הלכתם רחוק: המגמה המדאיגה שתוביל לשינוי בחוקת ה-NBA?
סטף קרי הוכיח שאפשר לקחת אליפות בקבוצה שבנויה על שלשות, אבל קפיצת המדרגה באליפות של בוסטון יצרה תוצאה מבהילה: קבוצות הליגה מיידות העונה יותר זריקות מעבר לקשת מאשר בעונה שעברה. זה מביא תוצאות, אבל האם הצופים יהנו באותה מידה? סורוקה עושה סטפ בק
ג'ה מוראנט עמד מאחורי קו החוץ, מחכה להוציא את הכדור. הוא הביט לצד ימין, עשה הטעיה של מסירה, ובסופו של דבר מסר שמאלה. וונדל קרטר ג'וניור, הסנטר של אורלנדו, אפילו לא ניסה לשמור צמוד על השחקן שלו. אף אחד לא מצפה שסנטר בגובה 2.24 מטר, במשקל של 140 קילו, יטריח את עצמו לזרוק מעבר לקשת. אבל הוא זרק, וכעבור רגע, הכדור צלל פנימה בסוויש. זאק אידי, שקלע שלשה אחת ב-3,439 דקות של כדורסל מכללות בארבע העונות הקודמות, עשה זאת אחרי כ-45 דקות של כדורסל מקצועני.
והוא לא לבד. יריבו של אידי בגמר המכללות האחרון, דונובן קלינגן מקונטיקט, רוקי גם הוא, הפעם עם רפרטואר מטורף של 2 שלשות בשנתיים של קריירת מכללות, צלף שלשת שוויון גדולה כ-8 דקות לסיום הרבע האחרון בדרך לניצחון החוץ של פורטלנד בלוס אנג'לס על הקליפרס, בין רביעי לחמישי. קלינגן ירד תוך זמן קצר לספסל לטובת הסנטר הפותח דיאנדרה אייטון, שאחרי שלוש דקות עמד בפינה, קיבל כדור מאנפרני סיימונס, וצלף גם הוא מעבר לקשת. זו היתה השלשה השנייה של אייטון בשבוע ויום הראשונים של העונה, והוא עבר בכך את כל הכמות שקלע בעונת 2023/24.
באם אדבאיו ממיאמי למשל לקח 8 זריקות מעבר לקשת, אחרי קדם-עונה בה קלע 5 מ-13 מעבר לקשת. הוא עדיין לא קלע, אבל כמות הזריקות כבר זהה או גדולה יותר ממה שעשה בשלוש עונות שלמות במהלך הקריירה. קוון לוני, שהשלשה האחרונה שקלע היתה במארס 2021, הבטיח להרחיק את הטווח במהלך העונה הזו, ועדיין לא זרק, אבל כנראה שגם זה יגיע. אלה לא רק סנטרים, אם כי זו כנראה פריצת הסכר האחרונה - לפני עשור בלבד, רק 25 שחקני פנים זרקו 10 שלשות ומעלה בעונה שלמה; העונה אנחנו על 23 שחקנים כאלה אחרי שבוע וקצת. מלבדם, גם הסופרסטארים הצעירים עם הכדור ביד מתחילים לזרוק הרבה יותר.
אנתוני אדוורדס ממינסוטה, ממוצע קריירה של קצת יותר מ-7 זריקות למשחק, העיף 13.3 שלשות לערב בארבעת המשחקים הראשונים שלו וקלע 5.5 מהן. "כך ביקשנו ממנו לעשות", הסביר מאמנו כריס פינץ', "הוא תמיד קלע היטב לשלוש, ואני מאמין שתמיד צריך לעשות יותר ממה שאתה טוב בו. הנכונות שלו לזרוק היא בשיא של כל הזמנים". שיי גילג'ס אלכסנדר, אמן חצי מרחק וכניסות נהדרות לסל, זרק 33 פעמים משם בארבעת משחקיו הראשונים, 8.3 לערב, לעומת ממוצע קריירה של 3.6. הלילה (04:00, ישיר בספורט 5) בפורטלנד, כשדני אבדיה, ג'ראמי גראנט או טומאני קמארה ישמרו עליו, הם יצטרכו להיות עירניים יותר כשהקנדי יהיה עם הכדור מעבר לקשת. האם זו יוזמה אישית? לא. גם כאן, הוא פשוט מקשיב להוראות המאמן.
