Soobum Im/Getty Images
מי שנכווה ברותחין נזהר בצוננין. המשפט הנהדר הזה מדבר על מי שנפגע בצורה קשה מדבר אחד, ואז נזהר מדבר אחר. שכר לימוד, בטח במקרה של קבוצות כדורסל. פורטלנד טרייל בלייזרס איבדה יתרון גדול פעמיים בשני משחקי הבית שלה ונקלעה לפיגור 3:1 מול סן אנטוניו ספרס, אחרי 114:93 מרגיז.
פורטלנד הפסידה 73:35 במחצית השנייה, אחרי שבמשחק הקודם איבדה יתרון דו ספרתי. הפעם זה נראה שהבחורים של טיאגו ספליטר מוכנים לאתגר, בטח מהבחינה הפיזית, אבל הם פשוט פגשו קבוצה טובה יותר מהם. ויקטור וומבניאמה נראה כמו שחקן שה-NBA לא יודעת איך לפתור, כנ"ל פורטלנד. ד'ארון פוקס שיחק כדורסל מדהים. היכולת של פורטלנד במחציות הראשונות משאירה תקווה למשחק החמישי, אבל גם בתסריט הסביר בו הקבוצה תודח, מדובר בפלייאוף מצוין של הבלייזרס. פלייאוף שמשאיר את הקבוצה עם חומר למחשבה לקראת העתיד. אז מה פורטלנד יודעת?
דרוש בעל בית
לפני שנכנסים לדיונים על העונה הבאה, חשוב לזכור כמה הקבוצה הזאת צעירה. טומאני קמארה ודני אבדיה בני 25. שיידון שארפ, סקוט הנדרסון ודונובן קלינגן בני 22. מדובר בליבה צעירה שהתחשלה בפלייאוף ושיחקה כדורסל טוב, אבל בקבוצה שאיבדה יתרונות גדולים.
ראינו משהו דומה גם בפורטלנד של 2019, שהובילה מספר פעמים בהפרש דו-ספרתי על גולדן סטייט הגדולה וחטפה סוויפ. כשהקבוצה הזאת טובה, היא מצויינת. פורטלנד יודעת ללחוץ בהגנה ולרוץ בהתקפה. כשהיא נתקעת היא צריכה מישהו שידע להוציא אותה מהבוץ, רצוי שחקן נוסף שמסוגל למסור ולקלוע. פורטלנד זורקת 36.3 שלשות למשחק בפלייאוף, מקום חמישי, וקולעת ב-32.4%, מקום רביעי מהסוף. פורטלנד קלעה ב-10 מ-31 טיפוסי במשחק הרביעי מול סן אנטוניו. אם היא תקלע שלשות גדולות היא אולי תוכל לנצח במשחק החמישי, ואז כל הלחץ יעבור לספרס. זה המפתח המשמעותי ביותר.
אם צריך לסכם במשפט - שחקן שיודע להשתלט על משחקים, לקלוע מרחוק ולשמור על קור רוח. טייפקאסט שתפור על אחד השחקנים הטובים ביותר בקבוצה, זה שלא שיחק דקה העונה. דמיאן לילארד נראה כמו התשובה לחלק מהבעיות של הבלייזרס. השאלה המתבקשת, איך לא, היא איזה דמיאן לילארד הם יקבלו.
לפני קריעת גיד האכילס ב-2024/25, לילארד קלע 24.9 נקודות למשחק (37.6% מהשלוש ב-9 ניסיונות) עם 7.1 אסיסטים במדי מילווקי. הוא נבחר לחמישיית המזרח באולסטאר וניצח משחקים, אבל היה אחד משחקני ההגנה הכי גרועים בליגה. יש מי שטוענים שהוא גדול שחקני פורטלנד מאז קלייד דרקסלר, ויכול להיות שזה מה שדני אבדיה צריך לידו. שחקן שיודע לקלוע מהשלוש ולהוביל קבוצה. מצד שני, בתור שחקן בן 36 שהחלים מקרע באכילס יש לא מעט שאלות. הוא מסוגל להיות שחקן חמישייה במשך 82 משחקים? הוא צריך?
שילוב עוצמתי. דני אבדיה ודמיאן לילארד (Amanda Loman/Getty Images)
הצעירים
אבדיה הוכיח לאורך הסדרה הזאת (ובמשחק הפליי-אין) מול פיניקס שהוא הגו-טו-גאי. הוא יכול להיות מספר 1 בקבוצה מנצחת, כשהיו לו שני משחקים טובים ושניים פחות טובים מול הגנה שהתמקדה רק בו. טומאני קמארה בן ה-25 גם כבר לא בדיוק צעיר, ונראה כמו שחקן חמישייה או לכל הפחות שחקן רוטציה משמעותי.
