הפעם לברון חבט בבוסטון: 91:102 להיט

עונה שלמה חיכינו לקרב בין בוסטון ומיאמי. דיברנו על כך שזהו גמר מזרח ראוי, הסתפקנו במנה מקדימה כבר בחצי הגמר האיזורי. אבל אחרי הטרייד של קנדריק פרקינס לאוקלהומה והפירוק וההרכבה הדי כושל שעשה דני איינג' בקבוצתו, הסלטיקס לא נותנים פייט. מיאמי מצידה מתחברת בדיוק בזמן הנכון וקרובה ל'פיק'.

מיאמי-בוסטון 91:102 (0:2 להיט)
נכון, ההיט אמנם רק עשו את שלהם ושמרו על הבית, אבל זו גם הדרך, השליטה בנעשה והדומיננטיות מול החבורה של דוק ריברס שאיבדה את כוח ההרתעה. אם יש משהו שמשקף יותר מכל את מאזן הכוחות בסידרה, שמו לברון ג'יימס.

מי שנחנק תחת הלחץ של גארנט, פירס ואלן בעונה שעברה ואיבד את משחק 2 בצורה כואבת אחרי שניצח את הסלטיקס בפתיחה, נמצא כעת במקום טוב יותר. טוב בהרבה. בעונה שעברה הוכה ג'יימס על ידי בוסטון, שתק, הוריד ראשו וירד מהמגרש מובס. הפעם הוא זה ששלח מרפק, לעבר ריי אלן. הוא זה שכבר לא מפחד מבוסטון.

ג'יימס היה האיש של משחק 2, עם 14 מ-25 מהשדה ב-44 דקות, 35 נק' וגם 7 ריב'. אבל זה לא רק הוא שעושה את ההבדל בין הקבוצות: מאבק הטריו בטריו הוכרע הלילה בבירור לטובת הפלורינים, כשבוש, ווייד וג'יימס סיפקו 80 נק', 26 ריב' ו-32 זריקות מהעונשין לעומת 36 נק', 16 ריב' ו-4 טיולים לקו של האולסטארים שמנגד. גם הופעה טובה של ראז'ון רונדו, עם 20 נק', 12 אס' ו-6 ריב', לא הועילה. כי פירס היה אנמי ונעצר על 13 נק' ואלן הסתפק ב-7 בלבד.

בפעם האחרונה שבוסטון נוצחה בשני משחקי פתיחת סידרה השנה הייתה 2004 וזה נגמר בסוויפ שחטפה בראש מאינדיאנה. הסלטיקס הנוכחיים הפסידו ארבע פעמים את משחקי 1 אך תמיד ידעו להתאושש ולנצח במשחק הבא. לא כך הפעם.

6 החטאות רצופות של הירוקים ו-14 נק' ברציפות מהצד השני העניקו להיט את ה-0:2. זה קרה ברבע הרביעי, אחרי שבוסטון הישוותה ל-80:80. דווקא ברבע הרביעי בו תמיד גארנט וחבריו היו כה מאיימים והפכו את דקות הקלאץ' למומחיות. ג'יימס קלע 24 נק' במחצית השניה, וסיכם: "זו החותמת שלנו. אנו יודעים כיצד לנצח משחקים, במיוחד בפלייאוף ומבינים כי הכל בא מההגנה. כל אחד מחפה על השני. התשנו אותם בסופו של דבר".

הסלטיקס אכן נראים תשושים, ולמזלם משחק 3 ייערך בגארדן שלהם ורק ביום שבת. עד אז תנסה הקבוצה להתאושש משתי המכות המקצועיות וגם מסידרת פציעות: רונדו סובל מכאבי גב, פירס מהרגל ואלן מהמרפק שקיבל מלברון. ,הפיגור הזה לא מפחיד אותנו", אמר אלן הבוקר, "הוא לא עושה אותנו עצבנים. זו רק הזדמנות נוספת עבורנו לזהור".

"ההרגשה נהדרת", הודה לברון, "אבל עלינו להיזהר כי הם עוד לא אמרו את המילה האחרונה. זו בוסטון. הסידרה הזאת רחוקה מאוד מאוד מאוד מלהיות גמורה. זו באמת רק ההתחלה עבורנו". המשפט האחרון שאמר מוכיח כי מיאמי, על שלל בעיותיה והנפלאות שעברה העונה, מוכנה ובשלה לרשת את מקום הירוקים.

ווייד ניגן כינור שני לג'יימס עם 28 נק' ו-8 ריב', 17 ו-11 קטיפות היו לכריס בוש ו-8 נק' תרם מייק ביבי הוותיק. ג'יימס ג'ונס, גיבור משחק הפתיחה, לא קלע אפילו נקודה ב-19 דקות ואפילו לא לקח שלשה. אצל הירוקטיקוס קלע גארנט 16 עם 6 ריב', 13 היו לפירס, 11 לג'ף גרין ו-10 נק' תרם דלונטה ווסט.

אוקלהומה סיטי-ממפיס 102:111 (1:1)
האם זהו הלילה בו הגריזליס נעצרו, או שמא מוקדם עדיין להספיד את הסינדרלה וצריך לזכור כי 1:1 הייתה התוצאה גם בתום שני משחקי הפתיחה מול סן אנטוניו בסיבוב הקודם?

תשובה ברורה עדיין אין, אבל בוקר יום רביעי היה שייך לקווין דוראנט וחברי קבוצת הרעם, שמהפתיחה נראו טובים וחדים בהרבה מהיריבה מטנסי. הפער בסיום משקר, לאחר שכבר ברבע הראשון הוליכו המארחים ביתרון דו ספרתי, וברבע הרביעי אף ברחו עד 21 נק' הפרש.

אוקלהומה באה להרביץ ללא פשרות ולנצל את הכלים העומדים לרשותה כדי להכות בדובים וביתרונם בקו הקדמי האיכותי. זאק רנדולף ומרק גאסול, הקו הקדמי הבולט בליגה מבחינת תפוקה, כמעט ונעלם: השניים סיימו עם 5 מ-22 מהשדה ורק 28 נק' משותפות, כמעט מחצית מהתפוקה הרגילה.

גם הצוות המסייע של OKC הופיע. מאחורי 21 נק' של ג'יימס הארדן ו-15 מאריק מיינור, קלעו אנשי החמישייה השניה של סקוטי ברוקס 48 נק', פי 3 ממה שנתנו במשחק 1. תוסיפו לכך 26 נק' מקווין דוראנט, 24 של ראסל ווסטברוק ומשחק סולידי של סרג' איבקה עם 8 נק' ו-6 קרשים, וקתבלו משוואה מנצחת.

לעומת 53% הדיוק מהשדה של הת'אנדר, ההתקפה של הגריזליס נראתה כמו התקפה של מדורגת 8 טיפוסית. מבולגנת, מבליחה לעתים רחוקות מדי ולא מסוגלת לתת מענה לשינויים הגנתיים תכופים. את המפסידה הוביל מייק קונלי עם 24 נק' ו-8 אס', בהמשך לפלייאוף הנהדר שמציג הרכז.

רנדולף נתקע על 2 מ-13 מהשדה ו-15 נק' עם 9 ריב', גאסול על 3 מ-9 ורק 13 עם 10 ריב'. או.ג'יי מאיו עלה מהספסל ל-16 נק', 12 היו לסם יאנג.