מוסר השכל: על המהפך שעבר ג'יימס הארדן
יכולת הקליעה יוצאת הדופן מול האגו המופרז, מלך האסיסטים של הליגה מצד אחד, אך זה שמאבד הכי הרבה כדורים מנגד. ג'יימס הארדן, שהיה לסמל לאנוכיות, עבר שינוי השנה בדרך להיות זה שהופך את השלם לגדול מסך חלקיו. מה הוריד את האסימון לכוכב המזוקן?
לפני כשבוע בוושינגטון, אחרי עוד משחק עם מספרים מפלצתיים, נשאל ג'יימס הארדן על ידי כתב מקומי: "מי לדעתך השחקן הכי טוב בעמדה שלך?". הכוכב ניסה לחדד את שאלתו של הכתב: "הרכז הכי טוב בעולם או השחקן הכי טוב בעולם?", הכתב ענה: "אחד מהם, או גם וגם". השחקן המזוקן ענה בפשוט: "אני".
אין ספק, משהו טוב עובר על ג'יימס הארדן מפתיחת העונה. זה לא רק הביטחון בכך שהוא חושב שהוא השחקן הכי טוב בעולם, אלא זה הניסיון שלו לגבות את הביטחון הזה במספרים. הרכז (עוד מעט נגיע לזה) של יוסטון רוקטס נמצא בכושר הכי טוב בקריירה שלו ומעמיד סטטיסטיקות בלתי אנושיות.
אחרי 10 משחקים הוא קולע 30.3 נקודות, לוקח 8 ריבאונדים והכי חשוב, מוסר 12.6 אסיסטים למשחק ב-37.3 דקות על הפרקט. כמו בכל הקריירה, אחרי עוד משחק נהדר שלו הוא שוב הוכיח שאמונה זה לא משהו שחסר לו: "הדברים שאני עושה לא מפתיעים אותי. אולי פעם, אבל היום כבר ממש לא".
השינוי החיובי העונה במשחק ובנתונים של ה"זקן" מיוסטון הגיעו בגלל שלוש סיבות עיקריות: הראשונה היא כמובן עזיבתו של דווייט הווארד. כשהסנטר הגיע לחזק את הרוקטס בשנת 2013 אפשר היה לראות שהכימיה פשוט לא שם.
קשה לשים שני שחקנים שכל כך עסוקים בעצמם באותה החמישייה. עם הכישלונות הגיעו גם המון שמועות על ריבים, אותם הארדן דאג להפריך לאחרונה: "אני ודווייט בסדר, אין בינינו מחלוקת. אף פעם לא נכנסנו לריבים, אבל זה פשוט לא הסתדר. אם הייתי יודע מה לא עבד, הייתי מתקן את זה".
הסיבה השניה לשינוי בגישה של הארדן היא הגעתו של המאמן החדש מייק ד'אנטוני. השועל הוותיק הגיע ליוסטון כשכולם מכירים את פילוספיית המשחק ההתקפית שלו, שמתלבשת בדיוק על האופי של הסופרסטאר. "הוא הרבה יותר טוב ממה שחשבתי, ולפני כן חשבתי שהוא מצוין", החמיא המאמן כבר במשחקי קדם העונה, "הוא אחד משחקני האחד על אחד הכי טובים שראיתי. והוא גם מוסר נהדר".
לא סתם התייחס ד'אנטוני ליכולת המסירה של הארדן. מאז שהגיע ל-NBA, השחקן בן ה-27 משפר בכל שנה את ממוצעי האסיסטים שלו. "אני מקווה שהוא יכפיל את מספר האסיסטים שלו העונה. הוא אחד מהמוסרים הכי טובים שקיימים היום", הוסיף המאמן. להכפיל את הכמות מהעונה שעברה, אומר שהארדן צריך למסור העונה 15 אסיסטים למשחק, נתון שהיה ועדיין נראה דמיוני, אבל להפתעת כולם הוא ממש לא רחוק מזה.
הארדן מוביל את הליגה כרגע במסירות עם 12.6 אסיסטים למשחק, כשהשני לו, ראסל ווסטברוק מוסר קצת פחות מ-10. הקפיצה הגדולה הזאת הגיעה בגלל הסיבה השלישית – מיצוי הפוטנציאל ההתקפי של הארדן בזכות הסבתו משוטינג גארד לרכז (מעמדה 2 לעמדה 1).
אולי זה בגלל הפציעה שהשביתה את פטריק בברלי, ואולי פשוט ד'אנטוני הבין שגם ככה רוב ההתקפות מסתיימות אצל הארדן, אז למה לא להתחיל אותן אצלו? במקום שהוא יקבל שמירות צמודות והשניות בהתקפה יתבזבזו על הניסיון להעביר לו את הכדור, אפשר פשוט שהכדור יתחיל אצלו ביד.
