בלאט צרח: היכן המסירות וההקרבה שלכם?
מכבי ת"א חזרה חבולה ומוכה לבית המלון אחרי ה-93:73 במשחק מספר 1 לפאו אבל היא לא מתכוונת להרים ידיים. סמית': "יש לנו את האפשרות לתקן. אנחנו צריכים להרים את הראש ולשחק יחד. צריכים לשפר קודם כל את איבודי הכדור"
מכבי תל אביב רשמה אמש (שלישי) את אחד ממשחקיה הגרועים בשנים האחרונות, כשהובסה 93:73 מול פאנתינייקוס באתונה במשחק מספר 1 בסדרת ההצלבה, תוצאה שאף עושה עימה לא מעט חסד. דייויד בלאט נכנס לחדר ההלבשה בסיום וזעם על השחקנים: "לא באתם, לא הופעתם בכלל. איפה המסירות, ההקרבה והרצון שלכם?". צעק, וצדק. פאו קלעה בטופ 16 בבית בממוצע 71 נקודות בלבד, עם נצחון בודד מול פנרבחצ'ה והפסדים לקזאן ומילאנו. מכבי הגיעה והקבוצה של אוברדוביץ' רצה קדימה כאילו אין מחר. 55 נקודות במחצית, 79 בסיום הרבע השלישי ו-93 בסיום, ואיפה ההגנה של מכבי? אבדו עקבותיה. השחקנים שהגיעו ללובי המלון עלו מיד לחדרים. רק כמה מהזרים ירדו בחזרה ללובי והיו מכונסים בתוך עצמם. ריצ'ארד הנדריקס ששוחח מעט עם ראש מערך הסקאוטים אבי אבן, דווין סמית', דמונד מאלט וקית' לנגפורד. הארבעה הלכו לאכול, חזרו ועלו לחדרים.
האמת שכשחזרתי מהאולם בשעת לילה מאוחרת, הייתי בטוח שהשחקנים יישבו בלובי. המחשבות רצו אצלי בראש והייתי בטוח שגם הקבוצה לא יכולה לישון, אבל הופתעתי למצוא לובי ריק, מלבד ארבעת הזרים שהלכו וחזרו די מהר. דווין סמית', שהיה נקודת אור במכבי, אמר לאחד האוהדים בלובי: "אני באמת מאמין שביום חמישי יהיה סיפור אחר". נראה. בלאט הוא מאמן שקדן, חרוץ ובעל הבנת משחק חריפה מאוד, מה שמעלה לא מעט שאלות בוערות. למשל, איך זה יכול להיות שמדברים כל כך הרבה על ריבאונד ההגנה, ומפסידים בפרמטר הזה, כמו בריבאונדים בכלל 27:35. בתקופה האחרונה הצוות המקצועי של מכבי השתמש בציוותים של ריצ'ארד הנדריקס וסופו ביחד. מדוע לא ראינו זאת אתמול? מדוע מי ששיחק איתם לפרקים בחמישייה היה שון ג'יימס, שחקן שעד לאחרונה היה מושבת עקב פריצת דיסק? האמת, התמונות שלו מול מאריץ' ומייק באטיסט היו קשות לצפייה.
השחקנים הפגינו ריפיון, רכות וחוסר מחוייבות. האם יכול להיות שסופו (2.06 מ') וליאור אליהו (2.07) ביחד לא מורידים אף ריבאונד ב-30 דקות משחק משותפות? בוקס אאוט אחד לרפואה? כלום. שמעון מזרחי בטח מתגעגע לשחקנים שנלחמים עבור הסמל. האם אלה שחקני הפנים הבכירים ביבשת? אין יום רע בהגנה, או בריבאונד, זה לא משפט שאני המצאתי. אם רק סופו היה מוריד ריבאונד על כל איבוד (5), אולי התמונה הייתה נראית אחרת. האופצייה של סופו להארכת חוזה בעונה הבאה עומדת על 1.1 מיליון דולר. האם השחקן שבטופ 16 קלע בממוצע 6 נקודות, הוריד 2.8 ריבאונדים ואיבד 2.7 כדורים ב-15.5 דקות שווה את הסכום הזה? התשובה היא חד משמעית. סוגייה נוספת שעולה היא מדוע בלאט, שלאורך כל העונה עולה עם יוגב אוחיון בחמישייה, לא עשה זאת אתמול. הרי המשחקים שהיו עד כה, הם ההכנה לבמה המרכזית, לפאו. אין ספק שהמחשבה לפתוח עם בורשטיין הייתה שמירה טובה יותר על דיאמנטידיס וניסיון על המגרש, אבל בפועל לנגפורד היה מי שהוביל את הכדור מה שהוביל לעייפות מהירה שלו, בגלל תפקודו בעמדת הרכז ולא בעמדת הקלעי הטבעי.
