פרסונה נון גרטה: החזרות הסוערות בתולדות ה-NBA

פעם, לא ממש מזמן, קוואי לאונרד הוביל את סן אנטוניו לזכייה באליפות גדולה על חשבון קבוצת הכוכבים של מיאמי היט. בסדרת הגמר ההיא, בה הספרס שלטו ללא עוררין וניצחו 1:4 מוחץ, האיש בעל כפות הידיים העצומות נבחר ל-MVP וזו הייתה רק תחילת הפריצה שלו. מאז הגמר ההוא של 2014, קוואי הוסיף לרזומה שתי הופעות אולסטאר, שתי בחירות לחמישיית העונה ושתי זכיות בתואר שחקן ההגנה של העונה.

אלא שכידוע, הדברים לא ממש הסתדרו בין שני הצדדים ואחרי שנה בה קוואי שיחק רק תשע פעמים ונעלם לספרס שוב ושוב עם טענות לגבי פציעה מסתורית וחוסר טיפול ראוי מצד הקבוצה, הגיע בקיץ הטרייד והוא נשלח לטורונטו, אותה הוא מוביל בצמרת המזרח העונה. הלילה (בין חמישי לשישי), הוא יחזור לסן אנטוניו לראשונה ולכבוד הבוז שהוא צפוי לקבל שם, גם אנחנו חזרנו, לאחור, לכמה מקרי עבר בהם כוכבים שבו לפגוש את קבוצתם לשעבר וזה לא עבר בשקט.

2 בדצמבר 2010: לברון חוזר לקליבלנד

המקרה המפורסם מכולם. לפני חודש וחצי קינג ג'יימס שב לאוהיו, הפעם עם הלייקרס וזכה לכבוד מלכים, כיאה למי שהביא לעיר קליבלנד אליפות NBA היסטורית. אבל זה לא תמיד היה כך כמובן.

מה לא נכתב וסופר על המשחק ההוא מ-2010, חמישה חודשים אחרי "ההחלטה" בה לברון לקח את כישוריו לסאות' ביץ' ונטש את הקאבס? מיאמי הגיע למשחק ההוא אחרי פתיחה מאוד מגומגמת של עידן הלברון/וייד/בוש, אבל החלה להתחבר וקליבלנד, עם כל הרצון הטוב, לא היוותה יריב, כאשר ג'יימס מוביל ריצת 0:16 ברבע הראשון וקולע 38 נקודות בסך הכל בניצחון 90:118.

עוד לפני המשחק דווח שההיט שלחו מאבטחים סמויים כדי לבדוק איך יהיה הכי בטיחותי לעבור את הערב הזה, טענה שבקבוצה הכחישו לאורך השנים, אבל מי יודע. בכל מקרה, חפצים הושלכו ללא הרף לכיוונו של הכוכב שבגד, כולל בטריות ושלל דברים כואבים. לברון נזכר במשחק ההוא לא מזמן ואמר: "זה היה משהו שאף אחד לא ראה לפני. היה לי מאוד לא נוח לחזור לשם במצב כזה. בחיים לא אשכח את הלילה ההוא. זה היה הבוז הכי חזק שחטפתי בחיים". רייצ'ל ניקולס מ-ESPN סיפרה: "הדבר שאני זוכרת יותר מכל היה הבוז, העוצמה שלו, פשוט גלים וגלים שנמשכו כל הערב. אנשים ממש כעסו עליו".

12 בפברואר 2017: דוראנט חוזר ל-OKC

לא פרוע כמו המקרה של לברון, אבל לא רחוק מדי. צווחות "קאפקייק" ליוו כל תנועה של KD, שאחרי קרוב לעשור עם הת'אנדר לא רק נטש אותם, אלא עשה זאת היישר ליריבה הגדולה שלהם, זו שבקושי רב ניצחה אותם 3:4 בגמר המערב רק כמה חודשים קודם לכן.

