאורך כל העונה. אולי זה המתח, אולי זה הלחץ מסביב, אבל ההגנה של מכבי הייתה נרפית כבר מהרבע הראשון בו ספגה 28 נקודות, כששחקני פאו קולעים כמעט בכל התקפה (17 זריקות מדויקות מתוך 19 הראשונות). וכשזה קורה ואתה נקלע לפיגור דו ספרתי באתונה כבר ברבע הראשון אז קשה לחזור. משחק ההתקפה הלא מאורגן של מכבי גם גרר איבודי כדור רבים בפתיחת הרבע השני, שהובילו לריצה של פאו, אפילו שזה לא משחק ההתקפה האופייני שלה. איך זה קרה? השחקנים של בלאט לא ביצעו מהלכים קבוצתיים מסודרים בהתקפה, היוונים לחצו על מובילי הכדור ועל סופו וגרמו למכבי לאבד כדורים בסיטונות (13 במחצית הראשונה בלבד). במחצית המשחק כבר היה גמור.

בסדרות הללו, כל המאמנים מביטים כבר תוך כדי המשחק הראשון למשחק הבא ולהמשך הסדרה כולה. מקרה המבחן שעומד לנגד העיניים של מכבי (ופאו) הוא מה שאירע אשתקד בסדרה בין אולימפיאקוס לסיינה, כאשר האיטלקים הובסו ב-47 הפרש במשחק הראשון ואז ניצחו שלוש פעמים ברציפות בדרך לפיינל פור. אוברדוביץ' לא רצה לנצח ב-40 הפרש ובסוף השיג את מה שרצה, גם ניצחון בהפרש דו ספרתי וגם נתן מנוחה לשאראס, באטיסט וגם קצת לדיאמנטידיס.

אני בטוח ששחקני מכבי תל אביב מרגישים פגועים מאוד. ועל זה בדיוק "ינגנו" במכבי ת"א. על הצורך המיידי של החזרת הכבוד למועדון. ואיך זה יקרה? מלחמה והגנה. אני חושב שדייויד בלאט צריך לקצר ברוטציה ולרדת בכמות החילופים (כל השחקנים נכנסו לשחק אמש כבר במחצית הראשונה). יכול להיות שדווין סמית' הוא זה שצריך לשמור על דימיטריס דיאמנטידיס, יוגב אוחיון על קלאייטיס ולנגפורד על רומאיין סאטו. מכבי חייבת להביא יותר שחקנים לריבאונד ההגנה (פאו לקחה אמש 11 כדורים) כי פאו הולכת בצורה שיטתית לריבאונד ההתקפה ובסך הכל הצהובים היו חלשים בפרמטר הזה בכל העונה. מכבי תצטרך לשפר את הירידה להגנה ומניעת מתפרצות. בנוסף, בקרת נזקים והפקת לקחים מהפיק אנד רול של פאו זועקת לשמיים.

ומה לגבי ההתקפה? סופו צריך לקבל את הכדורים אחרי חסימות כי אחרת הוא מתקשה להתייצב קרוב לסל ולא מקבל את הכדור במיקום נוח עבורו. בכל מצב אחר פאו, שמכירה מצוין את סופו, מספיקה לסגור אותו ולגרום לו להחטיא או לאבד את הכדור. גם לנגפורד צריך לקבל כדורים תוך כדי תנועה קבוצתית ולא רק במהלך של בידוד לאחד על אחד עד הזריקה.

ביום חמישי הצהובים יהיו חייבים לקבל שלשות מדייויד בלו, אחרי שאמש היוונים לא נתנו לו להגיע לעמדות האהובות עליו וגם לא לקבל כדורים בהתקפות המעבר. גם סמית' וגיא פניני מוכרחים להתעלות בנושא הקליעה מחוץ לקשת. בנוסף, מי שצריך לקבל יותר כדורים ליד הסל הוא ליאור אליהו. אין קיצורי דרך כאן, מכבי חייבת להתעלות על עצמה ולשכוח מהתצוגה החלשה של המשחק הראשון. אם היא תגיע להיכל נוקיה בפיגור 2:0 הלחץ שיפעל כאן יהיה כבד מנשוא.

המשחק אתמול באואקה היה עגום מאוד, אבל בסדרה הזו הכל יכול לקרות וכל מה שצריך לעשות עד למשחק בחמישי הוא להכניס את הקלישאה הזו לראש. צריך להגיע יותר נחושים, יותר אגרסיביים בהגנה ובהתקפה, לא לנוע על המגרש בכבדות ולשים לב מי על המגרש, כי כאשר פנאתינייקוס בהרכב המחץ שלה, זה שוב לא יהיה קל בשום צורה, בטח לא כשמשקללים את העייפות של משחק שני ברציפות. בכל מקרה, שיהיה למכבי בהצלחה בחמישי.