Michael Gonzales/NBAE via Getty Images
דני אבדיה חזר למקורות. הניצחון 103:106 של פורטלנד על סן אנטוניו במשחק מספר 2 לא היה המשחק הטוב ביותר של הישראלי. שורת הסטטיסטיקה מלמדת אותנו שהוא קלע 14 נקודות בלבד, כשבמשך חלקים ארוכים זה נראה כאילו הוא בעיקר עמד בפינה בזמן שסקוט הנדרסון וחבריו תקפו את הסל.
בצפייה ראשונה, זה הרגיש כמו אחד המשחקים מוושינגטון. אבדיה לא נראה בריא לחלוטין זמן קצר אחרי 30 הנקודות במשחק הראשון מול הספרס (כשהפעם הוא יזכה למנוחה משמעותית יותר, בחסות הטיסה מסן אנטוניו לפורטלנד), כשסן אנטוניו התכוננה אליו בצורה מצוינת. האולסטאר הישראלי סיים עם 5 מ-13 מהשדה, שלושה אסיסטים וארבעה איבודים, כשהייתה לו זריקה אחת בלבד מתחת לסל בכל המחצית השנייה.
ובכל זאת, לא מדובר במשחק רע של אבדיה. הוא אמנם נקלע לבעיית עבירות במה שהשפיע גם על היכולת בהתקפה, אך בצד השני אפשר לטעון שמדובר באחד המשחקים ההגנתיים הטובים בקריירה שלו. אבדיה עצר את שחקני סן אנטוניו על 5 מ-17 מהשדה. יותר מזה - בחמש וחצי הדקות האחרונות של ההתמודדות, כמחצית מהזריקות של הספרס (5 מ-11) היו על אבדיה. הם ניסו להוציא ממנו את העבירה השישית בכוח, והוא היה שם פעם אחר פעם כדי לעצור אותם ולהישאר על הפרקט.
זה מרגיש כאילו עברנו מאז שלושה או עשרה גלגולי חיים, אבל בתחילת הדרך דני אבדיה זכה לתדמית של שחקן הגנה. בשנים לצד בראדלי ביל בוושינגטון אבדיה כמעט ולא נגע בכדור, מה שהוביל לכך שהוא הופקד על הכוכבים של היריבה. בעונה הסדירה הנוכחית היו מעט שחקנים שהיו יותר דומיננטיים ממנו, מה שהוביל לכך שהוא שמר על 11.7 זריקות למשחק. כשהלחץ עלה, גם המעורבות של "טורבו" עלתה. הוא שמר על 8 מ-16 זריקות בסך הכל מול פיניקס, 8 מ-19 במשחק הראשון וכאמור 5 מ-17 הפעם, במשחק השני.
עד כה היה מוטיב חוזר לשני המשחקים שעברנו בסדרה, לפחות בצד ההגנתי. אבדיה שמר את סטפון קאסל על 1 מ-8 מצטבר, את דילן הארפר על 0 מ-3, את דווין ואסל על 2 מ-7 ואת ד'ארון פוקס על 4 מ-9. במצטבר - 6 מ-27 של הגארדים היוצרים של סן אנטוניו, מי שיכריעו את הסדרה או לפחות את שני המשחקים הקרובים בהם ויקטור וומבניאמה לא ישחק.
ראינו את זה בצורה האופטימלית בדקות הסיום, בהן פורטלנד הצליחה להגיע בקלות לטבעת בשונה מסן אנטוניו. נתוני המעקב של ה-NBA אומרים לנו שאבדיה שמר על ארבע זריקות בארבע דקות מול דווין ואסל (ועל שתיים ב-2:24 דקות מול קלדון ג'ונסון, השחקן השישי של העונה), לעומת ארבע זריקות ב-104 שניות מול קאסל. כאן, אולי, טמון ההבדל. בוושינגטון הוא שמר מראש את השחקן הכי טוב של היריבה, בזמן שכאן הוא היה חופשי יותר להגיב.
