פורטלנד שינתה את פניה. ג'ה מוראנט הצטרף אמש (שלישי) באופן רשמי לבלייזרס תמורת קריס מארי וג'רמי גרנט, בטרייד מפתיע. באופן מפתיע לא פחות, הבלייזרס מתכננים לתת למוראנט וללילארד לפתוח יחד בחמישייה בעונה הבאה לפי שורת הדיווחים השונה מארצות הברית.
פורטלנד מתכננת לא מעט דקות של שלושה גארדים, בניסיון לשלב בין לילארד ומוראנט, 1.88 מ', להולידיי בגובה 1.93 מ'. יש כאן לא מעט סימני שאלה, גם בהתקפה וגם בהגנה, בטח בהתחשב בזה שהשחקן הכי טוב של הקבוצה הוא בכלל דני אבדיה. אם הבלייזרס רוצים לבנות סביבו, מדוע הם צירפו שחקן שחייב את הכדור בידיים?
התשובה הראשונה לזה מתחילה באופי ההתקפה של פורטלנד. לאורך רוב העונה הקודמת ראינו את דני משחק כפוינט גארד כמעט בעל כורחו בהתחשב בפציעות הארוכות של הולידיי וסקוט הנדרסון, במה שהוביל אותו לראשונה לאולסטאר. עד לפציעת הגב, אבדיה קלע 26.1 נקודות למשחק, לקח 17 זריקות בערב, מסר 6.9 אסיסטים ואיבד 3.9 פעמים.
העומס על אבדיה ותאונת הדרכים שעבר הובילו לכך שהוא סיים את העונה בצורה איטית יותר, החטיא לא מעט זריקות וכמעט החמיץ את הזכאות לפרסי העונה. גם בתוך משחקים, בטח בתחילת העונה, ראינו את העייפות מצטברת על הישראלי. הדבר הטוב ביותר מבחינת פורטלנד, במהלך הבודד, הוא שאבדיה יקח את הכדור לסל.
בעונה של 82 משחקים? הדבר הטוב ביותר מבחינת פורטלנד היא שאבדיה יוכל לעשות את זה ברבע הרביעי. ההתקפה של הבלייזרס נתקעה בחלקים ארוכים מהעונה בלי אבדיה, והנוכחות של מוראנט ושל לילארד מאפשרת להתקפה לזרום גם כשדני לא על המגרש.
זה נכון בפרט במקרה של מוראנט, וסביר שנראה אותו או את אבדיה על הפרקט בכל רגע במהלך המשחק. אם אבדיה יוכל לרדת מ-35.4 דקות למשחק (כמות הדקות לפני הפציעה) ל-32 דקות למשחק, ולשנות את העצימות בהתאם לסוג היריבה? הם ירוויחו אותו במאני טיים של העונה.
במקביל, סגנון הזריקות של אבדיה עשוי להשתנות. לאורך רוב העונה ראינו אותו מייצר זריקות לעצמו, הן מהשלוש (במה שהוביל לירידה החדה באחוזים מחוץ לקשת) והן בכניסות פנימה.
השילוב שלו בהתקפה דו-ראשית, בין אם לצד מוראנט או לצד לילארד, יכול לאפשר מצב בו ההגנה מתמקדת בהם ואבדיה נכנס. אולי נראה אותו חוסם מעט יותר בפיק-נ'-רול, אולי נראה אותו חותך קצת יותר לסל. בעונה האחרונה, 3.9% בלבד מהמהלכים של דני הגיעו בחיתוכים לסל, 5.1% במהלכי הנדאוף (בהם הוא מקבל את הכדור אחרי חסימה) ומיעוט זניח כחוסם בפיק-נ'-רול. ברגע שאבדיה משחק לצד גארדים נוספים שיכולים למשוך אליהם את ההגנה בכל מהלך, החופש שלו לקלוע ממבטים נוחים יותר או להכנס לסל בנוחות תעלה.
כבר לא צריך ללכת 15 פעמים לקו בשביל לנצח (GETTY)
במקביל, הנוכחות של מוראנט ולילארד מאפשרת לאבדיה להתמקד בצד שהוא כמעט הזניח, בעיקר מחוסר ברירה: ההגנה. אבדיה התחיל את הקריירה בתור אחד השומרים האישיים הטובים ב-NBA, וייתכן שהבלייזרס תרצה להשתמש בו השנה בתור השחקן החופשי בהגנה, בזמן שקלינגן סוגר את הצבע וקמארה שומר על השחקן הטוב ביותר של היריבה.
אבדיה שחקן מספיק חכם בשביל להפריע לנתיבי מסירה, לסגור שומרים גדולים ממנו ולנוע בחופשיות בשביל לייצר כאוס. ברגע שהכדור לא חייב להתחיל או לסיים בכל מהלך בידיים שלו סביר שמספר הזריקות והנקודות ירד, אבל שבטווח הארוך פורטלנד תהיה טובה יותר. גם אם דני לא יקלע 24.2 נקודות למשחק בעונה הבאה, הבלייזרס עשויים להשתפר. כל זה היה נכון, אגב, רק במקרה של חזרת לילארד.
ההבדל היחיד במקרה של מוראנט הוא הקליעה. ג'ה קלע העונה ב-23.5% רע מהשלוש (ו-89.7% מטורף מהעונשין), ולאורך כל הקריירה קולע ב-31.1% מחוץ לקשת. הנוכחות שלו לצד קלינגן, 34.1% מהשלוש, וקמארה שקולע באחוז ממוצע (37%) עלולה לייצר פקק בצבע. אבדיה לא שחקן שצריך לרווח את המגרש.
איך הבלייזרס יפתרו את זה? תשובה מעניינת אחת היא תנועה. הנוכחות של שחקן אקספלוסיבי כמו ג'ה וטורבו כמו אבדיה עשויה להוביל לכך שפורטלנד תעלה יותר את הקצב, מהמקום העשירי בליגה השנה לחמישייה ואולי גם לשלישייה הראשונה. פתרון אחר מתבסס על המון תנועה בלי כדור, חסימות גארד לגארד וניסיון להתקיף את הצבע במגוון דרכים שונות, מה שלא יעבוד מול שמירה אישית ב-NBA.
בכל מקרה, הכל מתכנס לאותה נקודה. דני אבדיה לא אמור לסחוב את ההתקפה העונה באותה דרך בה עשה זאת בעונה שעברה, עומס שהיה מהחריגים בליגה הטובה בעולם. הנוכחות של עוד שחקנים שיכולים לייצר לידו אולי תפגע בסטטיסטיקה, אבל תהפוך את פורטלנד לקבוצה טובה יותר ואותו לשחקן טוב יותר.