אולסטאר ביום טוב: דירוג 50 השחקנים הטובים ביותר ב-NBA, חלק ב'

חזרתם! ידעתי. אנחנו עדיין בשדה שבו כל השחקנים מאוד קרובים זה לזה, אבל יש לנו כבר מעבר ראשון בין מדרגות. כזכור, בתוך המדרגות השחקנים יותר צפופים ביניהם מבחינת רמה, לעומת המעבר בין המדרגות, אז הפער האיכותי בין קייל לאורי לדיארון פוקס גדול מהפער בין פוקס לבין דריוס גארלנד, למשל. לפחות לדעתי. אתם, מנגד, רשמו את דעתכם בתגובות, וכך חברים וחברות, נולד לו דיון.

• הכתבה הראשונה: מקומות 41-50

40 - קייל לאורי, מיאמי היט
למה הוא כאן - לאורי הוא מאסטר של מיקרו-החלטות שמשמן את כל הברגים של המכונה. מאז שהוא שיפר את הקליעה שלו הוא אחד מהשחקנים שמיצו הכי הרבה מהפוטנציאל שלהם. הוא עדיין יכול להשתלט על דקות מסוימות בהתקפה, ובצד השני רק תנסו להוריד אותו לפוסט-אפ ותראו איך הפוזשן שלכם גווע.
למה הוא רק כאן - כי הוא כבר לא שם כסקורר, וזה משליך גם על היכולת שלו ליצור לאחרים. השנים חולפות, והן לא נדיבות כלפי שחקנים בגודל הזה. הטופ של המדרגה הראשונה מרגיש לי הכי נכון עבורו.

מדרגה #6 - "ביום חם אני אולסטאר"
39 - דיארון פוקס, סקרמנטו קינגס
למה הוא כאן - כי הוא רכז נהדר בשני צדי המגרש, עם כלים פיזיים יחודיים. השועל מתחרה על התואר השחקן המהיר בליגה. גם במשחק העומד הוא כבר הראה לנו שהוא יכול להיות דומיננטי כסקורר וכיוצר, עם פוטנציאל גבוה בהרבה מהדירוג הזה.
למה הוא רק כאן - כי העונה האחרונה קרתה, והיא נראתה זוועה. נדמה היה שמסלול הקריירה של פוקס היה ורוד מאוד, אז בואו נקווה שהטעם המר של העונה הזו ימחק מהר. לא אחת, סקרמנטו זה המקום שאליו קריירות מגיעות כדי למות, אבל פוקס פשוט מוכשר מדי. אני מסרב לוותר.

38 - סי ג'יי מקולום, ניו אורלינס פליקנס
למה הוא כאן - כי הוא סקורר נפלא שלא דורש יותר מדי התאמות בהתקפה כדי להצליח. הוא לא צריך עזרה ביצירה לעצמו, ויש לו את הגושפנקא של הצלחה אישית בפלייאוף. זה ביג דיל.
למה הוא רק כאן - כי הוא לא פלוס אמיתי בשום אספקט אחר. יחסית לכלים שלו הוא מגן סביר אבל מאוד לא מגוון מבחינת המשימות והעמדות שהוא מסוגל לקחת על עצמו. אם הוא השחקן השני הכי טוב שלך זו בעיה, ואם הוא שלישי אז 38 מרגיש כמו דירוג הגיוני עבורו.

37 - למאלו בול, שארלוט הורנטס
למה הוא כאן - כי הוא אחד מהרכזים הכי כישרוניים בליגה. יש לו חוש נדיר למשחק, וגם הקליעה משלוש כבר לא סימן שאלה. פשוט כיף לשחק איתו. הוא המנוע של ההתקפה הנפלאה בשארלוט.
למה הוא רק כאן - האמת שאני טיפה מאוכזב, ומצפה ממנו להיות הרבה יותר גבוה מזה. החולשות שלו, ברובן, ברות תיקון ותלויות בהחלטה שלו לתקן אותן. אני קצת מסתכן פה בבומריות, אבל הוא צריך להיות מרוכז יותר, ולהעריך את החשיבות של כל פוזשן. במובן מסוים, חלק מהחששות שהיו לגביו לקראת כניסתו לליגה קצת הוכיחו את עצמן כנכונות. הוא שחקן מיוחד, וגאון כדורסל. אבל הוא חייב להתחיל להראות קשיחות מנטלית כדי לטפס לאן שהכישרון שלו מאפשר לו לטפס ברשימה כזאת. הוא גם לא סקורר מספיק טוב כרגע כדי להוביל התקפה שבנויה רק סביבו. הוא קולע רק ב-46.5 אחוז משתי נקודות (הממוצע העונה הוא 53.3 אחוזים), ומבחן העין מאשר את הבעיות שלו בסיומת בצבע ומחצי מרחק. הוא לא יכול להיות מחולל התקפה קלאסי בלי הדברים האלה.

36 - ברנדון אינגרם, ניו אורלינס פליקנס
למה הוא כאן - יחסית לשחקן עם משחק די סטרייט-פורוורד אני חייב להודות ששברתי עליו את הראש. השרוך של השקנאים עשה המון בתור הכוכב הראשון שלהם, וסחב אותם בכוח לפליי-אין בלי זאיון. הוא סקורר מחונן, עם כלים נהדרים, והוא מתפתח מאוד כמוסר.
למה הוא רק כאן - כי הוא לא פלוס הגנתי (למרות שיש לו את הנתונים להיות). ובעיקר, אני לא רואה מצליח ככוכב ראשון, וככוכב שני לא קיבלנו המון סיבות לאופטימיות.