שימו לב לשני הסלים שמחכים לכם כאן, שני סלים שמעידים על הגיוון של אבדיה. במהלך הראשון הוא מגיב אחרי חסימה בהתקפה ונשאר מול ג'ונסון, בזמן שבמהלך השני הוא נצמד לקאסל באחד על אחד, עומד במקום הנכון וחוסם אותו. הקלילות והחוזק של אבדיה הם מה שהפכו אותו גם לאחד החודרים הכי טובים ב-NBA. הפעם הם הפכו אותו לשחקן הגנה שלם יותר.
פורטלנד עצמה עשתה הגנה טובה יותר, מה שאפשר לאבדיה לנצל את היתרונות שלו. במשחק הראשון ויקטור וומבניאמה ולוק קורנט קלעו מולו 4 מ-4 זריקות, בזמן שכל השאר היו עם 4 מ-15. הפעם, כשמוציאים את השניים מהחישוב (בחסות זעזוע המוח של הצרפתי), מדובר ב-3 מ-16. היכולת של דונובן קלינגן או רוברט וויליאמס לכסות את הצבע מאפשרת לאבדיה לצאת ממנו ולהקשות על הגארדים. ובכל זאת, הדבר המרשים בפן ההגנתי לא היה האתלטיות או היכולת להחליף. אלא הבגרות.
נדיר לראות את אבדיה בבעיית עבירות. זה מה שקרה כאן, עם עבירה אחת בכל רבע ושתיים באחרון. אולי הוא פשוט ניסה יותר מדי. ארבע מחמש העבירות של אבדיה היו עבירות בזמן זריקה, כשהוא ניסה להפריע לוואסל, קורנט ופוקס. באופן אירוני, מדובר בעבירות דומות לאלו שהוא אוהב לסחוט בעצמו - כאלה בהן השחקן שחודר (לפחות במקרה של ואסל ופוקס) מנסה לייצר מגע וללכת לעונשין. בדקות הסיום ראו איך זה השפיע על המעורבות שלו בהתקפה, ואלה עבירות שניתן למנוע, בטח אם אבדיה משחק מול הגארדים. יתר על כן, יש מקרים בהם עדיף לספוג סל מאשר להסתבך בסיכון של עבירה, בטח במשחק צמוד.
ההעדרות של וומבניאמה משנה הכל, החל מהפן ההגנתי. לוק קורנט לא זרק שלשה אחת העונה, במה שיאפשר לדונובן קלינגן או רוברט וויליאמס לקבל כמות דקות משמעותית ולחיות בצבע. במקביל, אגב, ראינו את הספרס משחקת בלי סנטר בדקות בהן הוא זכה למנוחה אחרי פציעת וומבניאמה כשקלי אוליניק לא שותף. המשמעות היא שהתפקיד של אבדיה יראה אחרת, בטח התקפית.
ברגע שהוא משוחרר מבעיית עבירות, ואחרי מנוחה, אין סיבה לא לצפות לכך שדני יכנס משמעותית יותר לצבע ולא יצטרך להתפשר על זריקות מחצי מרחק אחרי חפירה בפוסט. סביר שזאת תהיה אחת ההתאמות הכי גדולות של הבלייזרס לקראת המשחק השלישי בסדרה, כשמצד שני סן אנטוניו תנסה להמשיך ולהשאיר את אבדיה בצד. מצד שני, סקוט הנדרסון ניצל את ההזדמנויות בצורה מדהימה. לא סביר שפורטלנד תצליח לנצח פעם נוספת בה אבדיה קולע פחות מ-20 נקודות, אבל ההגנה עליו ועל הנדרסון תהיה אחרת בזכות יכולת ניצול ההזדמנויות של האחרון. ברגע שיש לפורטלנד שני שחקנים שיכולים לעקם את ההגנה עם הכניסות לצבע, הרבה יותר קשה לשמור על שניהם.
פורטלנד ניצחה במשחק לא גדול, בו ג'רמי גרנט, מת'יס ת'ייבול וג'רו הולידיי קלעו ביחד ב-7 מ-28 מהשדה, 25%. הם החטיאו זריקות פתוחות או לייאפים, בין היתר בזכות ההגנה של הספרס. מצד שני, המומנטום בצד של הבלייזרס אחרי הקריסה ברבע האחרון, בטח יחד עם הפציעה של וומבניאמה והביתיות. באופן כמעט בלתי נתפס, זה מרגיש כאילו זה משחק שפורטלנד צריכה לנצח. מי היה מאמין?