הכל עומד במקום: על הקיפאון ב-NBA
קווין דוראנט, קיירי אירווינג ודונובן מיצ'ל בדרך החוצה מברוקלין ומיוטה, אך הטריידים שלהם עלולים לחכות חודשים. על האינפלציה בערך כוכבים בליגה הטובה בעולם, סבלנות של קבוצות ופגרה שתרגיש ארוכה
"מחכים לגודו" של סמואל בקט נחשב לאחד השיאים הגדולים ביותר של תאטרון האבסורד. במחזה זה שתי דמויות שמעבירות את היום בהמתנה לגודו, לאיזה פגישה מובטחת שנדחית פעם אחר פעם. כל הקיום של שניהם, גוגו ודידי, מתחיל ונגמר בהמתנה למשהו אחר. אוהדי ה-NBA, במובן מסויים, נמצאים בגורל דומה.
הימים האחרונים ב-NBA, מאז הטרייד של רודי גובר, מזכירים את ה"מחזה שבו לא קורה כלום פעמיים". אמנם כוכבים שמבקשים טריידים מקבוצות באן.בי.איי הפכו לטקס כמעט שנתי. השנה הרשימה ארוכה במיוחד וכוללת את שני האול-סטארים של יוטה וברוקלין, קבוצות שהודחו בסיבוב ראשון מאכזב. הם הרגישו מיצוי ורצו לעבור ליעד אחר, מה שהיה אמור להבטיח לנו קדם עונה מרתק. בפועל, כרגע אנחנו בעיקר מחכים ואין שמועות טרייד או יעדים מבטיחים במיוחד לכוכבים, למרות שרבים ביקשו טרייד. איך הגענו למצב הזה? והאם הוא ימשך ככה? עושים סדר.
ההתחלה: חבילות גדולות על מארי וגובר
מאז ומעולם, ערך הטרייד של שחקנים הושפע גם מטריידים על שחקנים דומים. לפני בקשת הטרייד של דוראנט, סן אנטוניו קיבלה שלוש בחירות סיבוב ראשון ו"החלפה" שתאפשר לה לקפוץ בדראפט על דז'ונטה מארי. מארי, שחקן לא רע בכלל, מעולם לא הוביל קבוצה לפלייאוף. לכן הטרייד הזה העלה כמה סימני שאלה.
מארי אמנם שחקן הגנה טוב ומוסר לא רע, אך מלבד ההתאמה שלו לצד טריי יאנג אטלנטה משלמת פה מחיר גבוה. בחירות הסיבוב הראשון האלה צפויות להיות נמוכות אם יאנג ישאר בהוקס, אבל אם הוא יבקש טרייד זה יכול להתפוצץ להם בפנים.
ראינו טריידים כאלה בשנים האחרונות שנגמרו רע, למשל ברוקלין שמוותרת על ג'ארט אלן (אול-סטאר) ועל בחירות הסיבוב הראשון שלה בשביל ג'יימס הארדן. אותו הארדן ביקש טרייד מהקבוצה שנה אחת לאחר מכן, ועכשיו העתיד של הנטס כבר לא תלוי לחלוטין בעצמם. למרות זאת, זה לא מנע מקבוצה אחרת לעשות אותו דבר.
זמן קצר לאחר הטרייד של מארי ראינו את מינסוטה ממשכנת את כל העתיד שלה בשביל רודי גובר. גובר, שחקן הגנה טוב מאוד אבל אחד שמעולם לא הגיע לגמר האזורי ובעל חסרונות ברורים, הגיע לוולבס תמורת שלושה שחקני רוטציה בקבוצת פלייאוף, רוקי שנבחר השנה בדראפט ו-4 בחירות סיבוב ראשון.
לשם השוואה, אנטוני דיוויס עבר ללייקרס תמורת שלושה שחקנים צעירים ו-4 בחירות סיבוב ראשון. הוא היה טוב בהרבה מגובר (והשחקנים שעברו טובים יותר), אך הערך היחסי של כוכב עלה. אדריאן ווז'נרובסקי מ-ESPN אף הודה בזה בעצמו.
