משחקי קלפים: המעבר של גריפין לדטרויט
דטרויט רוצה לחזור לרלוונטיות אחרי עשור כושל ומקווה לא לתקוע את כל העתיד שלה. הקליפרס התחילו לעשות סדר, אבל באיחור משמעותי, ומעל הכל, בלייק גריפין יוצא כעת למסע בעקבות המורשת שלו. ניתוח עוד טרייד ענק ב-NBA שמעלה אינספור סימני שאלה
1) תסתכלו על מקבץ התמונות בציוץ שלמטה. יכול להיות שהן מסבירות את כל (או לפחות רוב) מה שעומד מאחורי הטרייד הענק של הלילה. הפיסטונס נטשו בתחילת העונה את הפאלאס באובורן הילס ועברו ללב דטרויט, לאולם ליטל סיזרס. הבעיה? הקהל שלהם לא ממש עבר איתם.
ניצחון הפלייאוף האחרון של דטרויט היה במאי 2008 מול בוסטון בגמר המזרח ואחרי עשור של כלום ושום דבר, עם סגל כל כך אפרורי, במקום כל כך אפרורי, אתה כנראה צריך לחשוב בגדול ולהמר בגדול עוד יותר כדי לנסות להחזיר את האוהדים ליציע, שכן כרגע דטרויט נמצאת במקום הלפני אחרון בליגה באחוז מילוי היציעים (רק אטלנטה מתחתיה).
לכן, סטן ואן גנדי וה-GM ג'ף באוור החליטו להתפרע. העונה של דטרויט התחילה בצורה מפתיעה, עם 14 ניצחונות ב-20 משחקים. אחר כך הגיע רצף של שבעה הפסדים, התאוששות וכרגע, לפני הטרייד על בלייק, רצף של עוד שמונה הפסדים שנכון להיום משאיר את דטרויט מחוץ לפלייאוף.
הפיסטונס ללא ספק קיבלו את השחקן הכי טוב בטרייד הזה, כזה שקודם כל, יוכל להחזיר אותם לפלייאוף ואולי גם להשיג עבורם ניצחון כלשהו שם, כזה שיוכל להחזיר אותם לסוג של רלוונטיות. אבל הם גם קיבלו את השחקן הכי בעייתי בטרייד הזה. בעוד שלקליפרס תהיה אפשרות להחליט ברוגע לאן הם רוצים ללכת בעתיד עם כל אחד מהשחקנים שעברו אליהם, הרי שדטרויט התחייבה לחוזה המפלצתי עליו חתם גריפין ב-LA בקיץ.
לצד אנדרה דראמונד, שגם נמצא תחת חוזה גדול לשלוש עונות וחצי (עד קיץ 2021), דטרויט פקוקה כמעט לחלוטין ותצטרך הרבה דימיון כדי לחבר לשני הביגמנים הנהדרים שלה עוד שחקנים איכותיים. מצד שני, בדטרויט ראו מה קרה בניו אורלינס עד הפציעה האכזרית של קאזינס. שני גבוהים מעולים ובעלי יכולת מסירה איכותית מאוד, בלי יותר מדי כישרון סביבם (עם כל הכבוד לג'רו הולידיי), שמצליחים לייצר משהו סביר לכל הפחות ולהשתפר עם הזמן, דווקא בליגה שהולכת לכיוון השני לחלוטין. נראה שנכון להיום ולפחות בתור התחלה, בדטרויט יקנו מצב שמתקרב למה שהיה לפליקנס. להחזיר את הקהל ליציעים סוף סוף.
2) מאט בארנס התנדב בסופו של דבר להיות הילד שצועק שהמלך עירום: "כולם בארגון שלכם וכל מי ששיחק שם יודע שדוק הוא הבעיה!", כתב בארנס באינסטגרם לגבי הטרייד.