שימו לב לנתון הבא: ג'יימס הארדן מעורב ב-33.7% מהמהלכים של קבוצתו כשהוא על המגרש. כלומר כל 3 התקפות מסתיימות בפעולה שהוא אחראי לה. פשוט מדהים לראות את כמות ההשפעה שיש לו על הקבוצה. אגב, בנתון הזה דווקא הארדן לא במקום הראשון בליגה. הוא נמצא במקום החמישי, כשווסטברוק לדוגמא מחזיק ב-41.4% (שיא NBA אם יישאר בממוצע של מעל 38.7% בו מחזיק קובי בראיינט). דווקא בגלל שהוא לא במקום הראשון, הסטטיסטיקה של הארדן הופכת להיות יותר מפחידה.
האמריקני, שהגיע עד קו הסיום לפני כשנתיים במירוץ לתואר ה-MVP, אותו הפסיד בסופו של דבר לסטף קרי, חווה עונה פחות טובה בצורה משמעותית בשנה שעברה. גם במקרה הזה הוא בטוח שהכל לטובה: "להיות מועמד ל-MVP ב-2014/15 ואז לחוות עונה לא כך כך טובה בשנה שעברה, היה דבר טוב עבורי. זו הייתה שנה של צמיחה אישית מבחינתי. למדתי והרווחתי המון דברים והשתפרתי על המגרש. יש לי מנטליות אחרת השנה".
אבל לא הכל ורוד בעולמו של הארדן. יש שני דברים עיקריים שהוא עדיין לא מצליח לשפר במשחק שלו, וספק אם יצליח בעתיד – איבודי הכדור, וההגנה הלוקה בחסר (אם להיות עדינים). נתחיל באיבודי הכדור. הארדן כבר אמר שהוא מספר 1? אז כן, גם באיבודים.
בעונה שעברה שבר השחקן שיא NBA בן 38 שנים, כשאיבד 374 כדורים במהלך העונה הסדירה. העונה, הארדן מאבד אף יותר כדורים ואם ימשיך בקצב הזה הוא יסיים את העונה עם 468 איבודים (!) כמעט 100 יותר מהעונה שעברה. אין מאמן או עצה אמיתית שתוכל ללמד את הארדן לא לאבד כדורים, המלחמה הזאת היא לגמרי מול עצמו.
מלחמה נוספת שהקורבן שלה הוא הארדן היא משחק ההגנה, או אי משחק ההגנה שלו. עובדתית, כוכב הרוקטס לא אוהב לשמור. הוא מככב באופן קבוע ב'שאקטין א-פול' ונראה שזה לא כל כך מזיז לו. לחבריו לקבוצה זה דווקא כן מזיז.
טרבור אריזה סיפר בראיון על המוטיבציה שהוא מנסה להכניס בהארדן: "אני יודע שהוא יכול לעשות הגנה. הוא אתלט מספיק טוב בשביל זה, אז אני מנסה תמיד להישאר עליו ולהעיר לו לשמור. לא איכפת לי כמה הוא מתעצבן עליי. אני לא עושה את העבודה שלי, אם אני לא מודיע לו כשהוא לא שומר. הוא יודע שכולנו חייבים להיות מאוחדים בהגנה. כשאנחנו רואים שהוא לא עושה הגנה, כקבוצה, אנחנו אומרים לו את זה".
כדי להפוך לשחקן הכי טוב בעולם הארדן יצטרך לעשות קסם, שבו הוא ישנה את האופי שלו, וכתוצאה מכך גם תשתנה הגישה שלו להגנה ולאיבודי הכדור. זה בערך כמו הסיכוי שהוא יוריד את הזקן, אז שאף אחד לא יצפה לשינוי.
בינתיים, אין ספק שהארדן עצמו נהנה העונה וגם שמח לראות את החברים שלו נהנים, כשהקבוצה צפויה שוב להתחרות בצמרת המערב: "רואים את השמחה של החברים שלי לקבוצה כשהם קולעים. הם מרגישים בנוח. כולם מבסוטים. כשהם שמחים, אני שמח. זו אווירה שונה, אנחנו מקריבים אחד בשביל השני. יש לנו עוד דרך ארוכה, אבל זה מרגיש טוב".
אתם יודעים מה, כותב שורות אלו חוזר בו. אם להארדן יש את היכולת להיכנס בשורה אחת עם מוסרי אסיסטים כמו ג'ון סטוקטון ומג'יק ג'ונסון, אז אולי יש כוח בעולם שיגרום לו להתחיל לשמור בהגנה ולשמור על הכדור. יכול להיות שהכוח הזה יגיע בכיוון אופציית טבעת עתידית.
הארדן הוא מוטיבטור גדול ויעשה את הכל בשביל לנצח, הוא לא שחקן ש'צף' ב-NBA כמו כרמלו אנתוני לדוגמא שמשחק בשביל הממוצעים וחשבון הבנק שלו. ביום שתהיה לו אפשרות אמיתית להנהיג את הקבוצה שלו אל עבר אליפות, אולי זה יהיה היום שבו הוא ישנה את הגישה שלו בנוגע לדברים שנמצאים בעוכריו.
אם יתמודד על האליפות
מה מתבשל אצל הכוכב המזוקן? (getty)