50 זה יופי, אבל גם 40 זה טוב
המבול הזה מגיע מכל מקום. באוקלהומה סיטי, שבוע לפני פתיחת העונה, הציב מארק דאיגנולט, המאמן שיפגוש הלילה את אייטון, קלינגן ואבדיה, יעד עם דוגמה. "זריקה לשלוש של ארון וויגינס זו זריקה טובה. אם הוא יקלע אותה ב-38-39%, וזה ייצור יותר ריווח עבור הקבוצה, זה יהיה חיובי יותר מאשר אם יקלע ב-50% אבל בקושי יזרוק. המטרה היא לא להעלות את האחוזים. המטרה היא להיות יעילים יותר".
<דמיינו לעצמכם אפקט של מצלמה: זום אאוט על מפה. זום אין לחוף המערבי>
"כשאתה מסתכל על הקבוצה שלנו - לקחת 40 שלשות במשחק, זה נראה מבטיח. אנחנו יכולים להגיע גם ל-50, בתקווה, אבל 40 זה טוב", הגיב ג'ייג'יי רדיק, מאמן הלייקרס החדש וצלף שלשות בדימוס, אחרי ניצחון נגד פניקס. במהלך מחנה האימונים, כל שחקן שהעיתונאים דיברו איתו חזר עם אותו מסר. אנתוני דייויס. רוי האצ'ימורה. אוסטין ריבס. "המאמן אמר לי לזרוק יותר שלשות". בניצחון על סקרמנטו דייויס קלע שלשה מכריעה בדקה האחרונה.
<זום אאוט. זום אין למערב התיכון>
"אני לא יודע אם זה 'בילי בול' (Billy Ball), זו פשוט התאמה של הקבוצה לכוח האדם. הכדורסל אולי השתנה, אבל הדברים שמשפיעים על ניצחונות לא השתנו בכלל", אמר מאמן שיקאגו, בילי דונובן, לאחר שהקבוצה שלו השחילה 21 קליעות מעבר לקשת וטיאטאה את הבאקס ממגרשם הביתי במילווקי. במשחק הבא, הבולס שברו שיא מועדון כשזרקו 53 פעמים מעבר לקשת. הם קלעו רק 15 והפסידו. ככה זה כאשר אתה מאבד בקיץ את דמאר דרוזן, שפחות אוהב לזרוק מעבר לקשת ומכתיב קצב משחק איטי, ומביא בטרייד את ג'וש גידי שאוהב לרוץ וליצור מצבים. בין רביעי לחמישי הם ניצחו את אורלנדו, שזורקת העונה 42 שלשות למשחק - 11 יותר מאשר בעונה שעברה.
רדיק: “יכולים לקחת גם 50 שלשות במשחק“ (GETTY)
היינו יכולים להמשיך בטיול הווירטואלי, אבל עכשיו פסק זמן טלוויזיה. בעונה שעברה, קבוצה אחת בלבד זרקה את הכמות העצומה של 40 שלשות לערב. במקרה, מדובר בקבוצה שלקחה אליפות - בוסטון סלטיקס. בראד סטיבנס בנה בבוסטון קבוצה שכל שמונת שחקניה הבכירים - החמישייה פלוס אל הורפורד, פייטון פריצ'ארד וסם האוזר מהספסל - יודעים לצלוף מעבר לקשת. ה-NBA, כך נוהגים לומר, היא Copycat League: מה שמצליח לקבוצה אחת, אחרים רוצים גם. בשנים האחרונות ההגדרה הזו קצת פחות עובדת, מכיוון שכל עונה יש אלופה אחרת שמשחקת בסגנון קצת אחר, כולל הלייקרס ודנבר שדורגו בתחתית בקליעה מבחוץ. אבל העונה, כולן רוצות להיות בוסטון. 10 קבוצות, נכון לחמישי בבוקר, זרקו לפחות 40 פעמים במשחק מעבר לקשת. ממוצע הליגה כולה עלה מ-35 ל-37. והסלטיקס? עומדים על לא פחות מ-51 זריקות שלוש לערב.
"הדבר הכי גרוע שקרה לכדורסל"
בוב ריאן ראה המון דברים בחייו, אבל את ההרגשה הנוכחית הוא כבר לא יכול היה לשמור יותר בבטן.