ב-28 ביוני, הקליפרס שלחו ליוסטון בטרייד ענק את כריס פול בתמורה לשלל שחקנים. הטרייד הזה אמור היה להיות החלק הראשון בפירוק הקבוצה שרצה יחד שש עונות ולא הגיע לשום הישג משמעותי שמתקרב לפוטנציאל שלה. אלא שחודש לאחר מכן, לוס אנג'לס הדהימה את כולם והחתימה את גריפין, שחקן חופשי ללא הגבלות, על חוזה לחמש שנים תמורת 173 מיליון דולר לעונה.
הקליפרס שכנעו את בלייק להישאר. הם הבטיחו לו שהוא יהיה "קליפר לכל החיים", הראשון בתולדות המועדון שגופיית המשחק שלו תיתלה מגג האולם כשיפרוש (הם אפילו ארגנו לו בסטייפלס סנטר "טקס" שמדמה את הרגע). עוד חודש עבר, וסטיב באלמר החליט שהגיע הזמן להתחיל לעשות סדר בבלגן של הקבוצה שלו והביא מאוקלהומה סיטי את מייקל ווינגר, לתפקיד הג'נרל מנג'ר, תפקיד אותו מילא ריברס לצד עבודתו כמאמן. חשוב מכך, ג'רי ווסט, שהצטרף מהווריירס עוד באמצע יוני ולפני כל קבלת ההחלטות המוזרה, התחיל לצבור כוח. ווסט הוא האיש שבנה שתי אימפריות ושמונה אליפויות בלייקרס לאורך כשני עשורים ואחד המוחות שמאחורי הווריירס הנוכחיים.
דוק השאיר לווסט ולווינגר מצב כמעט בלתי אפשרי לעבוד איתו, אבל איכשהו, ולמרות שלל הפציעות, הקליפרס הצליחו לסחוב, בעיקר בזכות חודש וחצי מופרעים של לו וויליאמס והתעלות של כל מיני שחקנים שריברס כנראה לא היה סופר אם לא היה מישהו לצדו שדוחק בו לכך. בסופו של דבר, ווינגר החליט שהגיע הזמן לעשות סדר ולשחרר את הקבוצה מעול החוזה העצום של גריפין וכנראה מעוד כמה שחקנים יקרים שתוקעים את תהליך הבנייה מחדש.
בסופו של דבר, עם בלייק בעונה טובה (כשהוא כשיר), עונה בה הפך גם לסוג של איום מהשלוש, הקליפרס עדיין במקום התשיעי בלבד במערב כרגע. אדריאן ווג'נארוסקי מ-ESPN, שחשף את הטרייד הלילה, הוסיף מיד כי גם דיאנדרה ג'ורדן ולו וויליאמס עשויים להישלח בטריידים שיאפשרו ללוס אנג'לס להתחיל להתארגן לחלום הגדול באמת שלה: לפתות בקיץ הקרוב את לברון ג'יימס ועוד סופרסטאר שיהיה שחקן חופשי להגיע למועדון.
3) בלייק גריפין אומנם לא היה חלק ממשחק האולסטאר מאז 2015, אבל כשהוא בריא, הרמה שלו בהחלט באזור הזה כך שאפשר לבחון את הטרייד עליו מול טריידים אחרים שנעשו לאחרונה על אולסטארים למיניהם.
ג'ימי באטלר למשל, עבר משיקגו למינסוטה, כי הבולס פחדו להיתקע עם חוזה הוטרנס שלו, שהיה חונק להם למעלה משליש מתקרת השכר. באטלר שחקן מצוין, בעיני רבים אפילו מועמד שקט ל-MVP העונה, אבל כמו בלייק, גם הוא מתקרב לגיל 30 וכאשר שיקגו הייתה צריכה לקחת החלטה לגבי שאלת "האם זה העתיד שלנו?", היא החליטה שלא.
