אבא גנוב: דונצ`יץ` מתרומם לגבהים חדשים

דווקא בעיצומו של מאבק משמורת על שתי בנותיו, הסלובני של הלייקרס הגיע לגבהים חדשים כשחקן כדורסל. מהרצף שמתחרה עם צ`מברליין, דרך חלוקת האנרגיה ועד הגישה החדשה למשחק

רועי ויינברג
רועי ויינברג
Getting your Trinity Audio player ready...
Julio Aguilar/Getty Images
Julio Aguilar/Getty Images
שנה גודל פונט א א א א

מבחינה מקצועית, לוקה דונצ'יץ' אולי בתקופה הכי טובה בחייו. הלייקרס ניצחו בתשעת המשחקים האחרונים שלהם, כשהגארד קולע 40 נקודות עם 8.4 ריבאונדים ו-7.8 אסיסטים למשחק. הוא השחקן היחיד לצד וילט צ'מברליין שקולע 40 נקודות למשחק ברצף ניצחונות. זה לא עוצר שם. דונצ'יץ' המטיר 60 נקודות על מיאמי אחרי שהגיע ב-4:30 בבוקר למלון. הוא קלע 30 נק' עם 13 אס' ו-11 ריב' מול דנבר, מועמדת לאליפות. הוא קלע 51 מול שיקגו, 44 מול אינדיאנה וסיים עם טריפל דאבל נוסף של 30 נקודות, כל זה באחוזים לא רעים בכלל. אי אפשר לבקש יותר.

בפן האישי, לוקה דונצ'יץ' באחת התקופות הקשות בחייו. הסלובני נמצא באמצע מאבק מתוקשר על משמורת על שתי בנותיו לאחר שהתגרש מאהבת נעוריו, כשהוא אמר ש"עשיתי את כל מה שאני יכול כדי להשאירן איתי בארצות הברית. זה לא אפשרי, אז ביטלתי את האירוסים". דונצ'יץ' בעיצומו של מאבק משפטי, כשברקע עולות שמועות על חייו האישיים ועל מערכת יחסים עם מריה שראפובה.

דווקא משם, מתוך הצהוב, קם הגארד בצהוב-סגול. הניצחונות של הלייקרס על יוסטון (פעמיים), דנבר ומינסוטה מציבים אותם בעמדה נהדרת למקום השלישי, כשנראה שהם מצאו איזון בין דונצ'יץ', אוסטין ריבס ולברון ג'יימס. כשיש להם כל כך הרבה כישרון בהתקפה, ולוקה נראה ככה, זה עוד יכול להסתיים ב-MVP. מה השתנה?

שלווה עכשיו, שיגעון אחר כך
קשה לקרוא את דונצ'יץ', אבל הוא נתן לנו הזדמנות לא רעה לעשות את זה בניצחון על אורלנדו. הוא הגיע להישג המפוקפק והחריג לשחקן ברמתו של 16 עבירות טכניות. בסופו של דבר העבירה הטכנית ה-16 בוטלה לאחר שגוגה ביטדזה אמר לו בסרבית ש"א***ן את כל המשפחה שלך". עבור לוקה, אב לשתי בנות, זה כנראה היה צעד אחד יותר מדי.

לוקה לא מסתיר את רגשותיו על משחק כדורסל. הוא סופג לא מעט ביקורת על מה שנתפס כ"התבכיינויות לשופטים" וחיפוש זריקות עונשין, מה שבולט גם ברצף הזה בו הוא הולך לקו 10.1 פעמים למשחק. השינוי המרכזי? הזריקות התחילו להיכנס.

בתשעת המשחקים האחרונים דונצ'יץ' קולע ב-40.3% מהשלוש (14.3 ניסיונות למשחק!) לעומת 35.8% קודם לכן ב-10.2 ניסיונות, באזור הממוצע של הליגה. דונצ'יץ' קלע בשנה שעברה ב-36.8% ובזאת שלפניה, בה הגיע לגמר עם דאלאס, ב-38.2%. אם הוא מגיע למצב בו הוא קלע של 40% מהשלוש? הוא יכול לסיים עונות עם 35 נקודות למשחק.

ג'יי ג'יי רדיק, מאמן הלייקרס, ניסה להסביר: "הוא גיבור על. אני חושב שהוא העלה את הרמה שלו כשחקן כדורסל, של חבריו לקבוצה. יש רמת אמון גבוהה מאוד. הוא צריך להיות מועמד ל-MVP. העונה שלו טובה כמו של כל אחד אחר".