מה אנחנו חושבים על השאר? סקוט הנדרסון הפתיע לטובה בשלושת המשחקים הראשונים של הפלייאוף, אבל היה רע מאוד במשחק ארבע עם 0 מ-7 מהשדה. אחרי שלא שיחק כמעט לכל אורך העונה הוא הרשים במשחקים 1-3 ועשוי להיות הרכז שפורטלנד צריכה בעתיד, בעל פוטנציאל גדול בהגנה ואקספלוסיביות בהתקפה. היכולת שלו לנצל את המרווחים האלה ולקלוע עשויה להיות קריטית במשחק החמישי.
יש דמיון מסוים בינו לבין שיידון שארפ, שחזר מפציעה וקולע 7.8 נקודות ב-15 דקות למשחק. שניהם אתלטים אדירים, שניהם לא הראו הרבה מעבר לכך בגיל 22. הנדרסון שחקן הגנה מעט יותר טוב ובעיקר מוסר טוב יותר, אבל אפשר לראות תסריט בו אחד מהם מועבר תמורת שחקן מנוסה ממנו בעונה הבאה. פורטלנד לא צריכה שני שחקנים שחייבים את הכדור ביד ולא קולעים מהשלוש (שארפ עם 33.7% ב-6.1 ניסיונות, הנדרסון עם 35.2% ב-5.4) לצד דני אבדיה.
שאלה חשובה אחרת נוגעת לבן 22 אחר, קלינגן. בחצי השני של העונה קלינגן נראה כמו הסנטר שפורטלנד צריכה. איום מהשלוש שיודע למסור ולסגור את הצבע, עוגן. לפני הסדרה טענו פה כי מדובר בשחקן השני בחשיבותו אחרי דני אבדיה. בפועל הוא עם 6.3 נקודות ב-19.9 דקות למשחק ואחוזים רעים, כשהוא נראה כבד מדי. האם קלינגן יכול להיות הפתרון של הבלייזרס בחמישייה בעתיד? האם הם צריכים סנטר טוב יותר?
אפשר לתת לזכותו של קלינגן את חמת הספק. אין הרבה סנטרים שלקחו יותר ריבאונדים ממנו ואנחנו יודעים שלוקח לגבוהים יותר זמן להבשיל, וקשה לשפוט שחקן אחרי סדרת פלייאוף ראשונה שתכלול שלושה משחקים מול ויקטור וומבניאמה. זאת לא בושה להפסיד לסלבדור.
סקוט הנדרסון. תאמינו (Soobum Im/Getty Images)
המאמן
טיאגו ספליטר קפץ למים באמצע העונה. לאחר השעייתו של צ'אנסי בילאפס רבים (כולל הח"מ) העריכו כי נייט ביורקגרן, שאימן את אינדיאנה, יקפוץ לתפקיד המאמן הראשי. בסופו של דבר הבלייזרס הלכו על ספליטר, מאמן שאמנם עשה עבודה לא רעה בפריז אך חסר ניסיון אמיתי ב-NBA.
הוא עדיין נחשב מאמן זמני, אבל נראה שפורטלנד מצאו מאמן. היה אפשר להרגיש את עקומת הלמידה של הבלייזרס לאורך העונה, את הקשר שלו עם השחקנים ואת היכולת להתמודד עם כל הפציעות וחוסר הוודאות בגזרת בילאפס, מי שהעביר את מחנה האימונים. ספליטר הגיע בניסיון לשפר את ההתקפה של פורטלנד, והעובדה כי הוא הציב את המפתחות בידיים של דני אבדיה ראויה לקרדיט. מאמן אחר ושמרן יותר היה יכול להפוך את הבלייזרס לקבוצה של שיידון שארפ, והיא הייתה כזאת בחצי הראשון והמאכזב של העונה.
מאז הראשון בינואר פורטלנד הייתה במאזן 20:28. היא עשתה את זה עם סגל חלש יותר והמון פציעות, ומגיע כאן קרדיט לשחקנים ולקואוץ' טיאגו. הניסיונות להנחיל קצב משחק מהיר וללחוץ בהגנה הובילו לשיפור לאורך העונה, גם אם הקבוצה בעיקר החטיאה שלשות. הוא הוציא את המקסימום מהכלים שלו.
