כולם ידעו שבמקום הראשון בדראפט ייבחר ביג-מן מיוחד ואז שארלוט, לה רכז צעיר ומבטיח, הייתה צריכה לקבל החלטה לא פשוטה לגבי הבחירה השנייה.
בסופו של דבר לאחר שאנתוני דייויס עלה ראשון על הלוח והצטרף לניו אורלינס, הבובקאטס (כיום הורנטס) בחרו במייקל קיד-גילכריסט ובכך ויתרו על בראדלי ביל וכן על הרכז המוביל של מחזור 2012, דמיאן לילארד, שנבחר על ידי פורטלנד. אחרי הלילה (בין חמישי לשישי), אוהדי שארלוט מחזיקים אצבעות שההיסטוריה לא תחזור על עצמה.
קיד-גילכריסט התגלה כאכזבה ענקית, בעוד שגם וושינגטון (בחירה 3) וגם הטריילבלייזרס (6) זכו בכוכב שאמנם לא הוביל לאליפות, אבל הפך לאגדת המועדון. 11 שנים אחר כך שארלוט חיפשה תואם ללאמלו בול ובמקביל לטירוף סביב ויקטור וומבניאמה וסן אנטוניו, בחרה את הפורוורד ברנדון מילר, במקום הגארד האקספלוסיבי סקוט הנדרסון שלאורך כל השנה סומן כמיועד להיבחר שני.
מייקל ג'ורדן קיבל שלל החלטות גרועות כבעלי ההורנטס ורגע לפני המכירה הוא לקח על עצמו החלטה גורלית. אולי גאונית ואולי כזו שתסכם באופן מושלם את כל הקדנציה שלו במועדון. כך או כך - נחזור לסרטון שלפניכם...
עוד מוקדם להעריך מי מבין שארלוט ופורטלנד ניצחה (אולי שתיהן או בכלל אף אחת מהן), אין לנו מושג מה יקרה עם דמיאן לילארד והסגל של צ'ונסי בילאפס, ולכן ננסה להתמקד במנצחות/מפסידות קצת יותר ברורות. נתחיל עם המחייכות, לפחות הלילה.
המנצחים:
1. סן אנטוניו. אחרי כמה שנים לא פשוטות, הספרס שוב על המפה, שוב מעניינים, שוב גרג פופוביץ' בטלוויזיה הארצית באמריקה, שוב ביג-מן דומיננטי. וומבניאמה הוא פרוספקט בסדר גודל אחר, כזה שיכול לשנות את הליגה, אך בינתיים הוא יסתפק בלשנות את המועדון.
השמחה חזרה לאוהדים בסן אנטוניו, שחגגו את הבחירה באולמם הביתי והתאהבו עוד יותר בבחור הכובש בן ה-19. הענק הצרפתי בכה מהתרגשות, וכשנשאל בצרפתית על הדמעות שיצאו החוצה על אף שהיה לו למעלה מחודש להתכונן לבית החדש שלו ולרגע הגדול בחייו, ענה: "יש לך 9 חודשים להתכונן לתינוק שלך, אבל כשהוא נולד אתה בוכה מהתרגשות...". תשובה מדהימה. אתם הולכים לאהוב אותו ואת השילוב המקצועי והאישי שלו עם פופ אז תתכוננו.
2. יוסטון. על אף שסיימו עם מאזן זהה לספרס (60:22), הרוקטס נאלצו להסתפק רק בבחירה הרביעית. למרות זאת, הם יצאו מהדראפט הזה עם שניים מתוך חמשת הפרוספקטים המובילים על פי הרבה מומחי דראפט. הראשון הוא אמן תומפסון, שישלים עם ג'יילן גרין קו אחורי אתלטי בצורה קיצונית והשני הוא קאם וויטמור, הפורוורד של וילאנובה שסומן כמועמד לבחירה החמישית ונלקח במקום ה-20 (!).
למעשה, רק לפני שבוע צצו דיווחים שיוסטון עשויה לקחת את וויטמור במקום הרביעי בדראפט. ראינו נפילות בעבר, אבל מטופ 5 ל-20 זה נדיר, וגם אם לקבוצות שוויתרו עליו יש סיבה טובה לטענתן, מדובר בסיכון ששווה לקחת. מבוא גדול לגניבה של הדראפט.
אגב, וויטמור אמר לאחר הבחירה שלו שהבדיקות הרפואיות שלו תקינות לחלוטין: "אני מבטיח לכם שאין לי שום דבר. אין לי מושג על מה מדברים. לא יודע מה קרה, אני מרגיש בסדר".
