העצמה אישית: הגיבור שלא ידע שהוא גיבור
הנכונות לעלות מהספסל, הצלקת שרדפה אותו מהשנה שעברה והקרדיט מחבריו שמבינים שהוא עושה את ההבדל. אנדרה איגודאלה, המבוגר האחראי של הווריירס, הצליח להפוך את השלם המושלם לגדול מסך חלקיו. על הגיבור של גולדן סטייט שבכלל לא ידע שהוא כזה
"סטיב קר שאל אותי כמה פעמים איך זה להיות המבוגר היחיד על המגרש. וזה מלחיץ כי זו עבודה קשה שלא מקבלת תשומת לב. זה פשוט להקריב מעצמך כדי לוודא שאחרים כבר אוכלים". אנדרה איגודאלה לכתבים לאחר חגיגות האליפות.
הדבר הכי מפתיע בערב הנהדר שסיפק איגודאלה במשחק החמישי נגד קליבלנד, זה שהוא עוד מפתיע מישהו. במהלך 14 העונות שלו ב-NBA הספיק הסווינגמן הוותיק לככב בפילדלפיה, להיות אולסטאר, להיבחר לחמישיית ההגנה של העונה ולקבל את תואר ה-MVP של הגמר ב-2015.
אבל מאוד יכול להיות שהמהלך הכי חשוב בקריירה שלו היה בכלל מחוץ למגרש. "כל אחד יכול לבחור מה הרגע שבו הונחה התשתית להצלחה של המועדון הזה", אמר הבוקר עוזר המאמן של גולדן-סטייט, מייק בראון. "מבחינתי זה התחיל כשסטיב קר פנה לאיגודאלה, בחור שיכול להצליח בענק בכל אחת מ-29 הקבוצות האחרות בליגה, לעלות מהספסל. אנדרה אמר 'כן, אין בעיה'. והוא מילא את המשימה הזאת בצורה שאף אחד אחר לא היה יכול".
קחו למשל את מה שהתרחש ברבע השני, שבו הנחיתו הווריורס מכת מוות של 23:38, שממנה הקאבלירס לא באמת הצליחו לחזור עד הסיום. לברון ג'יימס קלע בדקה הראשונה 4 נק' בהתקפות מתפרצות והוביל את קבוצתו ליתרון שיא של 33:41. לאחר פסק הזמן הוצב עליו האיש המכונה "איגי". במהלך הראשון הוא מנע מג'יימס זריקה. דקה לאחר מכן עזר לגנוב כדור מקיירי ארווינג וגמר בדאנק בצד השני.
דקה נוספת חלפה ואיגודאלה התנפל על השחקן הטוב בעולם וגרם לו לעשות צעדים. במהלך הבא ניסה ג'יימס לחדור, אך שומרו כפה עליו למסור לשאמפרט שהחטיא מהפינה. ורק כדי לקצר את רשימת המכולת הזאת, נאמר שב-10 הדקות האחרונות של המחצית, שכללו ריצת 4:27 לאלופה שבדרך, קלע לברון 5 נק' בלבד, רק 2 מהן על איגודאלה. ומה תרם מס' 9 של הווריורס באותו פרק זמן? 8 נק', כולל שני דאנקים מהדהדים שהעירו את הקהל המנומנם באורקל ארינה, 2 אס' וריבאונד.
"הייתי בלחץ היסטרי ב-3-4 השבועות האחרונים. אחרי המשחק אמרתי לאשתי שאני כל-כך מצטער אם הוצאתי את זה עליה". איגודאלה במסיבת העיתונאים הבוקר.
כשהוא מדבר על סטרס אפשר להניח היכן בדיוק זה התחיל. בשנה שעברה הוא עשה עבודה גדולה על ג'יימס בחלק הראשון של הסדרה, בדרך ליתרון מבטיח של 1:3. בשני המפגשים הראשונים, לשם הדוגמה, ג'יימס סיים עם 23 נק' ו-4 איב' ו-19 נק' ו-7 איב' בהתאמה (בתוספת אחוזים גרועים מהשדה).
