ניצחונה של מכבי תל אביב אתמול באיסטנבול הוא מעבר לניצחון יוקרתי או רק לרזומה - זה ניצחון שיכול לקבוע עונה שלמה. למרות ששוחקו רק ארבעה מחזורים, מכבי השיגה אתמול ניצחון שחיזק את מעמדה במאבק לראשות הבית, מה שיכול לתת לה לאחר מכן ראשות בית בטופ 16 ובית נוח יחסית ויתרון עד לפיינל פור.
נכון שיש זמן והכל עוד יכול לקרות, אבל מי שבקיא בנבכי ההתרחשויות באירופה מבין שסיום השביתה בנ.ב.א עלול לשנות במקצת את יחסי הכוחות. צריך להבין שמכבי, שתיפגע מעזיבתו של ג'ורדן פארמר, נמצאת במצב עדיף על אנדולו אפס וריאל מדריד שלא ניצלו את שחקני הנ.ב.א שלהם להשיג איתם ניצחונות חשובים. מבחינת המשחק בטורקיה, זה לא היה כדורסל אטרקטיבי או יפה לעין אבל זה היה כדורסל יעיל. מכבי, שעקב הנסיבות מסביב הבינה שהיא נוסעת לקרב קשה, נכנסה לכוננות ומתח ואלו דברים שפגעו בה בתחילת המשחק. אבל פיגור זמני בתוצאה 8 2 ו-13 נקודות בלבד ברבע הראשון לא הפריעו לה לנצח גם ברבע הזה, כי כשמכבי עומדת בתכנית המשחק שלה (עצירת סשה וויאצ'יץ' והתשתו) זו נותנת לה דוידנדים מול הכנה לקויה של היריב. דיויד בלאט ניהל שוב את המשחק מצוין, כשהוא גובר פעם נוספת על מאמן צעיר ולא מנוסה בכל הפרמטרים. ואלו הדברים שמביאים לך ניצחון.
ליאור אליהו, סופוקליס שחורצאיניטיס וג'ורדן פארמר הם המובילים הברורים של מכבי, אבל ראינו שוב שהספסל הארוך יכול להביא שינויים ואפשרויות רבות בהרכב המגוון של הקבוצה. ישנם שחקנים שיודעים לקום מן הספסל וזה לא מפריע להם, ראה דייויד בלו וריצ'ארד הנדריקס שעושים את זה דרך קבע. גיא פניני ותיאו פאפאלוקאס לא זהרו הפעם אבל גם הם בנויים לזה, והם עושים את זה בצורה רצופה וקבועה. לטל בורשטיין זה בא במשחק הזה אחרי הרבה זמן שהוא לא כל כך חי בשלום עם הפיכתו לאחד מהם. הפעם ללא ספק היה זה טל ששינה את המשחק. ההצטיינות שלו, למרות שהיה למחליף האחרון שעולה מהספסל, נתנה לבלאט את ההרגשה והבטחון שהוא יכול לסמוך עליו גם בשלבים המכריעים במחצית השניה, והוא היה מהגורמים העיקריים לניצחון החשוב.
אחד הסודות בשילובו של יוגב אוחיון הוא עלייתו דווקא בחמישיה הראשונה שאת זה עושה בלאט בחוכמה. אני לא יודע אם הקליטה של יוגב בקבוצה היתה הולכת באותו מסלול אם גם הוא היה עולה מהספסל. באשר ליתר, אין ספק שג'ון שאייר נמצא במצב מיוחד, כי יש גבול ליכולות המאמן שעומדות לרשותו רק 200 דקות לחלוקה בכל משחק. מכבי תצטרך להקריב עבורו דקות משחק בליגה, ואת זה אני אומר מבלי שאני רואה אותו באימונים. עד עתה יכולתו בדקות שאנחנו רואים רחוקה ממה שראינו במכללת דיוק שבה שיחק. לגבי קית' לנגפורד, הוא ומכבי נהנים מהנחה שגם הוא מבין שהצטרף מאוחר ולאחר תקופה ארוכה שבה הוא לא שיחק. מהכרותי את סגנון משחקו הוא צריך הרבה כדורים והרבה מרחבים חופשיים במגרש כדי לבוא לידי ביטוי מבחינה התקפית, שלא לדבר על משימות הגנתיות, אבל רק שינוי קיצוני בדרך המחשבה שלו אחרי חזרתו לכושר יכשירו לקום מהספסל ולתרום. השבוע הצהיר בלאט שבמוצאי שבת במשחק בליגה האדריאטית מול בודצ'נוסט לנגפורד יקבל כ-30 דקות. זה יהיה המשחק הראשון שאולי נראה אותו קולע כמות נקודות דו ספרתית, דבר שייתן לו הרגשה יותר טובה כי מדובר בשחקן שחי על היכולת ההתקפית שלו ועל רצונו להיות כוח מוביל.
ומה באשר לאנדולו אפס? היא תמשיך לקרטע. אנחנו שוב רואים איך זורקים סכומי כסף אדירים ובונים קבוצה עשירה אך בעייתית. למרות חסרונו של טרנס קינסי, הטורקים סבלו מאי ניצול מספק של ארסאן אליאסובה וחוסר שליטה של אופוק סאריצ'ה חסר הניסיון במתרחש. ההפסד למכבי רק הוכיח שלמרות ארבע שנים כעוזר מאמן והיותו שחקן עבר גדול, הוא היה חייב לעבוד קודם בקבוצה קטנה וצנועה יותר כדי להתבשל ולהגיע מוכן לעמוד בראש מועדון גדול כמו אנדולו אפס. זה לא משהו שעושים בג'וב הראשון כמאמן ראשי.