3. דאלאס. נשארים בטקסס ועוברים לצד הכחול שלה, שם המאבס ביצעו שני טריידים נכונים. ראשית הם נפטרו מהחוזה המזעזע של דאוויס ברטאנס (תודה לוושינגטון) בסך 17 מיליון דולר לעונה והעבירו את הבחירה ה-10 תמורת הבחירה ה-12 של אוקלהומה סיטי. בכל מקרה קבוצתו של מארק קיובן רצתה להנחית את הסנטר של דיוק דרק לייבלי, שהושווה לטייסון צ'נדלר (זכה באליפות עם דאלאס ב-2011), כך שההבדל בין 10 ל-12 לא היה מהותי.
לאחר מכן המאבס פינו לסקרמנטו מקום בשכר בזכות העברתו של ברטאנס ובתמורה קיבלו את הסנטר רישון הולמס ואת הרוקי מהמקום ה-24 - אוליבייה מקסנס פרוספר, שהוא בגדול רג'י בולוק צעיר יותר (20), ארוך יותר (מוטת ידיים 2.15 מ') עם פוטנציאל גדול יותר.
4. יוטה. אחרי שהציגה כדורסל תחרותי ומפתיעה בעונה החולפת, הקבוצה מסולט לייק סיטי צירפה שלושה רוקיז בסיבוב הראשון - טיילור הנדריקס (9), קיאונטה ג'ורג' (16) וברייס סנסבו (28).
הנדריקס הוא פאוור פורוורד ארוך שקלע 39% משלוש בעונתו האחרונה במכללות ונחשב לשומר מצוין על הטבעת (ווקר קסלר יאהב אותו), ג'ורג' שנפל מעט בלוח ביחס לתחזיות הוא שוטינג גארד שנחשב לאחד הסקוררים הקטלניים של המחזור וסנסבו, סמול פורוורד, קלע 16 נקודות בממוצע אשתקד ב-40% מחוץ לקשת. שלוש עמדות שונות - בינגו.
המפסידים:
1. שיקגו. אוהדי הבולס לא מחבבים בלשון המעטה את ההנהלה שלהם בראשות ארטוראס קרנישובאס ומארק אוורסלי, ואפשר להבין אותם. וושינגטון למשל, הייתה תקועה במקום ומהרגע שמייקל ווינגר לקח את המושכות השחקנים בלוח השחמט שלו התחילו לזוז. פתאום אין שאיפה לבינוניות, פתאום יש תכנית. אז לשיקגו אין.
הטרייד של ניקולה ווצ'ביץ' פגע חזק בבולס, שבכלל לא בחרו בסיבוב הראשון (אורלנדו נהנתה משתי בחירות בטופ 11) וביצעו טרייד עם וושינגטון כדי לבחור את ג'וליאן פיליפס במקום ה-35. פיליפס, סמול פורוורד, רשם את הניתור הגבוה ביותר במבחנים לדראפט, אבל הוא שחקן של כ-8 נקודות למשחק ב-24% מחוץ לקשת. הרוח לא נושבת לשום מקום בעיר הרוחות.
2. אורלנדו. המג'יק בחרו שני שחקנים מוכשרים בדמותם של הרכז אנתוני בלאק (6) והפורוורד ג'ט הווארד (11), אבל הייתה ציפייה שהיא תחבר את שתי הבחירות הללו כדי להתקדם בדראפט, לעשות סדר בסגל הצעיר שלה ולהביא כוכב שישלים ביג 3 עם פאולו באנקרו ופרנץ ואגנר.
זה לא קרה. במקום זאת, המג'יק בחרו שני פרוספקטים בשלב טיפה מוקדם, כשבלאק לא קולע (30% משלוש) והווארד לא ריבאונדר (2.8). הייתי מעדיף לראות בבחירה ה-11 את גריידי דיק.
3. כל מי שציפה לטריידים בומבסטיים. לילארד, זאיון וויליאמסון, פול ג'ורג', זאק לאבין הם רק כמה מהשמות שהיו על המדף לקראת הדראפט, על פי הדיווחים, אבל לא קיבלנו טרייד אחד גדול. דווקא לאחר הטרייד המשולש של וושינגטון/בוסטון/ממפיס והטרייד של כריס פול וג'ורדן פול - מנהלי הליגה חששו ללחוץ על ההדק הכבד בליל הדראפט.
4. כל מי שנשאר לצפות בסיבוב השני. חבל על הזמן. היה מביך לשבת ב-1 בלילה בברקליס סנטר הכמעט ריק מאוהדים ולראות את הפרצופים המיואשים של העיתונאים ועובדי ה-NBA. תהליך הבחירות, בעיקר בסיבוב השני כשהשחקנים הרבה פחות מוכרים (וללא חוזה מובטח), הוא איטי ומשעמם. הליגה צריכה לעשות חושבים כדי לתקן את החוויה לאוהדים, בבית ובאולם.