אחרי עונת רוקי שבאופן טבעי היתה מלאה בעליות וירידות והסתיימה עם לא מעט אופטימיות לקראת ההמשך, בן שרף פותח עונה שניה ב-NBA עם לא מעט נטל הוכחה על הכתפיים. ההתאקלמות נגמרה, ועכשיו הוא צריך להראות שהוא שייך לליגה הזו, והתחרות, במיוחד אחרי שברוקלין בחרה רכז בדראפט האחרון, תהיה קשה. בראיון מיוחד לקראת פתיחת העונה מדבר שרף על מה שמחכה לו, ובטוח שיהיה לו הרבה מה להראות העונה.
"זו סיטואציה שונה השנה", פותח
שרף, "אנחנו הרבה גארדים ותהיה השנה מלחמה על הדקות. אתרכז בעצמי ובדברים שהצוות רוצה שאעשה, ואני מקווה ומאמין שזה מה שייתן לי דקות בקבוצה".
"אין הרבה הבדל מבחינה מנטלית בין להצדיק דקות כשאתה פותח בחמישייה לבין להרוויח דקות כשחקן ספסל", ממשיך שרף, "אולי כשאתה מגיע יותר מלמטה יש לך ממש 'Chip on your shoulder' (חובת הוכחה, 'סכין בין השיניים') שגורם לך לא לקחת כמובן מאליו שום רגע על הפרקט ומכריח אותך באמת להראות יכולות ולהביא משהו שהשחקן שלפניך לא הביא. אני תמיד הרגשתי את חובת ההוכחה הזו, גם כשפתחתי בחמישייה במשחק הראשון שלי - ייגור דיומין לא שיחק וידעתי שזה מאוד דינמי".
מה מבקשים ממך בקבוצה העונה?
"צוות האימון רוצה שאהיה יותר עירני בהגנה כשאני רחוק מהכדור ושאשתפר בקבלת ההחלטות שלי כשאני מגיע לצבע. אני חושב שאני עושה את זה יותר טוב אחרי הקיץ האחרון. אני צריך להיות מוכן, הזדמנויות תמיד מגיעות ב-NBA. המוטיב החוזר אצל המאמנים שלנו הוא שיש מלחמה על הדקות".
אלמנט ששיפרת הקיץ ועדיין לא הבאת אותו לידי ביטוי
"הקליעה. אני מרגיש הרבה יותר טוב עם הקליעה שלי, המאמנים שלי בנטס כן ראו את השיפור, אבל שאר האנשים עדיין לא. האחוזים שלי בטוח יהיו יותר טובים. חוץ מהשחרור היותר מהיר בקליעה, עבדתי גם על הזווית של כף היד על הכדור ומאיפה שאני מוציא את הכדור. אני יודע שהקליעה שלי יותר טובה".
"אני יכול להבין את הישראלים שאומרים שהדברים ב-NBA לוקחים זמן ונותנים את דני אבדיה כדוגמה, אבל אני לא אוהב את זה", ממשיך שרף, "אני רוצה להגיע לרמה גבוהה מהר וכאן ועכשיו. אני כן מבין שהדברים יכולים לקחת זמן, אני עוד צעיר, אני בן 20 בליגה הזאת. ליגת הפיתוח? אם לא אשחק בקבוצה וישלחו אותי במהלך העונה לליגת הפיתוח - אני אעדיף, כי אני תמיד רוצה לשחק. ברור שאני מעדיף לשחק בקבוצה הראשונה וברור שאני כן אתבאס אם אגיע לג'י ליג, אבל אם כבר אגיע למצב הזה, ארצה לשחק".
מי האנשים שעוזרים לך בארה"ב?
"האנשים שהכי עוזרים לי הם ההורים שלי, המשפחה, הסוכן ובת הזוג. כולם מאוד תומכים בי, סבלניים ויודעים להגיד לי את מה שאני צריך לשמוע".
במשחק ההכנה האחרון לא שיחקת. זה מדאיג?
"לקראת משחק ההכנה האחרון במיאמי ידעתי שלא אהיה ברוטציה. זה היה מבאס. כולם שאלו אם אשחק ובסוף לא עליתי. אני עושה מה שאני יכול, ערב לפני כשבישרו לי שלא אשחק עשיתי עוד אקסטרה אימון ובבוקר עשיתי עוד אקסטרה אימון. אני תמיד דוחף את עצמי לעבוד עוד. לגמרי יש לי עוד מוטיבציה ברגעים כאלה. גם כשסיימנו פה משחק אימון פנימי נשארתי עוד שעה על המגרש כדי לעשות אימון חזק. אמשיך לעבוד עוד המון עד שאגיע לאן שאני רוצה".
איך תשפיע המלחמה על הדקות על הדינמיקה בקבוצה?
"אני חבר טוב לקבוצה ואם החברים שלי יצליחו אני באמת אשמח בשבילם, אבל אני שחקן תחרותי שרוצה דקות ורוצה להילחם על זה. זו תחרות ומאוד חשוב שיהיה את האיזון הזה, שתהיה לנו תחרות בריאה ולא רעילה. יש פה את התחרות הבריאה הזו וזה דוחף את כולם קדימה. יש לי קשר טוב עם נולאן טראורה".
מה תהיה עונה מוצלחת מבחינתך?
"עונה מוצלחת מבחינת הקבוצה תהיה העפלה לפלייאוף, אנחנו רוצים לעשות את זה ומכוונים לשם. הייתה לנו הכנה טובה לעונה. מבחינה אישית המטרה שלי היא להשיג דקות, וכשאני אשיג אותן ארצה עוד ועוד ועוד. אני וצה להגיע לרמה גבוהה מהר וכאן ועכשיו.
נתקלת עד כה באנטישמיות בארה"ב?
"לא נתקלתי באנטישמיות פעם אחת בניו יורק או בארה"ב. להפך, אני מקבל המון המון אהבה. יש אנטישמיות, אבל אני חושב שיש נטייה להגזים עם זה. עכשיו ציינו שלוש שנים ל-7 באוקטובר והיו פה טקסים מדהימים לזכר היום הזה, זה משהו שמציינים פה. מן הסתם זה יום שלא נשכח ולא נסלח. יש תמיכה גדולה בניו יורק".