"הריקוד האחרון" אמנם שמה מראה על השושלת של שיקגו בולס, מהאליפות הראשונה ב-91' ועד האחרונה ב-98', אבל היא מספרת יותר את הסיפור מאשר את התחושות של האנשים לגבי הסיפורים. תארו לכם איך זה היה מרגיש אם הראיונות של מייקל ג'ורדן היו מצולמים מיד אחרי המשחקים, ולא היום. לכן, ב-ESPN בחרו להוציא מהבוידעם את "היומן של פיל ג'קסון", בדיוק כפי שפורסם בשנת 98' ב"מגזין".
עונת 98', כידוע, הייתה האחרונה בשושלת של הבולס. כבר בתחילתה, הודיע ג'רי קראוס, מי שהיה הג'נרל מנג'ר דאז, שג'קסון יעזוב בסיום העונה והבולס ילכו לבנייה מחדש. בארה"ב לא אהבו את ההחלטה הזו, אך שחקני הבולס - כולל ג'קסון עצמו - השלימו עם כך והתייחסו אליה כמן עונת סיכום. זאת גם הסיבה שג'קסון קיבל על עצמו כתיבת יומן דווקא ברגעי ההכעה של העונה.
"אני עושה את היומן הזה כזכר לעונה ולא כדי לדון בעתידי או במאמנים אחרים", כתב המאמן שמזוהה עם השושלת יותר מכולם. "הקטעים הקודמים שפירסמתי הביאו איתם המון תגובות ופגיעות. זה לא סוד שאעזוב את הבולס בסוף הפלייאוף, אבל כרגע אני לא מחפש ללכת לשום מקום אחר. אולי אחזור אחרי שנת חופש אחת, אבל כבר תכננתי כמה דברים בסתיו".
"באביב הזה היו כמה ספקולציות לגביי ולגבי דטרויט", כתב ג'קסון מאוחר יותר. "זה נכון. הסתכלתי על השחקנים שלהם, כל מאמן היה עושה את זה. הרגשתי שיש להם שחקנים שישתלבו טוב מאוד בהתקפת המשולש, אבל הם עשו את הבחירה שלהם. יש להם מאמן, אלווין ג'נטרי, הם מסודרים".
הקטעים האלה, במילים הללו בדיוק, נכתבו במהלך סדרת הסיבוב השני של עונת 98', כשהבולס פגשו את שארלוט. "ניצחנו את הנטס בסוויפ בסיבוב הקודם", כתב ג'קסון. "היינו הקבוצה היחידה ששטפה בסיבוב הראשון, לדעתי זה די מדהים, אבל יש סיבה לכך. המשחק הקשה ביותר בסדרה היה הראשון. הובלנו ב-14 נקודות ברבע הרביעי, אבל הם הצליחו לחזור ודחפו אותנו להארכה. זו הייתה קריאת השכמה להתאחד ולהתכונן לפלייאוף".
"אחת הדאגות הגדולות ביותר בתחילת הסדרה ההיא הייתה הספסל שלנו, שקלע 7 נקודות במשחק הראשון", המשיך המאמן. "זו הייתה אשמתי. נפלנו מהרגליים, ונתתי לחמישייה הראשונה יותר מדי זמן על הפרקט. במשחקים הבאים הכנסתי אותם מוקדם יותר. אנשים אומרים שבגללנו שניצחנו את הנטס בסוויפ וניצחנו את ההורנטס במשחק הראשון, ככה זה יראה עד סוף הפלייאוף. האמת היא שאנחנו לא רואים את עצמינו ככה. אנחנו כבר לא כל כך דומיננטיים או עמוקים, בטח שלא צעירים".
"ובכל זאת, למייקל יש גישה טובה, הוא תמיד מוכן", המשיך ג'קסון והתייחס לכוכב שלו. "ברגע שהוא מועק קצת על השחקנים, הקבוצה עולה ליתרון. באימון הבוקר הוא דיבר עם הח'ברה ואמר להם שאנחנו לא רוצים להסתכן עם פציעות מיותרות. אתה לא יכול להרפות בפלייאוף, יש יותר מדי דברים שיכולים להשתבש. זה מבחן סיבולת. המשחקים מאוד מתישים - פיזית, נפשית ורגשית".
"הוא היה קשה מאוד עם סקוט בורל", המשיך ג'קסון לדבר על ג'ורדן. "באחד המשחקים סקוט אמר לו ש'הוא עושה כמיטב יכולתו', אבל מייקל המשיך. באותו משחק, בורל קלע 23 נקודות. באותו משחק הייתה איזו התקפה שמייקל יצא קדימה וסטיב (קר) היה פנוי לשלשה. אמרתי לו 'תמסור לסטיב!', אבל הוא זרק בעצמו וזה נכנס. כשירדו לטיים-אאוט, הוא אמר 'שמעתי אותך, אבל הרגשתי את זה'. זו הדרך, תאמין בזה. אתה מרגיש שאתה לא יכול להחטיא? תזרוק. זוכרים את המשחק הראשון בסדרה ההיא מול פורטלנד, כשהוא קלע שש נשבע השלשות הראשונות שלו? אני לא אשכח את זה לעולם".