מקור: Ronald Cortes/Getty Images. עיבוד תמונה: AI
ויקטור וומבניאמה הגיע לבאר. בעונתו השלישית בלבד כוכב סן אנטוניו הוביל את קבוצתו לגמר ה-NBA, בעונה בה הפך לראשון בהיסטוריה שנבחר פה אחד לתואר שחקן ההגנה של העונה. הוא היה הטוב על הפרקט לפרקים בסדרה המצוינת מול אוקלהומה סיטי.
וומבי הגיע לבאר, אבל לא שתה ממנה. סן אנטוניו שלו נתפסה בתור פייבוריטית לפני הגמר והובילה ביתרון גדול בכל משחק, אך ספגה 4:1 מניו יורק לוחמת ומפתיעה כאחד. אחרי קיץ בו התאמן עם נזירי שאולין ועם קווין גארנט, הקיץ הבא של וומבניאמה צפוי להיות מרתק לא פחות.
אחרי שראינו אותו משבח את משחק ההגנה, סביר שהקיץ יתמקד בהתקפה. בראש ובראשונה יש לוומבניאמה לאן להתפתח בתור מוסר, בטח בהתחשב בזה שיותר ויותר קבוצות סגרו אותו עם דאבל טים במהלך הפלייאוף. לפרקים זה עבד מול הת'אנדר, זה לא כל כך עבד מול סן אנטוניו. למרות זאת, מי שיובילו את ההתקפה יהיו דילן הארפר, סטפון קאסל וד'ארון פוקס.
השאלה היא מתי ואיך הכדור מגיע לוומבניאמה. בתור שחקן בגובה 2.24 מ' הוא יכול בתיאוריה לקלוע מעל כל אחד מתושבי כדור הארץ, אבל עדיין היו דקות ורגעים בהם נעלם. לעתים הכדור לא מגיע אליו, לעתים (בדומה לרצף המטורף בו החטיא עשר זריקות ל-2 במהלך הגמר) הוא פשוט לא נכנס.
הפתרון של וומבניאמה עשוי להגיע מספר ההיסטוריה של ה-NBA: סקייהוק. זריקת הוו של כרים עבדול ג'באר נחשבה ל"בלתי עצירה" בזמנו, בין היתר בזכות נקודת השחרור הגבוהה שלה. השילוב בין הגובה של כרים לבין הזריקה עצמה, מהקצה של היד, הפך אותה לזריקה שאי אפשר לחסום. הדרך הכי טובה לעצור את וומבי במקרה כזה היא עבירה.
וומבניאמה יכול להגיע למצב בו הוא זורק כדור מגובה של 2.4 מ', הגובה אליו הוא מגיע בעמידה. ברגע שהוא מגיע לזריקה כזאת מחצי המגרש, אזור שהוא כמעט והזניח (בדומה לכל כוכב NBA מודרני), הרבה יותר קשה "לחכות" לו בצבע או להמר על הקליעה.
שאלה של נקודת שחרור (Morgan Givens/NBAE via Getty Images)
וומבניאמה, מי שמתגאה בכך שהוא תלמיד של המשחק, לא הסתיר בעבר את רצונו ללמוד את זריקת הוו. למרות זאת, לא היה שחקן אחד שבאמת יישם אותה באופן משמעותי מאז עבדול ג'באר. בסבירות לא רעה, לא היו אף שחקני התקפה מספיק טובים בגובה 2.20 מ' ומעלה. קריסטפס פורזינגיס ויאו מינג מעולם לא היו מספר אחד של קבוצה עם שאיפות. וומבניאמה מגיע לעונה הבאה במטרה לזכות באליפות.
אז האם זה אומר שוומבניאמה יתחיל לזרוק סקייהוקס בעונה הבאה? לא כל כך מהר. זריקת הוו הפכה לנשק של עבדול ג'באר בתקופה בה ה-NCAA אסרה עליו להטביע בניסיון להגביל את כוחו. הוא סיפר שהוא תרגל אותה עשרות אלפי פעמים בשביל להפוך אותה לזריקה יעילה.
וומבניאמה, כפי שראינו, יכול להטביע. הוא יכול לשחק בפיק-נ'-רול ולקלוע מהשלוש, כשהוא משחק בתקופה בה משחק ההתקפה הרבה יותר מפותח ותובעני מאשר שנות ה-70' וה-80', בהן עבדול ג'באר הגיע ל-38,387 נקודות. ברוב המקרים הוא עשה את זה מול שומרים נמוכים ממנו שמנסים להטעות אותו.
"אנחנו לא מסתכלים עליו בתור ביגמן", אמר האקים אולג'ואן, שאימן אותו במהלך הקיץ האחרון, "אלא בתור גארד גדול. הוא רצה לנצל את היתרון שלו בצורה הטובה ביותר. עבדנו על זריקת וו שיכולה להפוך לנשק בלתי נתפס. אם מישהו כמוהו יכול לקלוע זריקות מהגובה הזה? אי אפשר לשמור אותן. אי אפשר להגיע לכדורים האלה".
איש ארוך מאוד (Kenneth Richmond/Getty Images)
הגישה הקונבנציונלית יותר לכדורסל, ששולטת ב-NBA ומעלימה סוגי שחקנים שבלטו בעבר (כמו שחקנים שמתמחים בתנועה לפני זריקה ולא עומדים במקום, או שוטינג גארדים חסרי קליעה שחיים על חסימות בהתקפה עד שהם נכנסים לסל), תצפה ממנו להפוך למוסר טוב יותר במה שישנה את הגיאומטריה של המשחק. ברגע שיש 2.24 מ' שיכול להוביל כדור או להיות במרכז ההתקפה, כל הדרך בה שומרים על הגארדים קטנה יותר. וומבי לא צריך להגיע למצב בו הוא זורק כדי להשפיע.
מצד שני, כולנו יודעים איך הפלייאוף עובד. כל כוכב מגיע בסוף למשחקים בהם הוא לוקח את הקבוצה על גבו. ג'יילן ברונסון ושיי גילג'ס אלכסנדר הדגימו את זה בשתי העונות האחרונות, וכל סנטר שזכה באליפות בתור שחקן בכיר עשה את זה. וומבניאמה יכול להיות שחקן הכדורסל הגדול בכל הזמנים, אבל בשביל להגיע לכך הוא יצטרך משחקים של 30-40 נקודות בגמר. הוא יצטרך לשמור אנרגיה בצורה טובה יותר.
קיץ שלם של עבודה על זריקת וו, גם אם היא לא תהיה הנשק המרכזי שלו בהתקפה כמו עבדול ג'באר, עשוי להפוך אותו לשחקן שקשה יותר משמעותית לעצור. כזה שבכל רגע יכול להתרומם לזריקה שכמעט בלתי אפשרי לעצור מבלי להסתכן בחסימה לא חוקית. סביר שנראה את וומבי חוזר לעונה הבאה קצת אחר, בטח התקפית, אחרי פגרה מלאה ובריאה לחלוטין לראשונה מאז עונת הרוקי ואחרי פלייאוף משמעותי. אולי זה יתבטא בגב לסל, אולי ביכולת מסירה ואולי בעוד כמה קילוגרמים. האם נראה גם סקייהוק? עד אמצע אוקטובר, נשאר לנו בעיקר לחלום.