אלא שמכאן ואילך אירעה שורה של צירופי מקרים שאפשרו לקליבלנד להשלים את המהפך המדהים: ההרחקה השנויה במחלוקת של דריימונד גרין ממשחק מס' 5, התרסקות הברך של בוגוט שגרמה לו להיעדר ממשחקים 6 ו-7 ונושא נוסף שמשום מה זכה אז לתשומת לב מועטה ביותר: הפציעה בגב של איגודלה. במאניטיים של המאני טיים הבנאדם נראה כמו צל של עצמו, דבר שבא לידי ביטוי בצורה המובהקת ביותר בגג ההיסטורי שספג מלברון בדקות הסיום של המשחק המכריע.
אילו היה בריא, סביר להניח שהמהלך ההוא נגמר לפחות בניסיון הטבעה ולא בלייאפ עייף. המהלך ההוא רדף אותו אל תוך הפגרה, דרך מחנות האימונים והעונה הסדירה ועד לפלייאוף. הוא ירד משמעותית בדקות ובמידת ההשפעה וחיכה לרגע שלו. הצדק הפואטי הושג (גם אם לא היה סקסי באותה מידה) בשניות הסיום של משחק 3 בגמר הנוכחי, עם אותה חסימה/חטיפה על ג'יימס בעת ניסיון שלשה שהייתה יכולה להשוות את התוצאה, 10 שניות לבאזר. לא לחינם אמר עליו ג'ף ואן-גנדי שיש לו את הידיים הטובות ביותר בענף.
בסיכומה של סדרה, גולדן סטייט הייתה ב+60 בדקות של איגי על המגרש – הכי גבוה בקבוצה במרחק גדול מהשאר והיחיד שנהנה מיחס חיובי בקטגוריה הזאת בכל אחד מהמשחקים, כולל בתבוסה בקליבלנד. הנתונים האלה אולי קצת משקרים, שהרי האיש שיחק בעיקר בהרכבים מול המחליפים של טירון לו, אבל לאורך זמן הם מלמדים על שחקן שפשוט עושה את הקבוצה שלו לטובה יותר.
"בוב מאיירס (המנהל המקצועי) – ואני לא מאמין שאני מחמיא לו רגע לפני שאנחנו הולכים ראש בראש למשא ומתן – עשה עבודה אדירה בלמצוא את האישיויות המתאימות לסגנון ובהבאת איזון. אם אנחנו מביאים בחור חדש (דוראנט) לארגון, הוא פשוט יתאים". איגודאלה, הבוקר.
לווטראן בן ה-33, שהרוויח כ-11 מיליון דולר בעונה החולפת, אין עדיין חוזה לעונה הבאה. אבל קרוב לוודאי שבגולדן סטייט ימהרו לפתור את הבעיה, במיוחד לאחר שבסביבתו של קווין דוראנט כבר טפטפו לתקשורת על נכונות להתפשר בכסף כדי להשאיר את איגי ואת המבוגר האחראי הנוסף שלא זוכה למספיק קרדיט, הלא הוא שון ליווינגסטון.
הכוונה היא ש-KD יחתום כנראה על חוזה נוסף של שנה פלוס שנה (בדומה למה שעשה בעבר לברון בקליבלנד) ויקבל כ-4 מיליון פחות מהמקסימום שהוא יכול כשחקן בעל ותק של 10 שנים בליגה.
אנחנו אולי מגחכים במבוכה כשמספרים לנו על "הקרבה", בעולם שבו השחקן מרוויח 54 מיליון דולר לשנתיים, אבל אין להקל בכך ראש: זו מפלצת כלכלית שנשלטת בידי סופרסטארים מפוצצי אגו. ואולי אפשר לקשור את הפשרה שדוראנט מוכן לה כעת למורשת המפוארת של אנדרה איגודאלה, הגיבור של משחק האליפות שבכלל לא ידע שהוא כזה.