מלחמת שוורים: שיקגו בולס התפרקה תוך שבוע
מהרגע שהויברג פוטר ועד שהשחקנים איימו במרד נגד מחליפו ג'ים בוילן עברו רק כמה ימים, שכללו משטר אימונים צבאי, תבוסה היסטורית ושלל השפלות. מסלול ההתרסקות
חילוף מחומש הוא לא מחזה שגרתי בכדורסל בכלל וב-NBA בפרט. אבל זה בדיוק מה שג'ים בוילן, המאמן החדש של שיקגו בולס, עשה ארבע דקות ו-45 שניות אל תוך המשחק הביתי מול בוסטון בליל שבת שעברה. זאק לאבין, ג'סטין הולידיי, לאורי מארקנן, וונדל קרטר ג'וניור וריאן ארצ'ידיאקונו, הפותחים, יצאו. שאקיל האריסון, קמרון פיין, ג'בארי פארקר, צ'נדלר האצ'ינסון ורובין לופז נכנסו.
האמת, אולי עוד אפשר היה להצדיק את בוילן על הצעד הלא שגרתי. בכל זאת, החמישייה שלו נקלעה צ'יק צ'ק לפיור 13:0 ולא הצליחה לעשות כלום מול הסלטיקס המתעוררים. המאמן, בסך הכל במשחקו השלישי בתפקיד ואחרי שהדהים את אוקלהומה סיטי לילה קודם לכן, הרגיש צורך לנער את השחקנים שלו ולנסות להציל את המשחק לפני שיהיה מאוחר מדי. מקובל. שיקגו אפילו כמעט חזרה למשחק לרגע לקראת ההפסקה.
ואז נפתח הרבע השלישי ושתי דקות ו-58 שניות מתחילתו, בפיגור 23 (אבל כשתוצאת הרבע היא רק 3:5 לסלטיקס בשלב זה), נחשו מה עשה בוילן? נכון מאוד. חילוף מחומש שני (!!!) באותו משחק. שוב, הוא שלח את כל החמישייה שלו לשבת על הספסל והפעם, גם לא החזיר אותם. בוסטון, שמחפשת כל הזדמנות להתאושש מפתיחת העונה הצולעת, הריחה דם והפכה יתרון 23 לניצחון ב-56 נקודות. בחוץ. הפער הגדול ביותר בתולדות כל אחת משתי הקבוצות.
יודעים מה, קורה. כל קבוצה לפעמים חוטפת בראש, אפילו הגדולות שבהן, בטח שהבולס גירסת 2018/19. ב-NBA זה בכלל לא אסון ומיד ממשיכים הלאה, למשחק הבא. לא אצל ג'ים בוילן. האיש שבמשך שלושה עשורים עובד כמעט באופן מוחלט כעוזר מאמן (למעט ארבע עונות כמאמן הראשי של אוניברסיטת יוטה), כאילו חיכה לרגע בו כל הכוח יהיה בידיים שלו. הוא רק שכח שהדבר הכי לא נכון לעשות זה לעצבן שור כשהוא גם ככה זועם. וזה הוביל לפיצוץ, שהפך את שיקגו בשבוע האחרון לבדיחה של אמריקה.
שחקני NBA גם כך בקושי מתאמנים במהלך העונה הסדירה. טיסה מפה לשם, אימון קליעות קצר והרבה זמן חופשי להירגע ולהכין את הגוף לקרב האימתני הבא מול מפלצות האדם של הקבוצה השנייה. הם בעיקר לא מתאמנים אחרי בק-טו-בק כמו שהיה לבולס בשישי ושבת מול הת'אנדר (שם הדהימו עם ניצחון מסל דרמטי של מארקנן) ובוסטון. אבל זה בדיוק מה שבוילן תיכנן לעשות.
הוא הכריז בגאווה שהחליף את כל הפותחים עם 21 דקות על השעון ובפיגור שב-NBA אפשר לסגור תוך כמה דקות (הבולס לא היו סוגרים 23 מול בוסטון, אבל עדיין...) כדי "שלא יתעייפו על המגרש, ויהיו להם אנרגיות לעוד אימון קשוח". ההכרזה הזו הגיעה אחרי שבוילן כבר קרע לשחקנים שלו את הצורה עם שלושה אימונים של שעתיים וחצי כל אחד, כולל בין היתר שכיבות סמיכה ועוד דברים "בסגנון צבאי" כפי שהשחקנים סיפרו והכל, בכמה הימים הבודדים שלו בתפקיד. כנראה כדי להבהיר מראש שהוא שונה מפרד הויברג הרגוע, שפוטר לפתע, ואולי אפילו בהוראת ההנהלה הלא מתפקדת של הבולס, בוילן ניסה להראות מי הבוס ומתח את החבל קצת יותר מדי, עד שהחבל נקרע.