העיתונאי הוותיק של הבוסטון גלוב, כיום בן 78, התחיל לסקר את הליגה בימים בהם עוד לא היו בה שלשות. הוא אולי אף חזה במו עיניו בפלא, כאשר שחקן הסלטיקס, כריס פורד, קלע את השלשה הראשונה של הליגה ב-12 באוקטובר 1979, כ-13 שנים לאחר שהליגה המתחרה דאז - ה-ABA - לקחה את רעיון השלשה מאייב סאקס, בעלי הארלם גלובטרוטרס. בעונה שעברה ריאן גם ראה את הסלטיקס מחזירים עטרה ליושנה, ולוקחים אליפות ראשונה מזה 16 שנים, בעזרת הכדורסל מרובה השלשות שלהם, כשהם מובילים את כל הליגה עם 16.5 צליפות מעבר לקשת בערב. ועדיין, זה שהקבוצה שלך עושה את זה, לא אומר שזה רעיון טוב.
"בעיניי, הזריקה לשלוש היא הדבר הגרוע ביותר שקרה לכדורסל בימי חיי", אמר ריאן ב"ריקי קוב שואו". את סטף קארי, שלקח אליפות ב-2022 מול הסלטיקס, הוא הגדיר כ"שחקן המשפיע ביותר על הכדורסל במאה ה-21", ולדבריו, כשסטף הוכיח ששלשות יכולות להיות שוות אליפויות - בכל מקום בו משחקים כדורסל, הזריקה ממרחק תפסה מקום הרבה לפני כישורי משחק בסיסיים יותר. "בכל רחבי ארה"ב ילדים בני 8 מעיפים שלשות ללא הכרה. כל ילד רוצה להיות סטף, המשחק הפך להיות שלשות. הווריורס הפכו את זה לאמנות ולקחו אליפויות, הסלטיקס עשו אותו דבר ולקחו אליפות, ונראה שכולם מנסים להשתמש באותה הטכניקה".
קר, מאמנו של סטף קארי, נהנה אף הוא מהשינוי, לפחות בקבוצה שלו. "כל אחד צריך לעשות את מה שהוא צריך לעשות. קשה לנצח בקרב המתמטיקה אם אתה לא זורק הרבה מעבר לקשת - כדי שזה יקרה, אתה חייב לקבל הרבה זריקות עונשין, או להיות נהדר בהגנה". בקבוצה שלו, תחת עוזר המאמן היצירתי טרי סטוטס, הם לפחות מגיעים לזריקות הללו אחרי שלל תרגילים ואחרי הנעת כדור נהדרת. הם איבדו את קליי תומפסון, אחד הקלעים הגדולים בכל הזמנים, אבל הביאו את באדי הילד, דיאנטוני מלטון, אפילו לינדי ווטרס מקצה הספסל של הת'נדר. וכולם צולפים, כל הדרך לאחת ההתקפות הכי יעילות בליגה.
“קשה לנצח בקרב המתמטיקה אם לא זורקים הרבה מחוץ לקשת“ (GETTY)
מאמן הווריורס כן הביע "דאגה" מסוימת מכך שהסגנון מתחיל להיות נפוץ מדי מבחינת צופי הליגה. פרינס גריימס, בעל טור ב-USA Today, כתב זאת בצורה מפורשת יותר: "זה גם נראה רע בטלוויזיה. אפילו כשהזריקות נכנסות, כמו שקרה לשיקאגו ולוושינגטון כשהישוו שיאי מועדון בשלשות במשחק - אז יש פחות הנעת כדור, וזה לא כיף לצפייה גם כשהקבוצות הטובות ביותר זורקות יותר. המשחקים נהיים הומוגניים מדי, ומבחינתנו הצופים, פשוט שודדים מאיתנו את כל הכישורים והדקויות שאפשר לראות במשחק פוסט-אפ, חצי מרחק, או חדירות עד לטבעת".
תנו 3 נקודות לדאנק?המספרים המטורפים האלה מובילים לשיח ער בדבר הצורך לשנות את החוקים - ולא, אנחנו לא מתכוונים למה שעשו בליגה הפיליפינית לאחרונה, שם החליטו על קו 4 מלבד קו ה-3, או לכמה "בלטות" על המגרש שזריקה מהן תהיה שווה 4 נקודות כמו שעשו פעם אחת באופן נסיוני באולסטאר ה-WNBA בשנת 2022. הדבר היחיד שגרוע יותר מלראות שחקנים מפסיקים להתאמן על כדרור לטובת זריקות מ-7.5 מטר, הוא לראות את כל הדור הצעיר מתחיל לתרגל זריקות מ-10 או 11 מטר ומשתמש בהן בשגרה. בשביל זה היה לנו את האולסטאר שעבר, וזה הספיק, תודה.
