בלאט: הייתי זקוק לסטירה כדי להבין עד כמה לא הבנתי

שנה וחצי דייויד בלאט עמד על הקווים בקליבלנד, אולי המקום הכי קשה לאמן בו, כשהכוכב הגדול בעולם, לברון ג'יימס, מנהל את ההצגה. לפני חודשיים, כשהוא במאזן 11:30 ובמקום הראשון במזרח, הוא פוטר במפתיע. מאז בלאט שמר על שתיקה ולא התראיין. לאחרונה הוא חזר לביקור מולדת אחרי שבילה מספר חודשים בארה"ב, בהם פגש מאמנים וותיקים ועבר השתלמויות. לפני מספר ימים הוא ישב לראיון עם מנכ"ל גוגל ישראל, מאיר ברנד, במסגרת ועידת THINK 2017 ודיבר על התקופה המטורפת ביותר בקריירה שלו וחשף מעט ממה שעבר עליו.

• בווידאו: משחקו האחרון של בלאט בקאבס

הייתה לך שנה שהיא רכבת הרים?
"זה לא היה כל מה שתכננתי שזה יהיה, אבל לפעמים ככה זה בחיים. לפעמים אתה מתחיל באיזשהו מקום, ואתה עולה, יורד, לפעמים אתה נשאר, לפעמים אתה נעלם, אבל כל עוד אתה נהנה מהדרך ותמיד מוצא את עצמך עשיר בניסיון וחוויות, אז העתיד הוא ורוד. למזלי הייתי חלק מהרבה מאוד הצלחות, הצלחות גדולות בעולם הספורטיבי שלי. כששואלים אותי מה הדבר הגדול ביותר שאתה עשית, אני תמיד עונה את אותה תשובה. שהאנשים שעבדו איתי ובמיוחד העוזרים שהיו יחד איתי ועזרו לי להגיע לפסגות ולמקומות הכי טובים שאפשר, הם כל אחד ואחד מהם היום מצליחים ומאמנים בזכות עצמם בקבוצות ובמקומות לא פחות גדולים מהמקומות שאני הייתי. אני יושב ומרגיש סיפוק ותענוג כשאני רואה אותם עוברים אותי. זה כיף".

כשרון הרבה פעמים מגיע עם אגו. איך מתעלים את האגו של כשרונות שונים למטרה אחת?
"כשאומרים אגו בעולם הספורטיבי, יש לזה קונוטציה שלילית. אני לא מסכים עם זה. אני חושב שאגו זה דבר טוב. זה מצביע על מישהו שמחשיב את עצמו, שמאמין ביכולת שלו, ושהוא רוצה להיות כאינדיבידואל הכי טוב שאפשר. העיקר זה למצוא את הדרך לקחת את האגו ולהכניס את הכישרון והאגו ביחד ולכוון למטרות של הקבוצה ושל התאגיד כולו ולעזור לכולם להצליח".

קל להגיד להגיד וקשה לעשות לא?
"בוודאי, לכן אני פה".

היו פעמים שנכשלת בזה?
"נכשלתי. לא הרבה, אבל גם לא מעט פעמים. כשאני חושב בדיעבד, גם כשנכשלתי זה עזר לי להצליח עוד בעתיד".

הייתה לך שנה מטורפת. מה הלקח שלך מהשנה הזו?
"למדתי בקשר למעבר שלי מהכדורסל האירופאי לארה"ב ול-NBA, זה כמה שהייתי צריך ללמוד. כמה לא הבנתי לקראת מה אני הולך, כמה לא ידעתי על סוג של המשחק, המשחק עצמו, על מבנה העונה, על השוני במבנה הליגה, צפיפות המשחקים, האופי של השחקנים עצמם, ומבלי לעבור את השנה הראשונה שלשמחתי הייתה מאוד מוצלחת, אני לא חושב שהייתי יכול להבין את זה. הייתי צריך לעבור את טבילת האש הזו, להיות בתוך זה, לקבל את המכות והסטירות ולהבין עד כמה לא הבנתי על מנת לצאת יותר טוב בעתיד".

זה באמת כ"כ שונה מלאמן באירופה או במכבי ת"א? מה מרכיבי השוני?
"הקטע של האימון עצמו פחות שונה, אבל הליגה עצמה, אורך המשחק, שזה 48 במקום 40 דקות, 82 משחקים בתוך 5 וחצי חודשים, ההתנהלות של איך לשמור על הטריות של השחקנים, זה שונה לגמרי. באירופה יש לך שני  משחקים בשבוע וב-NBA יש לך לפעמים 4-5 משחקים בשבוע עם קצב אחר לגמרי ומה גם שכל מה שהולך מסביב הוא גם שונה לגמרי ומטורף. המשחק שמחוץ למשחק עצמו".

הטכנולוגיה משנה את העולם. איך היא משפיעה בעולם הכדורסל? משנה את המשחק?
"הטכנולוגיה מאוד מאוד באופנה היום. ב-NBA במיוחד, אני חושב שבכל הספורט המקצועני אין ענף יותר טכנולוגי מה-NBA. יש 6 מצלמות שמצלמות כל פרט ופרט בתוך המשחק ומוציאות ים של אינפורמציה ואנליזות שאתה משתמש בהם בזמן אמת, פרי גיים ופוסט גיים ואתה צריך להבין ולהפנים וזה דורש ראש טכנולוגי ומשהו שמאמן לא חשב עליו בעבר ואם אתה לא מוכן לזה, אתה תמצא את עצמך בחוץ".

אתה חושב שמאמנים שלא יהיו טכנולוגים יכולים למצוא את עצמם בחוץ?
"כן, בהחלט. ההבדלים בין להיות ספורטאי מקצועני בתקופה שאני הייתי לבין להיות מאמן מקצועני הם מהותיים. ברגע שאתה מתחיל לאמן אתה ישן הרבה פחות, אתה דואג הרבה יותר, ומהרגע שאתה מקבל את התפקיד, כולם יודעים יותר ממך".

אז איך זה לחיות כך על הקו ארה"ב - ישראל, זה קשה?
"זה באמת קשה. זו בחירה. לא כל אחד בנוי לזה ולא כל משפחה בנויה לזה. לי יש מזל שיש לי משפחה תומכת ואוהבת ומבינה. אני רק יכול להצטער רק על הרגעים שפספסתי, אבל אני מקווה שגם תרמתי מאותם חויות ומהניסיונות שהיו לי ושזה יכול לעזור להם להתקדם בחיים שלהם".

שאלון זריז
מה המילה האהובה עלייך?
"כן"
מה מפחיד אותך?
"רק הפחד עצמו"
מה הצליל האהוב עלייך?
"צחוק"
מה הרעש השנוא עלייך?
"עיתונאים"
אם לא היית מאמן כדורסל, מה היית?
"שגריר"
דמות שמעוררת בך השראה?
"אימהות, כי אין כמוהן ואנחנו לא יכולים להיות כמוהן"
ספר אהוב?
"'ליאדה', על הקלות הבלתי נסבלת של הקיום. יש גם סרט מדהים על זה"