35 - פאסקל סיאקם, טורונטו ראפטורס
למה הוא כאן - התקופה האחרונה של ספייסי פי (כינוי כל כך גרוע שהוא טוב) קצת מערערת אותי. אולי מגיע לו יותר קרדיט? מדובר בקומבו-פורוורד אתלטי בלי חורים ענקיים במשחק שלו. הוא הוכיח את עצמו בפלייאוף, והוא גמיש מספיק כשחקן בשביל לשחק בשיטה הכאוטית והדורשת של ניק נרס (גם אם לפעמים קופץ לו פיוז).
למה הוא רק כאן - כי הוא לא מספיק דומיננטי כסקורר כדי להיות הרבה יותר גבוה מזה. הוא מוסר סביר, ושומר טוב, אבל אין לו דרך אחת מוכחת (או יותר) להשתלט על משחק בלי קשר ליריבה.

34 - דריוס גארלנד, קליבלנד קאבלירס
למה הוא כאן - הוא מחולל התקפה. השחקנים האלה, שמסוגלים לייצר מצב קליעה ראוי לעצמם ולחבריהם מפיקנ'רול ובידודים, שווים את משקלם בזהב. גרלנד הגיח ממש משום-מקום והצליח להוביל התקפה טובה בתנאי ריווח שהיו רחוקים מלהיות אידאליים.
למה הוא רק כאן - כי צריך לראות את זה יותר, ובעיקר בפלייאוף. אני מאמין שהוא לא ישכח בבת אחת איך לקלוע או למסור, אבל הקונטקסט של הפוסט-סיזן מספר לנו המון על שחקן, וכרגע אין לנו את זה איתו. נראה.

33 - דריימונד גרין, גולדן סטייט ווריורס
למה הוא כאן - במשחקים שהוא שיחק העונה הוא היה אולסטאר מוצדק, והמיקום הזה מעליב אותו (אגב, כמה מתאים לו לקרוא את זה עם גוגל טרנלייט?). גרין מדביק את ההתקפה ואת ההגנה של הווריורס, ועושה את זה בעזרת חוכמת משחק שאין להרבה שחקנים.
למה הוא רק כאן - כי ככל שהזמן עובר קשה לי יותר לדמיין אותו מצליח עד כדי כך בכל קונטקסט אחר. היעדר הקליעה שלו יהיה חמור בהרבה בקבוצה בלי סטף קרי, וראינו דוגמאות לזה כשהאחרון היה מושבת. הוא לא גרוע או משהו, חלילה, אני בטוח שהוא שחקן חמישיה מעולה גם מחוץ למפרץ. לראיה - יש רק 32 שחקנים לפניו, אז הוא מיד יוכל להתחיל לשנן את השמות.

32 - ג'מאל מארי, דנבר נאגטס
למה הוא כאן - כי הוא כוכב ייחודי ודינמי. אני לא חושב על ההופעה שלו בבועה כמשהו מייצג, אבל גם לפניה ואחריה הוא הראה לנו שהוא יכול להיות דומיננטי עם הכדור, או לשחק בלעדיו דרך יוקיץ'. אני מאמין שהוא יסתדר גם לצד מנהלי משחק אחרים, והייתי רוצה להעלות אותו בדירוג. אבל.
למה הוא רק כאן - כי עבר כל כך הרבה זמן מאז שראינו את כל זה. צריך לקוות שהוא יחזור בריא, כי זו פציעה שאפשר להחלים ממנה באופן סביר, בטח בגילו (25). אבל צריך לראות את זה. מעבר לזה, מקצועית הוא לא הוכיח שהוא יכול לקחת את המפתחות של ההתקפה ולרוץ, וכמגן הוא רק בסדר.

31 - ג'יילן בראון, בוסטון סלטיקס
למה הוא כאן - זה ישמע מוזר. בראון משחק עם גאווה, וזה לא מובן מאליו איתו. כשנכנס לליגה הייתה הססנות מסוימת בתהליך קבלות ההחלטות שלו, אבל היא מעולם לא חלחלה לעליונות הפיזית שחש כלפי 90 ומשהו אחוז מהליגה. הוא חסר פחד מהבחינה הזו באופן שכמעט סותר, כאמור, את קריאת המשחק האיטית שעמה הגיע. בזמן שהראשונה לא ניזוקה, האחרונה הדביקה את הקצב, וזה מה שאנחנו רואים ממנו היום - כוכב וספק-אולסטאר.
למה הוא רק כאן - כי הוא בעיקר מסיים מהלכים, ולא מתחיל אותם. אם הוא יוצר, זה בעיקר לעצמו, על אף שהוא ממשיך להתקדם כקורא משחק.

20 השחקנים הראשונים מאחורינו. מחר יעלו ויבואו השחקנים במקומות 30-21, ואפילו נקבל בחגיגיות עוד מעבר בין מדרגות. אפשר כבר להרגיש איך העניינים מתחממים. ואל תשכחו להפקיד בתגובות את דעתכם על הדירוג בינתיים, כי אחרת לא נדע.