מעט מאוד אנשים ב-NBA כיום יודעים איך מרגיש המדיסון סקוור גארדן כשהוא רועד. טום ת'יבודו, מאמן ניו יורק ניקס הנוכחי, דווקא מכיר את התחושה. הלילה (בין ראשון לשני), לעיני 15,000 אלף צופים רועשים ואחרי שמונה שנים בהן ה"מכה" של הכדורסל לא ראתה פלייאוף, לת'יבודו הייתה הזדמנות לחוש בתחושה הזו שוב - אבל טריי יאנג קילקל לו את החגיגות.
לרגעים, זה היה נראה כמו חלומו של כל אוהד הניקס ב-22 השנים האחרונות, מאז העפילו לגמר ה-NBA בפעם האחרונה עם אותו ת'יבודו כעוזר מאמן. היציעים געשו, המשחק היה צמוד וסיפק את הסחורה ואפילו ספייק לי סיפק כמה שוטים לפנתיאון במושבי הכבוד. אלא שאת התחושה הזו, שכבר הובילה לניצחון פלייאוף שני בשני העשורים האחרונים, החליפה דממה.
נחזור קצת אחורה. כבר בתחילת המשחק מול אטלנטה, בניקס, שמחזיקים ביתרון הביתיות, ראו את טריי יאנג חוגג על חשבונם. היכולת של הכוכב, שהגיע עם רצון עז להוכיח שהוא אכן כוכב, הובילה לקריאות "פאק יו" בלתי פוסקות. יאנג לא התרגש מהקריאות הללו והחזיק את ההוקס צמודים, תוך שהוא מעמיד עמודה סטטיסטית של 32 נקודות, 10 אסיסטים ו-7 ריבאונדים, אבל זה היה רק המופע המקדים לסל הניצחון ההירואי שקלע 0.9 שניות לסיום - ובכך הצטרף לרשימת ה"נבלים" הארוכה שייצר הגארדן לפני שני עשורים (רג'י מילר, מייקל ג'ורדן).
"כשאתה חם וכולם שרים לך 'פאק יו', אתה רוצה לשמוע עוד", הסביר יאנג בסיום. "אבל אחרי שקלעתי את הסל בסוף, נהיה ממש שקט כאן בגארדן. אם הם שונאים אותי עד כדי כך, כנראה שאני עושה משהו נכון. בסופו של יום, האוהדים יכולים רק לדבר, הם לא יכולים לשמור עלי, הם לא נמצאים שם ומשחקים. זה חלק מהמשחק עבורי, אני שמח שהייתה פה אווירה כזאת, היה כיף".
צפו במהלכים של טריי יאנג בנגן הווידאו למעלה >>