זה החל בעקיצות קטנות, כמו ארצ'ידיאקונו, שאמר: "אנחנו רצים המון, כל אימון. בלי הפסקה. המון המון ריצות. אני לא יכול להסביר לכם אפילו כמה". זה עוד היה כשכל הצדדים עוד היו בסדר זה עם זה, אבל כאשר בוילן קרא לשחקני החמישייה שלו "מביכים" אחרי ההשפלה מול בוסטון, זאק לאבין כבר הגיב בחריפות: "אנחנו עובדים קשה מאוד בשביל המשחק הזה. אני מתחרה בכל יום, מול הטובים ביותר, בלי קשר לתוצאה. ולא נתנו לנו לעשות את זה הפעם. הרגשתי מובך. הלוואי שיכולתי להיות על הפרקט ולהתחרות".
כאשר בוילן הסביר שאת טקטיקת "הוצאת חמשת הפותחים בבת אחת כשהם מעצבנים אותך" הוא למד בימיו כעוזר מאמן של גרג פופוביץ' בסן אנטוניו בין 2013 ל-2015, הגיעה המכה הסופית ועל פי הדיווח ב"יאהו", אחד השחקנים, לא ידוע מי, אמר לו: "עם כל הכבוד, אנחנו לא הספרס ויותר חשוב מזה, אתה ממש לא פופוביץ'".
משם העסק כבר הידרדר מהר. השחקנים החלו לנהל שיחות סוערות בקבוצת הוואטספ שלהם ולחשוב מה עושים לגבי האימון של יום ראשון, זה שנקבע להם אחרי הבק-טו-בק. שלושה מתוכם, בכירים יחסית (אם יש בכלל דבר כזה בשיקגו הנוכחית), איימו ברצינות להחרים את האימון. חלקם אפילו פנו לארגון השחקנים כדי להתלונן: "הוא חושב שאנחנו בתיכון", אמר אחד השחקנים. כמו תמיד, לבכירים קל יותר לאיים בצעדים קיצוניים, בעוד ששחקני המשנה שמפחדים על מקומם בליגה ניסו להיות כמה שיותר זהירים.
אחד מאותם מאיימים כנראה היה ג'בארי פארקר, כי בליל חמישי התברר שהבחירה 2 בדראפט לשעבר, יליד שיקגו שהגיע בקיץ ממילווקי כהחתמה הגדולה של הבולס בפגרה (40 מיליון לשנתיים, העונה השנייה היא אופציה של הקבוצה), הוצא מהרוטציה ולא ישחק יותר "דקות רציניות". הוא הצהיר בעבר בגאווה: "לא משלמים לי כדי לשחק הגנה", משהו שבוילן הקשוח כנראה לא ממש אהב לשמוע. עוד כישלון עצום של שיקגו להתחיל משהו חדש, עוד הימור שהתרסק כל כך מהר.
על פי הדיווחים, לאורי מארקנן היה זה שהרגיע את הרוחות בסופו של דבר. דווקא הצעיר הפיני, בשנתו השנייה בלבד בליגה ואחרי שבקושי שיחק העונה בגלל פציעה, גישר בין השחקנים לבוילן וההנהלה. כולם התייצבו באולם בשעה היעודה, אבל במקום עוד אימון קשוח, התנהלה פגישה בין כולם ואחריה, פגישת "שחקנים בלבד".
המסקנה הבולטת שיצאה מאותו יום ראשון מתוח וסוער הייתה הקמת "ועדת מנהיגות" בתוך המועדון, בניסיון לייצר שפה משותפת ולצאת מהברוך הגדול. עבר יום והבולס שוב עלו למגרש, לעוד משחק ביתי, הפעם מול סקרמנטו. בשלב מסוים זה אפילו נראה טוב, עם יתרון של 11 נקודות בהפסקה. המחצית השנייה נגמרה ב-33:63 לקינגס, שניצחו 89:108. הקהל בעיר הרוחות הגיב בבוז אדיר לעבר השחקנים שלו והכי גרוע, באזור חדרי ההלבשה נשמע אחד משחקני סקרמנטו (סקרמנטו!) צוחק: "או או, עוד אימון של שעתיים וחצי מחר עבורם". סקרמנטו!