ראסל ווסטברוק, החבר שהפך אויב, הפגיז 47 נקודות, שממש לא עזרו לת'אנדר בערב ההוא. דוראנט קלע 34 והווריירס חיסלו את המארחים עם יתרון 50:73 בהפסקה וניצחון 114:130 קליל. שני הסופרסטארים לא ממש ניסו להסתיר את העצבים שלהם זה על זה וברבע השלישי נקלעו לקרב צעקות על הפרקט בעוד הולכים לכיוון הספסלים שלהם לפני פסק זמן. כמה דקות חלפו ואנדרה רוברסון פוצץ את KD, שכמעט נקלע לעימות פיזי איתו לפני שהשניים הופרדו וספגו טכניות. הביקור הבא: ב-16 במרץ.

15 באפריל 2005: וינס קרטר חוזר לטורונטו

היום, כשהוא בן 41 ועדיין מטביע במדי אטלנטה, כולם אוהבים את וינס קרטר, אבל זה לא תמיד היה המצב. קרטר היה האיש ששם את הראפטורס על המפה, האיש שהציל מועדון חדש שבקושי הצליח לעמוד על הרגליים בשנים הראשונות שלו, עד שאייר קנדה הגיע. האיש שעם תחרות הטבעות אגדית באולסטאר 2000, גרם לכולם להתחיל לראות את כל המשחקים של הראפטורס, כי מי יודע מה עוד הוא יכול לעשות.

ואז הגיע הפיצוץ. קרטר הרגיש שטורונטו לא באמת מסוגלת להיות קבוצה שרצה לאליפות, טורונטו החלה להרגיש שהוא לא באמת מתאמץ והוא החל להיות מסופסל ברבע הרביעי של משחקים. לאט לאט, כמו שהאמריקאים אומרים, He quit on the team והחל לדרוש טרייד.

הטרייד הגיע, עם ניו ג'רזי, בדצמבר 2004, תמורת אלונזו מורנינג בעיקר. יומיים אחרי הטרייד, הנטס התארחו בטורונטו, אבל קרטר עוד לא שיחק והקאמבק שלו היה באפריל, לקראת סוף העונה הסדירה. מחוץ לאולם בטורונטו מכרו חולצות עם הכיתוב FUVC ושלל ירידות על המצב הבריאותי הרעוע שלו והוא בתמורה, ריטש את המארחים עם 39 נקודות שעזרו לניו ג'רזי להשתחל לפלייאוף ברגע האחרון.

ב-2014, כשטורונטו חגגה 20 שנה להקמת המועדון, קרטר הגיע כשחקן ממפיס וקיבל סרטון הוקרה. הוא חטף בוז בהתחלה, אבל הזמן עשה את שלו והבוז התחלף בקריאות עידוד שריגשו אותו עד דמעות.

22 בפברואר 1998: שאק חוזר לאורלנדו

שאק חזר לאורלנדו פעמיים למעשה. בפעם הראשונה, במרץ 1997, הוא היה פצוע לתקופה ארוכה, עבר לרגע מחוץ לאולם ונסע בחזרה למלון כדי לראות בטלוויזיה את הלייקרס שלו מובסים ב-26 הפרש. "ידעתי שהוא לא יגיע לאולם", אמר אז הוראס גראנט, "הוא מדבר הרבה, אבל ידעתי שהוא ייעלם".

11 חודשים חלפו והפעם הוא התייצב, ושוב הפסיד, 96:94 לשלשת ניצחון של ניק אנדרסון. רגע לפני שהמשחק הזה יצא לדרך, המג'יק הפגיזו את הרמקולים עם "I'm a loser" של הביטלס ועוד שלל שירי עקיצות כמו "קח את הכסף וברח" לעבר הדיזל, שלקח אותם לגמר ה-NBA אך נטש ביום פתיחת האולימפיאדה בקיץ 1996 ללייקרס, עבור 121 מיליון לשבע שנים.

