למרות שקיבלה את גולדן סטייט בגרסה הכי עייפה שיכלה לקבל ולמרות הרצון לנקום על ההפסד הכואב בסדרת הגמר של העונה שעברה, יוסטון שוב לא יכלה על המכונה המשומנת של סטיב קר וספגה 104:100 דרמטי במשחק הראשון של סדרת חצי גמר המערב.
קלעו לגולדן סטייט: קווין דוראנט 35, סטף קרי 18 (3 מ-10 לשלוש), דריימונד גרין (9 ריב' ו-9 אס') ואנדרה איגואדלה 14 כ"א, קליי תומפסון 13. קלעו ליוסטון: ג'יימס הארדן 35 (4 מ-16 לשלוש), אריק גורדון 27 (4 מ-13 לשלוש), כריס פול 17, ננה 8, קלינט קאפלה 4 (6 ריב').
גולדן סטייט הגיעה להתמודדות מותשת, אחרי שהסדרה מול הקליפרס נמשכה קצת יותר זמן מהצפוי, מה שנתן המון תקווה לשחקניו של מייק ד'אנטוני, שהגיעו רעננים יותר אחרי שסגרו את הסדרה מול יוטה מוקדם. הווריירס הם אמנם אלה שמחזיקים ביתרון הביתיות, אבל ההיסטוריה הוכיחה לנו שהיריבות שנרקמת בין הקבוצות לא תלויה באף אולם, שכן הרוקטס ניצחו באורקל ארנה פעמיים העונה וגולדן סטייט גנבה ליוסטון את הביתיות בעונה שעברה.
האלופה המכהנת פתחה את המשחק עם דחיפה מהקהל הביתי וזה היה ניכר על הפרקט. דריימונד גרין היה המוציא העיקרי לפועל של סטיב קר והחל לפלרטט עם טריפל-דאבל (שלא הושג בסופו של דבר) כבר ברבע הראשון. אם לא די בכך, גרין השכיח לחלוטין יכולת רעה של כוכבי הווריירס בפתיחת המשחק. מנגד, יוסטון שיחקה את הכדורסל המוכר והפציצה מחוץ לקשת ללא הכרה, כששניים מהמטרות ההתקפיות שלה - ג'יימס הארדן ואריק גורדון - רשמו לבדם 8/29 מהשלוש. ולמרות זאת, גולדן סטייט נראתה מהוססת מעט ולא הצליחה לברוח וגורדון ניצל זאת כדי לחתום מחצית שיוויונית עם שלשה גדולה.
הרוקטס המשיכו במגמה במחצית השנייה ותכנית המשחק הייתה ברורה - להאט את הקצב ולעצור את אחד הכוכבים של הווריירס (סטף קרי במקרה הזה), וזה עבד. קרי, בערב שלא ירצה לזכור, הסתבך עם בעיית עבירות בתחילת הרבע השלישי ולא הצליח להיכנס לעניינים ולהראות את היכולת האופיינית לו, אבל כיאה לכוכב אמיתי, הוא חזר לדקות הסיום וקלע את השלשה שסגרה את הסיפור. בהיעדרו של קרי, מי שלקח אחריות היה דוראנט, שהיה בלתי ניתן לעצירה בצד ההתקפי, התעלל בהגנת הרוקטס והוביל את גולדן סטייט ל-0:1 ולשינוי המומנטום בסדרה, תוך שהוא עולה למקום ה-11 ברשימת קלעי כל הזמנים.