האם הוא ישאר? על פניו, התשובה אמורה להיות חיובית. טום ת'יבודו לא רלוונטי למשרה בעוד מייק מלון וטיילור ג'נקינס, שני השמות המובילים בשוק המאמנים, חתמו בצפון קרוליינה ובמילווקי. לא רק שאין אופציה עדיפה בחוץ, אלא גם הקשר וההמשכיות חשובים, בטח בקבוצה צעירה. בעולם מושלם הבעלים טום דאנדון מתנקה מתדמית הקמצן ומודיע על הארכת החוזה של ספליטר עוד לפני משחק חמש. בעולם שלנו? נחיה ונראה.
ספליטר צריך להמשיך (Ronald Cortes/Getty Images)
המטרות
על הנייר, יש ארבעה כוכבים שעשויים לעבור בקיץ הקרוב. לברון ג'יימס, קווין דוראנט, יאניס אנטטוקומפו וקוואי לנארד הובילו קבוצות לכל האליפויות (חוץ מאחת) בין 2012 ל-2021. הם שלטו בליגה באותן שנים ועשויים להיות רלוונטיים, אבל כולם בחלק השלילי של הקריירה. יהיה להם ערך בטרייד. האם יהיה להם ערך בטרייד עבור פורטלנד?
אפשר להגדיר את השנה הזאת בתור "שנת אפס" של הבלייזרס. פורטלנד הבינה איך עליה לשחק, מצאה זהות וליבה צעירה של שחקנים. כמעט כולם, כולל דני אבדיה, עוד לפני השיא. גם אם בעונה הבאה יהיה תפקיד מרכזי לדמיאן לילארד וג'רו הולידיי, ילידי 1990 שיחגגו במהלכה את יום הולדתם ה-37, זאת קבוצה צעירה. מצד שני, לא אחת שצריכה לחכות לבחירות דראפט.
השאלה שתכריע את העתיד של פורטלנד קשורה ליאניס אנטטוקומפו, שכן הבלייזרס מחזיקים בשתי בחירות הדראפט של מילווקי. גם אם ערכן ירד בהתחשב בשינוי המסתמן בפורמט, טרייד משולש היה ונשאר האופציה הריאלית ביותר. שחקנים כמו מיקאל ברידג'ס או או.ג'י אנונובי, שעדיין לא חגגו את יום הולדתם ה-30, הם אולי האופציה המתאימה ביותר. הן ברידג'ס והן או.ג'י מסוגלים לקלוע מהשלוש (38.6% ו-37.1% בהתאמה), לייצר מכדרור ובעיקר לשמור.
מצב בו פורטלנד מעלה חמישייה עם אחד מהם לצד קמארה נותן לה שני שחקנים שיכולים לקלוע ולשמור בצורה טובה מאוד, ומוסיף עוד עומק. שארפ וג'רמי גרנט נראים כמו שני שחקנים שיכולים לעבור בטרייד כזה, בזמן שפורטלנד יכולה להרוויח גם את ג'וש הארט.
אפשרות מעניינת אחרת היא מייקל פורטר ג'וניור. כוכב ברוקלין שיחק כדורסל מצוין העונה עם 23.1 נקודות למשחק, אך בגיל 27 מבוגר משמעותית מכל שחקן אחר ברוטציה. מצב בו הנטס מוכנים לקבל את הבחירות של הבאקס, למשל על גרנט ושארפ, אולי לא נותן לפורטלנד שחקן הגנה טוב במיוחד אבל מוסיף כוח אש התקפי. פורטר ג'וניור קולע לאורך הקריירה ב-39.8% מהשלוש, הארה שהוא יכול לשחק ולקלוע גם בלי הכדור ועשוי להיות שילוב מעניין מאוד לצד דני אבדיה.
האפשרויות מרובות, כתלות בדרך בה הפלייאוף יתפתח. יכול להיות שהבעלים דאנדון ירוץ למהלך פזיז וינסה להנחית כוכב, חלק מ"תסמונת הבעלים החדש" הידועה, אבל הדבר הנכון הוא להנחית שחקן שיהיה מוכן להיות השלישי או הרביעי בהיררכיה. פורטלנד נכנסה לעונה הזאת אחרי שנה בה לא התקרבה לפלייאין, עם מאמן בחקירת FBI ושחקני ג'י ליג שפותחים ב-20-30 משחקים. היא יוצאת ממנה בתור קבוצה שיודעת מי היא, יודעת מה היא ומוכנה לעמוד על שלה גם מול מועמדת לאליפות. אם זאת לא עונה טובה, אז מה כן?