הלייקרס עשו מהפך. בוסטון עלתה ל-0:3
30 נק' של קובי בראיינט סידרו ניצחון 86:100 אצל ההורנטס ו-1:2 בסדרה. הסלטיקס הביסו 96:113 את הניקס והם קרובים לסוויפ. אטלנטה ב-1:2 על אורלנדו
כן, הניקס חזרו העונה לפלייאוף, וכמה נחמד שמתגבשת בניו יורק קבוצת כוכבים שעוד תתמודד על אליפות. תתמודד, אבל לא העונה. המדיסון סקוור גארדן התכונן למשחק הקאמבק בסדרה מול בוסטון אבל נאלץ לראות עוד הפסד וזה כבר 0:3, אולי בדרך לסוויפ כואב. אצל הלייקרס הדברים מתחילים אולי להתיישר, וכשקובי חוזר להפגיז האלופה חוזר להוביל בסדרה מול ניו אורלינס.
ניו יורק - בוסטון 113:96
זו היתה אמורה סדרה עם סוג של חילופי משמרות. בוסטון הזקנה והעייפה תפנה את מקומה לדם החדש במזרח ולחזרה המפוארת של הניקס למאבקי האליפות. אלא שבפעם המי יודע כמה, הסלטיקס שלחו הצהרה שגיל הזהב זה הכי הכי ושלפחות בינתיים, הם לא הולכים לשום מקום. לא כשיש את פול פירס, חיית פלייאוף אמיתית, שירה 38 נקודות ב-14 מ-19 מהשדה (6 מ-8 לשלוש). לא כשהידית של ריי אלן חדה מתמיד (32 נק' ב-11 מ-18 מהשדה, 8 מ-11 לשלוש), ובטח לא כשבחור ראג'ון רונדו קובע שיא פלייאוף בבוסטון עם 20 אסיסטים.
בניגוד לשני המשחקים הראשונים בבוסטון, הפעם הסלטיקס אפילו לא נזקקו לסיום מוחץ או ניצחון דרמטי. הספיק רבע ראשון חזק ורבע שלישי מהמם (19:34) כדי להפיל את הניקס בנוק אאוט לקרשים. קווין גארנט נח בכל הנוגע לנקודות, אבל סיפק 12 ריב' ו-3 חטיפות. את הניקס הוליך שון וויליאמס עם 17 נק', וזה אולי אומר הכל. כרמלו אנתוני, שהצטייין בשני המשחקים שפתחו את הסדרה, סיים הפעם רק עם 15 נק' וקלע באחוזים נוראיים (4 מ-16 מהשדה). הוא הוריד אמנם 11 ריב' וחילק 6 אס', אבל לא היה מספיק דומיננטי כדי לסחוף את החברים לניצחון. סטודמאייר היה חלש עם 7 נק' ו-3 ריב' בלבד.
ניו אורלינס - לייקרס 100:86
יתרון הביתיות חזר לאלופה, גם הסדר שב על כנו. LA יצאה, לפחות בינתיים, מהברוך עם ניצחון קליל על ההורנטס ומשחק יציב של הכוכבים שלה. קובי בראיינט קלע ב-50 אחוזים מהשדה וסיים עם 30 נק' (10 מ-20, 4 מ-7 לשלוש), פאו גאסול היה שם סייע עם 17 נק' וגם 10 ריב'. אנדרו ביינום והברך נראים בסדר אחרי 34 דקות בהן קלע 14 נק' והוריד 11 ריב'.
ביום ראשון בלילה ההורנטס יארחו את משחק מספר 4, שיהיה בבחינת להיות או לחדול עבורם. להגיע עם פיגור 3:1 בחזרה לסטייפלס סנטר, יהיה לא יותר מאשר ביקור תיירותי בעיר המלאכים. אם יש שם על מי לסמוך זה כריס פול, ששוב היה נהדר עם 22 נק' (9 מ-13 מהשדה), 5 ריב' ו-8 אס'. אם הרכז הנפלא הזה ייתן תצוגה במשחק הבא, אולי נקבל עוד דרמה בסדרה הזו.
אטלנטה - אורלנדו 84:88
המג'יק מתפוגג במהירות שיא. עונה של 52 ניצחונות נראית כמו זיכרון רחוק עם סדרה בינונית שאוטוטו תסתיים אם משהו לא יזוז אצל הקבוצה מפלורידה. דווייט האוורד סיפק את המנה הרגילה של 21 נק' ו-15 ריב', גם ג'אמיר נלסון היה בעניינים עם 13 נק' ן-10 אס', אבל כל היתר? כמה מספרים בסטטיסטיקה ולא יותר. 28 אחוזים מהשלוש (8 מ-28) זה קצת מביך לקבוצה שרוצה ללכת הלאה, וזה אמנם לא היה מאוד רחוק מניצחון דחוק, אבל ככה באמת שלא צריך להיראות בפלייאוף.
באטלנטה יש רק סיבות לחייך. ג'מאל קרופורד הוליך את ההוקס עם 23 נק', כשהוא מקבל סיוע נאה מג'ו ג'ונסון (21 נק') וג'וש סמית' (15 נק', 10 ריב'). קרופורד היה רגוע עד להפסקה, אבל אחרי התפוצץ עם 18 נק' מתוך ה-23 שלו והכי חשוב - עם שלשה מדהימה, 5.7 שניות לסיום, שסגרה עניין במשחק מספר 3.
המשחק התחמם קצת לפני כן, כשזאזא פאצ'וליה מאטלנטה וג'ייסון ריצ'רדסון מאורלנדו נזרקו החוצה אחרי עימות. היתרון עבר מצד לצד והמתח רק הלך וגאה. 46 שניות לסיום אל הורפורד נתן להוקס יתרון, אותו לא הם כבר לא שמטו. קרופורד, כאמור, היה שם כדי לנעוץ את המסמר האחרון עם שלשה מטורפת. ההימור הרווח הלך לפני הסדרה לאורלנדו, אבל בקרב הזה כבר אין פייבוריטית.