שאק, שדאג להעליב את אורלנדו ואוהדיה בכל הזדמנות וקרא לעיר "אגם קטן ויבש", ספג בוז כשהוצג ומבט קפוא במיוחד מהחבר לשעבר פני הארדוואי, קלע 20 וקטף 10 ריבאונדים במשחק החזרה שלו לאורלנדו וההמשך ידוע: הוא זכה בארבע אליפויות ואורלנדו, חוץ מחזרה אחת לגמר ה-NBA, מחפשת את עצמה כבר שני עשורים.

14 במרץ 2013: כרמלו חוזר לדנבר

יותר משנתיים עברו מהרגע שלדנבר נמאס מהאיומים והיא העבירה את מלו בטרייד לניו יורק ועד לרגע בו הוא סופסוף עלה לפרקט במייל היי סיטי שוב. הכוכב שהצטרף בדראפט 2003 ומאס בעיר בדיוק חזר מ(עוד) פציעה ונראה רע, כאשר אחרי תשע נקודות בלבד, הוא נטש בתחילת הרבע השלישי והניקס הובסו 117:94.

הקהל של דנבר כמובן נהנה מכל רגע ולכל אורך הרבע הרביעי שאג "איפה מלו?", אך הכוכב לא נראה באזור ועזב לחדרי ההלבשה. ההיילייט של הערב היה בהצגת השחקנים, כאשר הכרוז המקומי הציג בטעות את אנתוני עם המספר 15, אותו לבש בימיו עם הנאגטס במקום עם הספרה 7, בה השתמש בניו יורק. איפה הוא ואיפה הנאגטס מאז.

12 במרץ 2013 ו-20 בפברואר 2014: דווייט הווארד חוזר לאורלנדו, ואז ללוס אנג'לס

עוד אחד שהצליח להשניא את עצמו על לא מעט אוהדים וקבוצות היה דווייט הווארד. אחרי שסחף את המג'יק לגמר ה-NBA, הגיעה הנפילה מול סטן ואן גנדי, כולל הרגע המוזר בו המאמן הודה שהווארד דרש לפטר אותו, רק כדי שהסנטר יגיע דקה אחר כך, מבלי שהיה מודע להודאה הזו, ויחבק את גנדי בחמימות.

סופרמן דרש מאורלנדו לשלוח אותו בטרייד לנטס, כשאלה עברו לברוקלין והודיע שאם לא, הוא יעזוב בחינם כשיהפוך לשחקן חופשי. באורלנדו גירשו אותו לצד השני של היבשת, ללייקרס והחזרה לפלורידה הגיעה לקראת סוף העונה היחידה שלו עם LA. היחסים עם קובי בראיינט כבר היו מפורקים לגמרי, אבל קובי פינה את הדרך יחסית והווארד, שקיבל בוז מהקהל המקומי, סיפק את משחק השיא שלו עבור הלייקרס, עם 39 נקודות על הראש של אורלנדו בניצחון 97:106. המג'יק ניסו "האק-א-דווייט", אך הוא קלע 16 מ-20 מהקו מאותו רגע ו-25 מ-39 מהעונשין בסך הכל בהופעה מרשימה, שהסתיימה גם עם 16 ריבאונדים ושלוש חסימות.

פחות משנה חלפה והווארד, שברח מהלייקרס בשוק החופשי לטובת יוסטון (גם שם הוא חטף בוז כאשר חזר), שוב חזר, הפעם לסטייפלס סנטר. שוב בוז, שוב שום סרטון של היילייטס או כל גילוי חיבה אחר, שוב ניצחון מוחץ, הפעם 108:134 על LA החלשה. הפעם הווארד קלע 20 וקטף 13 ואחרי שספג בוז עם כל נגיעה בכדור, אמר: "אני משחק כדורסל, אז אני פשוט נהנה מזה". גם התקופה שלו ביוסטון נגמרה רע ועכשיו, כשהלייקרס (ואפילו המג'יק קצת) מרימים את ראשם, הווארד ממשיך לצלול, הפעם בוושינגטון.