שאלת פאפאלוקאס בוערת מתמיד. היה קשה לראות מהצד את אחד הרכזים הגדולים בעשור האחרון מקבל 2:40 דקות בלבד מול הקהל ששונא אותו כל כך. האם לא היה מקום לתת לו הזדמנות משמעותית? אמיתית? האם 2:40 דקות הם אומדן למשהו? גיל 34 הוא לאוו דווקא סוף הסיפור, וחוכמת משחק לא נעלמת כל כך מהר, אלא להפך, מצרך חשוב שאף משתבח עם השנים, תשאלו את שאראס שעשה אמש 9 נק' ו-5 אסיסטים בגיל 36. פאפאלוקאס ילד לידו.
בלאט אמר אמש לאחר המשחק, כי הוא חושב שפאנאתינייקוס קבוצה טובה יותר מזו שניצחה את מכבי בגמר אשתקד. האמנם? ז'ליקו אוברדוביץ' לקח שחקנים ותיקים ומצויינים לצד צעירים ואנונימיים והפך אותם למכונת מלחמה. סטיבן סמית' שיחק בעירוני נהריה בעונת 2009-10, וירד עימה ליגה לאחר הפסד 3:2 בסדרה מול חולון, זוכרים? הוא קלע אתמול 8 נקודות ב-17 דקות אחרי שפתח בחמישייה. מדהים. גם דייויד לוגאן, שזכור לנו מהסדרה מול קאחה לבוראל אשתקד, ההוא ששיחק ברמת השרון בעונת 2005-6 בא אתמול לעבודה עם 11 נקודות ב-23 דקות של משחק. אם הייתם אומרים לי ששני אלה ישימו מסמרים בארון של מכבי במשחק מספר 1 בהצלבה, הייתי שולח אתכם להסתכלות.
מאמן טוב הופך שחקנים טובים או פוטנציאליים לגדולים. כך עשה בלאט אשתקד עם סופו, ג'רמי פארגו וצ'אק אידסון וזה ייאמר לזכותו. אוברדוביץ', כבר 13 שנה בפאו מוצא לכל שחקן את המשבצת שלו ומכוון אותו על המילימטר לעשות בדיוק את הדברים שהוא רוצה. לכן ביוון סוגדים לאדמה שהוא דורך עליה, לכן הוא כבר הניף 8 גביעי אירופה, וזכה באליפות אירופה ואליפות העולם עם נבחרת סרביה. הוא הופך את השלם לגדול מסך חלקיו ובלאט שמעמדו כמאמן גדול באירופה מוצדק והורווח ביזע, יצטרך לעשות זאת יותר, כדי לעלות כמה שלבים מעלה.
דווין סמית' נאחז בלית ברירה ב-8 הדקות הראשונות של המשחק: "אני חושב שהיה רגע בהתחלה שעוד היינו בתוך המשחק אבל בחצי הראשון איבודי הכדור שלנו אפשרו להם קליעות קלות, הם עלו ליתרון גדול ואנחנו לא הצלחנו להתאושש ולחזור למשחק. הם קבוצה מאוד פיזית, נתנו להם לשלוט בריבאונד ההתקפה ושילמנו על זה. איבודי הכדור זה הדבר העיקרי שאנחנו חייבים לתקן, עשינו גם טעויות בהגנה, אבל הדבר העיקר זה לחזור ולטפל בכדור כמו שצריך".
ש: איך מתאוששים מהפסד כזה ב-24 שעות בלבד?
"כשאתה מגיע לשחק בסדרה, אתה יודע שזה לא רק משחק אחד, אז זה הזמן להתכונן, לתקן את הטעויות מהמשחק הראשון, להרים את הראש ולשחק ביחד. הפסדנו כבר בעבר, אבל אנחנו נשחק מול אותה קבוצה ביום חמישי, הצוות המקצועי יעזור לנו לתקן ונשארה לנו אפשרות לתקן וצריך לנצל אותה". על היכולת האישית שלו שהייתה טובה אמר סמית': "התחלתי את המשחק די טוב, אבל אחרי הפסד כזה, המשחק שלי זה הדבר הכי פחות חשוב כרגע".
אחרי כל מה שנאמר ונכתב, אפשר להישבר אחרי משחק כזה או להתרומם. גם השחקנים מבינים שיותר גרוע לא יכול להיות, ולכן האופציה הרלוונטית היא להתרומם, עם הרבה מלחמה, הקרבה, רצון ותיקון שגיאות. כל הדברים שלא היו למכבי במשחק מספר 1. הערב אימון מסכם, ומחר נראה אם השחקנים ישיבו את הכבוד האבוד.
הפנים קדימה
היום בצהריים ערכה הקבוצה אסיפת וידאו שנמשכה כשעה, ובסיומה יצאו השחקנים מחדר התדריכים, בעוד חברי הצוות המקצועי נשארו עוד חצי שעה כדי להמשיך לנתח את המשחק מאמש ולהכין את הקרב של מחר. באופן טבעי יש לחץ במועדון, והשחקנים התבקשו ע"י ההנהלה שלא לשוחח עם התקשורת מעבר לזמן המוקצב להם לכך באימונים. על פי כוחות האבטחה, שני ברגים גדולים נזרקו אמש לכיוון לספסל מכבי, אך נהדפו בסככה ולא פגעו באיש. הצהובים יערוכו אימון ערב ב-18:00 באולם באוליסיאקוס.