בעונה שעברה, אטלנטה הוקס הייתה אחת משלוש קבוצות ההתקפה הטובות בליגה. משחק ההתקפה של מייק בודנהולזר זרם, נראה טוב וקבוצתי (25.7 אסיסטים בממוצע למשחק - מקום 2 בליגה) וההוקס קבעו עונה היסטורית בתולדות הפרנצ'ייז: 60 ניצחונות ומקום ראשון באיזור המזרח.
הבעיות התחילו בעיקר בפלייאוף, שם החבורה של בודנהולזר גמגמה בשני הסיבובים הראשונים מול ברוקלין ו-וושינגטון. ממוצע האסיסטים אמנם העיד שההוקס ממשיכים לשחק כדורסל נאה לעין, אבל אחוזי הקליעה ירדו (יחד עם ממוצע הנקודות) והוכיחו שוב שבפלייאוף משחקים כדורסל אחר לעומת העונה רגילה. השיא היה הסוויפ של קליבלנד בגמר המזרח.
העונה אטלנטה המשיכה לשחק את אותה התקפה, אבל שדרגה את המשחק ההגנתי שלה ובניצחונות אטלנטה ספגה רק 95.3 נק' לעומת 104.8 נק' בהפסדים. מאז פגרת האולסטאר, ההגנה של ההוקס העבירה הילוך ובמרץ ספגה רק 96.6 נק' וסגרה חודש מצוין במאזן של 4:12. אותו דבר בדיוק קרה בסדרה מול בוסטון - אטלנטה עצרה את הסלטיקס על 87.0 נק' בממוצע בארבעת הניצחונות בסדרה וניצחה את 7 הרבעים האחרונים בסדרה ב-62 נקודות הפרש.
מעבר לעלייה לחצי הגמר האיזורי, הניצחון בסדרה מול הסלטיקס היה בעל ניחוח היסטורי. אטלנטה לא רשמה ניצחון פלייאוף בבוסטון כבר 28 שנה (הפעם האחרונה הייתה בחצי גמר המזרח ב-1988 עם דומיניק ווילקינס האגדי). כעת, זאת הפעם הראשונה שהם מדיחים את הירוקים בסדרה מאז 1958 (!), אחרי הפסדים ב-9 סדרות פלייאוף בתקופת הזמן הזו.
במסיבת העיתונאים אחרי הניצחון בגארדן, ג'ף טיג וקייל קורבר ניסו לתת את הרושם שהסדרה מול קליבלנד השנה תהיה שונה מהעונה שעברה. קורבר טען שהקבוצה יותר טובה העונה, במיוחד בהגנה, וטיג הוסיף גם שקצב המשחק של אטלנטה יהיה שונה הפעם. לכל זה צריך להוסיף גם את ת'אבו ספולושה השווייצרי, מי שכבר עשה לא מעט צרות ללברון ג'יימס במפגשים ביניהם לאורך השנים, שנעדר אשתקד.
בשלושת מפגשי העונה הרגילה מול קליבלנד, ההוקס לא הצליחו להביא לידי ביטוי את השדרוג ההגנתי שלהם (ספגו 109.0 נק' בשלושת ההפסדים). עכשיו מייק בודנהולזר והצוות מסביבו יצטרכו לשבת על הווידאו ולראות איך לעצור את הרכבת מקליבלנד, שבינתיים משייטת על אוטומט.