רמת האמון היא אולי המפתח לכל העונה של הלייקרס. הקבוצה של רדיק בדרך למקום השלישי במערב בעונה בינונית, עונה בה הם במאזן 6:22 במשחקים צמודים (5 הפרש לכל צד ב-5 הדקות האחרונות) וב-19:24 בכל משחק אחר. זה נתון בלתי נתפס, שמתבסס בחלקו על יעילות הגנתית מפתיעה, ובעיקר באמון של הלייקרס.
לא פחות מ-60 נקודות מול מיאמי (Getty)
לא פחות מ-60 נקודות מול מיאמי (Getty)
ניהול אנרגיה
ראינו מעט משחקים באופן יחסי בהם לברון ג'יימס, לוקה דונצ'יץ' ואוסטין ריבס חלקו את הפרקט. עד אמצע ינואר שלושת האולסטארים של הלייקרס שיחקו יחד בשמונה משחקים, והיו ב-24- מצטבר. מאז פגרת האולסטאר הם ב-88+ ב-302 דקות יחד על הפרקט, כשהלייקרס במאזן 4:10 כששלושתם משחקים באותו המשחק.

אחת הבעיות הגדולות ביותר של דונצ'יץ' לכל אורך הקריירה הייתה ניהול הקריירה. ראינו לא מעט משחקים בהם הוא מתחיל עם 21 נקודות ברבע ומסיים עם 29. ב-17 המשחקים שחלפו מאז האולסטאר דונצ'יץ' אמנם קולע 34.9 נקודות למשחק, אך המשחק מתנהל בצורה שונה.

הרבע הראשון הוא עדיין הרבע של דונצ'יץ', עם יותר זריקות מג'יימס וריבס ביחד. בשונה משניהם, הוא כמעט תמיד משחק בכל 12 הדקות הראשונות. ברבע השני אנחנו רואים את ג'יימס וריבס זורקים מעט יותר באופן יחסי, כשלוקה יורד מ-11.6 זריקות ל-5.1. ברבע השלישי הכדור שוב אצל דונצ'יץ', אך הוא זוכה למנוחה חשובה בסיומה ובתחילת הרבע האחרון, בו ריבס מוביל בכמות הזריקות.

לוקה מסוגל לנצח משחקים, לעתים ממש עם הבאזר בדומה למה שקרה מול דנבר. הוא ממשיך לשחק באותה דרך, כשהוא מוביל את ה-NBA בשלשות ובזריקות עונשין, אבל יש פחות מהלכים של "ראש בקיר". יש קשר לעלייה באחוזים מהשלוש, ובעיקר לסינרגיה שהתפתחה בין שלושת המובילים של הלייקרס.
יש לו גב. דונצ`יץ` ואוסטין ריבס (Getty)
יש לו גב. דונצ`יץ` ואוסטין ריבס (Getty)
גשר מעל מים סוערים
בכל זאת, לא בטוח שהסיפור כאן הוא בכלל כדורסל. יש לדונצ'יץ' קייס ל-MVP, אבל כך גם לשיי גילג'ס אלכסנדר, ויקטור וומבניאמה, ניקולה יוקיץ' וקייד קנינגהאם (אם יצליח לעמוד במגבלת 65 המשחקים). הח"מ נוטה לשיי בשל העונה ההיסטורית של הת'אנדר, אך כל אחד מארבעתם מועמד לגיטימי. הקפיצה של וומבי היא אולי הברורה מכולם, בזמן ששיי ויוקיץ' שני השחקנים הכי טובים בליגה כבר כמה שנים. מה עם הקפיצה של לוקה?

יש מצב, קצת כמו קובי בראיינט בזמנו (בסיטואציה אישית שונה מאוד מזאת של דונצ'יץ') וכמו דווין ווייד, שהגיע לגבהים יוצאי דופן בעונה הראשונה לצד לברון ג'יימס בזמן מאבק משפטי על ילדיו, שזאת המוטיבציה שלו. בטח ב-NBA הכמעט מנומנמת של סוף מרץ, הכדורסל הפך לסלע החיים של לוקה יותר ממה שהיה לפני. בזמן שמחוץ למגרש הוא צריך להתעסק בדיונים משפטיים, כאן הוא חופשי.

ולכן כל ריב קטן הופך למוטיבציה. במשחק בו הוא קלע 51 נקודות מול שיקגו, דונצ'יץ' אמר ש"מאטס בוזליס דיבר אליי. זה העיר אותי". מול ביטדזה זה נגמר בעבירה טכנית. בשני המקרים, אולי, קפץ ללוקה הג'ורדן. תחרותיות שגם הוא לא ידע שקיימת בתוכו.

"זה היה קשה מאוד", סיפר דווין וויד על הסיטואציה הזהה בה היה לפני עשור. "אתה רק מחפש מפלט. זה הפך את מגרש הכדורסל למקום הבטוח עבורי". משם ווייד הגיע הכי רחוק שאפשר, לפחות עד שהוא התחיל להיפצע. האם במקרה של לוקה זה יגמר באליפות?