ההמשך: תג המחיר של הנטס והג'אז
לכן, בעקבות המעבר הזה, קבוצות דורשות יותר על שחקנים טובים יותר. לכן, כשקווין דוראנט דרש טרייד, זה פחות או יותר "הקפיא" את שאר הליגה. לא מפריע לנטס להשאיר את דוראנט, גם בדרישות שדורשות אול-סטאר, שחקן צעיר וכמה בחירות. במקרה הטוב הוא ישחק אצלם, במקרה הרע הם יתפשרו ויקבלו את הצעות הטרייד היוקרתיות שמחכות עכשיו.
לכן זה יכול לחכות. ג'יימס הארדן ביקש טרייד בשלב מוקדם ושיחק 8 משחקים ביוסטון, בן סימונס ישב חצי עונה בחוץ. יכול להיות שזה יקרה גם כאן, אבל זה מעכב את שאר הליגה. גם את קיירי אירווינג, חברו של קווין דוראנט לקבוצה.
זה משפיע גם על דונובן מיצ'ל. מיצ'ל צעיר ב-8 שנים, בריא יותר באופן משמעותי ויכול להיות נכס טוב יותר לעתיד של קבוצה מסופרסטאר פציע. השאלה היא המחיר שיוטה תדרוש. אחרי שהם קיבלו 4 בחירות סיבוב ראשון ורוקי על גובר הם יכולים לצפות ליותר על שחקן טוב יותר, שאמנם מצטיין בפלייאוף אבל צריך שחקנים מסביבו.
יותר מדי אנשים הימרו על העתיד בשביל ההווה מול דני איינג' והפסידו. המגבלות ההגנתיות של מיטשל הופכות אותו לסימן שאלה ואולי לאפשרות ב' של קבוצות שלא ישיגו את קווין דוראנט.
יש לא מעט קבוצות שיכולות למשכן את ההווה או חלק ממנו בשביל העתיד. טורונטו, ניו יורק ומיאמי הוזכרו כבולטות, ואולי גם דנבר או ניו אורלינס יעשו צעד אחד קדימה בניסיון לבנות אלופה. מהלכים גדולים על טרייד הביאו אליפויות לטורונטו ב-2019 (קוואי לנארד) וללייקרס ב-2020 (אנתוני דיוויס).
לא מעט מנג'רים יסכימו עם האמונה לפיה אתה מנסה להשיג שחקן מהטופ של הליגה כשיש אחד זמין. לכן על דוראנט, ששייך לשם, ומיטשל שלא רחוק משם, ידרשו הרבה. תהיה קבוצה שתסכים למכור או למשכן את העתיד בשביל ההימור על הכוכבים הגדולים, אבל הם לא השחקנים היחידים שיכולים לעבור בקיץ הקרוב.
מלו ועוד: אפקט הדומינו
זה ישפיע גם על שחקנים אחרים, כמו מונטרז הארל, דניס שרודר או כרמלו אנת'וני יחכו לקונטנדריות שיקומו בין לילה ויוותרו על הרבה שחקנים בשביל טרייד. גם דיאנדרה אייטון, שכנראה יישאר בפיניקס סאנס, עשוי למצוא את עצמו עובר בטרייד על דוראנט או כוכב אחר החל מה-15 בינואר, התאריך המוקדם ביותר בו יוכל לעבור.
כל זה משאיר אותנו איפשהו באמצע, מחכים לגודו ולדוראנט. מצד אחד יש בזה משהו מייאש, בפגרה של הליגה הטובה בעולם, אך מהצד השני יש משהו מלהיב באפקט הדומינו הזה. יכול להיות שנראה את קווין דוראנט, קיירי אירווינג, דונובן מיטשל וזאק לאבין מחליפים קבוצות אחד אחרי השני תוך שעות ספורות. בכל אופן, ה-NBA תמשיך לרתק אותנו גם מחוץ למגרש במקביל להצלחות בעונה עצמה.