"הדרך הפשוטה ביותר לתקן את בעיית השלשות היא לשנות את הניקוד, אבל לא יעשו זאת לעולם מכיוון שכל השיאים ישתנו מעתה והלאה", אמר המגיש
ניק רייט בפוד שלו, "אם אלה היו זריקות ל-4 ו-3 במקום זריקות ל-3 ו-2, זה היה פותר את העניין מכיוון שההבדל בין סלים משני הטווחים יהיה 33% בלבד, ולא 50% כמו עכשיו. אבל זה לא יקרה, אז צריך התאמות. תהפכו את קשת השלוש לקשת אמיתית, בלי שלשות מהפינה. אפשר להחליט על קונספט מהפכני אחר - גם דאנקים יהיו שווים שלוש נקודות. נכון שזה נשמע מטורף, אבל עקרונית, כשאנשים עפים מעל אנשים אחרים ופוגשים אותם בטבעת, אנחנו מקבלים את המוצר הטלוויזיוני הטוב ביותר. במצב העניינים הנוכחי, ה-NBA בדרך למשבר קיומי: האסטרטגיה הטובה ביותר יוצרת מוצר טלוויזיוני נוראי".
לא כולם מסכימים איתו. יש שיגידו שהנעת כדור בין שלושה-ארבעה שחקנים שמסדרת שלשה חופשית היא כדורסל לא פחות יפה מכל פיק'נ'רול או ליי-אפ.
מאט מור מ-Action Network הזכיר ששושלת הווריורס, הקבוצה שחתומה על מהפכת השלשות גם אם לא המציאה את העניין, "היתה הקבוצה הפופולרית ביותר ב-25 השנים האחרונות. למה זה מגניב ואדיר כשקבוצה אחת עושה את זה ומשעמם כשהקבוצה האחרת? אני מבין, צריך יותר תנועה בהתקפה. אבל האם הסיבה היא שסטף קולע ב-7 אחוזים טוב יותר מהאחרים?".
כיום, מתוך כל 7 זריקות מהשדה שנלקחות במשחק בעונה הנוכחית, 3 מגיעות מעבר לקשת. קצב המשחק עלה אף הוא, כמעט 100 התקפות לערב לעומת 98.5 בעונה האחרונה. על פי לב אקבאס מאתר Sportico, קבוצות הגיעו למצב בו זריקה לשתיים וזריקה לשלוש כבר שוות עבורם בדיוק אותו מספר נקודות - 1.09 לזריקה; המספרים פחות השתנו בגזרת השלשות בעונות האחרונות, אלא דווקא בגזרת הזריקות לשתיים, כאשר רק לפני כעשור זריקה לשתיים, בהתחשב באחוז הקליעה הממוצע מהטווח, היתה שווה 0.95 נקודות בלבד. ואולי בעצם זו הסיבה: ככל שהגנות צריכות להתחיל לשמור רחוק יותר מהסל והמגרש מרווח יותר, נפתחים יותר נתיבי חדירה ללייאפים ולהטבעות, מה שמעלה את ערכה של זריקה ממוצעת מתוך הקשת.
הטרנד הזה כנראה יימשך העונה - למרבה האירוניה, בדיוק יצא שמשחק האולסטאר ייערך באולם הביתי של הווריורס - ואולי מה שהזכירו רייט וגריימס בסופו של דבר גם יהיה מה שיגרום לסילבר להחליט על צעד דרסטי כזה או אחר. ה-NBA, בטח על רקע הסכם הטלוויזיה החדש, עוקבת בדריכות אחרי ההשפעה של סגנון המשחק על אחוזי הצפייה. אם הצופים יצביעו ברגליים, סילבר ובעלי הקבוצות יצטרכו להחליט מה עושים. ומכיוון ש-3 תמיד יישאר גדול יותר מ-2, הפיתרון - בניגוד, למשל, למשחק ההתקפה של פורטלנד - יהיה חייב להיות יצירתי.