אומרים שהדבר הכי טוב בעיצומו של משבר גדול זה לצאת רגע מהעיר, לקחת חופשה קצרה ולנקות את הראש. שיקגו נסעה בליל חמישי למקסיקו כדי לפגוש את המג'יק (נראו יותר טוב, ועדיין הפסידו אחרי סיום דרמטי), אבל לא נראה שזה מה שיעזור לה באמת להפסיק להיות המועדון הכי מושפל בליגה. מה שהבולס באמת צריכים לעשות, ולא יעשו בקרוב, זה סדר בצמרת הקבוצה. הדג מסריח מהראש ובוילן והשחקנים שהפכו פרימדונות הם רק התוצר.
שחקן העבר של הקבוצה, ג'ון פקסון, שמשמש בעשור האחרון כסגן הנשיא לענייני כדורסל וגאס פורמן, שהחליף אותו ב-2009 בתפקיד הג'נרל מנג'ר, הפכו את הבולס לאורך העשור האחרון למכונה לייצור כותרות שליליות. מה לא היה שם? עימות פיזי בין פקסון למאמן ויני דל נגרו בגלל מגבלת הדקות של ג'ואקים נואה, חשדות מצד הצוות בנוגע למעקב שמתבצע אחרי המאמן הקודם טום ת'יבודו ואז פיטורים מכוערים שלו וכמובן, בניית סגלים הזויים (באטלר, וייד ורונדו ביחד? מי בדיוק חשב שזה יצליח?) או בעייתיים (בובי פורטיס מפרק לניקולה מירוטיץ' את הפרצוף באימון).
כל כמה חודשים, משהו רע חדש יוצא משיקגו והבלגן החדש בין בוילן הביזארי, שכנראה לא ממש שמע על כך שה-NBA היא ליגה של שחקנים ולא של מאמנים, לבין השחקנים עצמם, שכנראה לא ממש רוצים להתאמץ, הוא רק עוד שורה לאוסף.
אז מה עושים עכשיו? בדרך כלל, כשאנחנו באים לדבר כאן על קבוצה שמצליחה או כושלת, אנחנו הולכים לדפי הסטטיסטיקות, הרגילות והמתקדמות, לבדוק מה עובד או מה מקולקל. זה לא המקרה עם הבולס. מבט בסטטיסטיקה לא יגלה שום דבר חדש. הם היו גרועים עם הויברג בשנה וקצת האחרונות (להגנתו של המאמן המפוטר, הוא נתקע עם חצי סגל מתחילת העונה בגלל פציעות, אז לא ממש ברור מה ציפו שיעשה חוץ מטאנקינג) והם נשארו גרועים עם בוילן, רק שעכשיו השחקנים גם שונאים את המאמן.
שיקגו תקבל כמעט בוודאות את אחת הבחירות הגבוהות בדראפט הקרוב. זאיון וויליאמסון הוא כמובן היהלום שבכתר, אבל גם אר ג'יי בארט אמור להיות כוכב NBA וכך גם הצלע השלישית של דיוק, קאם ראדיש וגם מלבדם יש כמה שמות מבטיחים. פקסון ופורמן, על שלל המגרעות שלהם, כן יודעים לבחור טוב בדראפט. טאג' גיבסון, ג'ימי באטלר, טוני סנל, פורטיס, דנזל ולנטיין, וונדל קרטר וכמובן, לאורי מארקנן צמחו כולם דרך הבולס בעשור האחרון, כך שיש איזושהי תקווה לאופק.
אבל אפילו וויליאמסון, אם אכן יגיע לשוק ענק כמו שיקגו, יצטרך הכוונה ושקט מלמעלה כדי להפוך לכוכב משמעותי ולהתפתח כמו שצריך. בשיקגו הנוכחית, זה הדבר האחרון שקורה ומישהו יהיה חייב להתעורר שם לפני שיהיה מאוחר מדי. עונת 2019/20 החלה עם כמעט החרמת האימון של דצמבר 2018.