בימים בהם הספורט לא היה קיים ושגרת היום-יום הייתה נראית כמו חלום רחוק, "הריקוד האחרון" הייתה מפלט שבועי עבור כל אוהד כדורסל, אבל יש אדם אחד שסדרת המופת דווקא לא כל כך שירתה את האינטרסים שלו - ושמו לברון ג'יימס.
מאז חזרת השושלת של מייקל ג'ורדן והבולס לתודעה, הדיון סביב השחקן הטוב בהיסטוריה חזר לשולחן - וכשאתה רואה תמונות היסטוריות כאלה על בסיס שבועי, קשה להישאר אובייקטיבי. אתמול (שני), ה"עליהום" שסופג לברון אף עלה מדרגה, כשב-ESPN ערכו סקר מפורט בין הצופים, וג'ורדן ניצח בכל אספקט של המשחק, ללא יוצא מן הכלל.
"באופן אישי, אני חושב שהדרך בה אני משחק, המשחק הקבוצתי, זו דרך שמתאימה כמו כפפה למשחק של מייק", אמר לברון לערוץ היוטיוב, Uninterrupt, וטען כי הצפייה בסדרה גרמה לו לחשוב איך זה מרגיש לשחק כמספר 2 של האגדה. "מייק הוא מתנקש כשזה מגיע לכדורסל. הדרך בה הוא קולע לצד היכולת שלי למסור ולקרוא את המשחק היו משתלבות נהדר".
"הדברים שפיפן היה מסוגל לעשות לצידו של מייק לקחו אותם לרמה אחרת", המשיך לברון. "פיפ היה אחד השחקנים האהובים עלי, זה היה יכול להיות מדהים לשחק כפוינט פורוורד לצידם בימים ההם של שיקגו".
ג'יימס גם התייחס למפגש הראשון שלו עם ג'ורדן, בשנת 2001, בדיוק בתקופה בה ג'ורדן התכונן לקאמבק נוסף ולברון היה נער בן 16. "הוא נראה לי קצת כמו ישו, עבורי הוא תמיד היה 'ישו השחור'", הוא אמר, וטען שהם לא שיחקו באותה קבוצה - אך הייתה לו ההזדמנות לשחק לצידו במחנה נייק בסנטה ברברה. "פעם שיחקנו אחרי שהמחנה הסתיים", סיפר לברון. "רק ילדי המחנה שהיו היה מזמין היו נשארים, לא הפסדנו יחד".
בשלב הזה, לברון נשאל על סגנון המנהיגות הייחודי של ג'ורדן, עם דגש על החבטה בסטיב קר, וטען כי היה "מחבק" את זה: "אני אוהב שחבריי לקבוצה באים ומאתגרים אותי. כששיחקתי במיאמי, דוויין ווייד נהג לבוא אלי לפני ששיחקנו ולהגיד לי 'יאללה מספר 6, בוא נתחיל'. גם טיירון לו נהג לאתגר אותי בקליבלנד. כשאני רואה את זה ממייק, אני מרגיש שהמשחק שלנו היו מתאים בצורה מושלמת".
לסיכום, ג'יימס חשף, בצורה די מפתיעה, את החיבה שלו לפוטבול: "חלמתי כל החיים לשחק פוטבול. מעולם לא הייתה את היכולת לנסות ולהתמיד בזה בתיכון, אבל המחשבות הללו תמיד במוחי".