הבולס חטפו ים של ביקורות על הטרייד שעשו בערב הדראפט, אבל אחרי שמירוטיץ' חזר מהפציעה הביזארית, הם דווקא נראים לא רע והשחקנים שהגיעו תמורת באטלר התגלו כהחלטות מוצלחות מאוד: הרוקי לאורי מארקנן שנהנה מעונת בכורה מצוינת בליגה, כריס דאן שחזר לחיים ומתחיל להגשים ולו חלק ממה שציפו ממנו וזאק לאבין, שעדיין נמצא בהתאוששות מהפציעה הקשה.
קבוצה שנאלצה להתמודד עם סיטואציה דומה הייתה סקרמנטו, שהעבירה מיד לאחר האולסטאר הקודם את קאזינס (וכספי) לניו אורלינס תמורת חבילה שכללה את טייריק אוואנס, באדי הילד, לנגסטון גאלוואי ובחירות דראפט. הקינגס, המועדון הכי לא מתפקד בליגה בעשור וקצת האחרונים, לקחו כהרגלם החלטות רעות. אוואנס, שעזב אותם לממפיס, נותן עונה אישית טובה מאוד, בעוד באדי הילד לא ממש הפך להיות סטף קרי הבא, למרות שהבעלים של הקינגס, ויוק רנדייב, ניבא זאת.
במילים אחרות, לפני שאפשר יהיה לשפוט "מי ניצח בטרייד הזה", צריך קודם כל לראות מה הקליפרס יעשו עם השחקנים שקיבלו. אף אחד לא חלם שאינדיאנה, שהעבירה את פול ג'ורג' בקיץ לאוקלהומה סיטי כדי לא להישאר בידיים ריקות, תקבל בחזרה אולסטאר כמו ויקטור אולדיפו ואת דומנטאס סאבוניס שהשתפר משמעותית. טוביאס האריס שחקן טוב, אייברי בראדלי שחקן טוב ובובאן מריאנוביץ' שחקן טוב. לא מדהימים, אבל טובים ובעיקר, החוזים שלהם משאירים ל-LA את האפשרות לבחון את המצב לתקופה קצרה ואז להחליט.
4) ואחרון חביב, בלייק. מעטים הם השחקנים שנבחרים ראשונים בדראפט והקריירה שלהם היא לא "Boom or Bust", אבל גריפין הוא כזה. הוא שחקן אדיר, אבל אף פעם לא היה שחקן על בליגה. הוא פספס את כל העונה הראשונה שלו בגלל פציעה, הפך למעופף שלא נראה כמותו הרבה זמן, נפצע שוב, שינה את הסגנון, נפצע שוב בגלל בוקס שהכניס לאחד מעובדי הקליפרס, נאלץ להתמודד עם הטירוף של כריס פול במשך שנים ואף פעם לא הצליח לסחוב את הקליפרס לסיבוב השלישי בפלייאוף.
כיוון שדטרויט היא פחות או יותר הקבוצה היחידה בליגה שהייתה מסוגלת להתמודד עם חוזה העתק של גריפין (לקבוצות הטובות כבר אין מקום, לקבוצות שבונות מחדש אין סיבה להביא שחקן בן כמעט 29 עם היסטוריה של פציעת ופספוסים במאני טיים וחוזה כזה), נראה שעיר המכוניות הולכת להיות הבית שלו בשנים הבאות (רק על זה ששלחו אותו מלוס אנג'לס לדטרויט גריפין צריך להגיש תביעה).
לכן, הוא יצטרך לאסוף את עצמו מחדש, להתאושש מהלם הטרייד ולנסות לבנות את המורשת שלו בפיסטונס. יש לו עוד מספיק זמן כדי להפוך למשהו משמעותי במועדון והשאלה הגדולה היא איך הוא יגיב למעבר, ששינה מקצה לקצה את כל מה שגריפין דמיין עליו בקיץ כשהחליט לחתום מחדש עם הקליפרס.
הגעה לפלייאוף העונה, איזה ניצחון או שניים שם אם אפשר וחזרה בעונה הבאה למשחק האולסטאר דרך המזרח החלש יותר יהיו נקודת התחלה טובה.