יצא האוויר: על תחרות ההטבעות באולסטאר

שנת 2000, וינס קרטר ניגש לבדו אל הפרקט באוקלנד ונותן את אחת מההופעות הכי גדולות שידעה תחרות ההטבעות מאז ומעולם. 2003, ג'ייסון ריצ'רדסון מגיע לאולסטאר באטלנטה, מרעיד את האולם עם הטבעות מטורפות שגרמו לכולם לתפוס את הראש ולשופטים לחלק לו 3 פעמים את הציון 50 עגול. 2011, בלייק גריפין, ה-אתלט של ה-NBA מתכונן להטבעה המכריעה. ברקע מקהלה ששרה את השיר "I belive I can fly" ומתחת לסל מכונית של נותנת חסות ידועה. הפורוורד רץ, קופץ מעל המכונית, מטביע בצורה רגילה להפליא וזוכה. תחרות ההטבעות איבדה מערכה, אך אפשר להחזיר אותה לחיים. איך?

תחרות ההטבעות, לדעת רבים, היא השיא של סוף שבוע האולסטאר. הכל התחיל ב-1976 בסוף השבוע של האולסטאר ב-ABA בדנבר. ג'וליוס ארווינג, ד"ר ג'יי, ביצע את ההטבעה (המקורית) מקו העונשין וזוכה בתחרות ע"י קולות השופטים. 8 שנים לאחר מכן התחרות חזרה ב-NBA. איירווינג ניסה להגן על התואר, אך הפסיד ללארי נאנס.

במרוצת השנים עברו וזכו המון שמות גדולים בתחרות ההטבעות: ספאד ווב, מייקל ג'ורדן (פעמיים), דומיניק ווילקינס, קובי בראיינט, ווינס קרטר. כל דאנק שלהם חידש והלהיב את הקהל, השופטים והצופים בבית. בשלב מסוים, אחרי תחילת שנות ה-2000 משהו קרה. השמות הגדולים הרגישו שזה כבר לא בשבילם ועברו מהפרונט לקהל והבמה הפכה פתוחה לשחקני ליגה ממוצעים שלא מילאו את החלל.

יש הרבה סיבות להיחלשות תחרות ההטבעות. אחת מהן היא הפחד של הכוכבים הגדולים לפשל ולהסתכן באיבוד פופלריות. סופרסטארים ענקיים רוצים להישאר בצד הבטוח שבו הם נמצאים בחליפה מגוחכת (יש יגידו שהיא שיא הסטייל) בקהל, מצלמים באייפון, מעלים לטוויטר וצוחקים עם החבר'ה. אין להם את החשק של להתכונן לתחרות ולהסתכן בהפסד בתחרות עצמה ופגיעה באגו ובמעמד.

היעדר כוכבים בתחרות ההטבעות הגיע לשיא משלו כשב-2010 מג'יק ג'ונסון, בניסיון להכניס עוד עניין, הציע ללברון ג'יימס (שמעולם לא השתתף בתחרות) להתחרות מול בלייק גריפין והמנצח יקבל מיליון דולר. קינג ג'יימס סירב להצעה בטענה ש"הוא לא צריך דמי כיס", אך בעיקר כי פחד להפסיד. סיבה נוספת היא פציעות: הכוכבים הגדולים מכירים ויודעים את המעמד שלהם ומבינים שכל משחק בליגה חשוב, ואם אפשר לנוח כמה ימים ולא להסתכן בפציעה, אז עדיף.

שיטת ההצבעות גם היא משחקת תפקיד חשוב בצניחה. ב-2010 נשברה המסורת כשלראשונה ניתנה הזכות לקהל להצביע למועמד דרך הודעת SMS. עד אז ההצבעה נערכה על ידי חמישה שופטים, שחקני עבר שהיו דאנקרים אמיתיים, והם היו נותנים ציון של בין 6 ל-10 שקבע מי אלה שיתקדמו בתחרות, ולבסוף מי יזכה. ברגע שנכנס אפקט "הפופולריות" משהו נהרס. דווייט הווארד זכה בתור 'סופרמן' כשלא באמת הטביע את הכדור, בלייק גריפין מיודעינו היה פופולרי וזכה שלא בצדק על פניו של ג'אווייל מגי שהטביע 3 כדורים בבת אחת.

עם השיטה הכמעט בלתי נמנעת הזו הגיעו גם הביקורות והשערוריות. התחרות כבר לא הייתה מי מטביע יותר טוב, אלא מי פופולרי יותר. הקולות ביקשו להחזיר את ההצבעה הבלעדית אל השופטים, אך זה לא קרה (מסיבות כלכליות בעיקר) ועד היום התחרות מוכרעת על ידי הצבעות הקהל, יחד עם עזרה מהשופטים הנוכחים.
לפני שנתיים, ב-2014, הניסיון לשנות חצה את הגבולות, כשפורמט התחרות היה "המערב" מול ה"מזרח". בכל קבוצה היו 3 שחקנים שהתחרו בזוגות זה מול זה. בסופו של דבר המזרח ניצח את התחרות וג'ון וול מהוושינגטון וויזארדס הוכתר כאלוף, באחת התחרויות הגרועות (אם לא הגרועה ביותר) שנערכו בליגה. מיד לאחר מכן הבינו בהנהלת ה-NBA שעשו טעות והודיעו כי לא יחזרו על הפורמט ויחזרו למקורות של תחרות ביחידים.

הנהלת הליגה הטובה בעולם עושה ומנסה הרבה (אך לא מספיק) כדי להחזיר את תחרות ההטבעות לפופולריות העבר, אך ללא הצלחה. אין ספק שלתחרות ההטבעות יש עוד המון מה לתרום לסוף השבוע החגיגי של הליגה. היצירתיות עדיין נמצאת באנשים וכל הזמן אפשר לחדש ולמצוא דרכים להלהיב את הקהל. אין ספק שכשהשמות הגדולים יחזרו להתחרות זה בזה ויגשימו פנטזיות של צופים (מי לא היה נשאר ער לראות תחרות שהמשתתפים בה הם לברון - בראיינט - קרטר ומגריידי בימים הטובים?) האטרקטיביות של האירוע יחזור ובגדול.

ועדיין, למרות כל המגרעות והירידה ביצירתיות והייפ בשנים האחרונות, אפשר לראות את נקודת האור, כבר בתחרות השנה. זאק לאבין, הזוכה של השנה שעברה, נתן אוסף הטבעות מרהיבות שהזכירו ימים טובים יותר. הגארד בן ה-20 של מינסוטה יגיע גם השנה לתחרות בנסיון להיות בין יחידי הסגולה שזכו פעמיים ברציפות. לאבין הוא בדיוק הטייפקאסט של שחקנים לא כוכבים, שהתחרות עשתה להם רק טוב. הוא אומנם סיפק העונה הכי מעט הטבעות עד כה (29) מכל המשתתפים, אבל כולם מצפים לראות מה הצעיר המעופף מכין לנו הפעם.

לעומתו של לאבין, אנדרה דראמונד לא מגיע לתחרות כדי לקבל הכרה. את הסנטר המפלצתי של דטרויט פיסטונד (שמוביל את הליגה בריבאונדים) כולם מכירים. דראמונד סיפק העונה מעל ל-90 הטבעות ואין ספק שהוא יודע לעשות את זה. האישיות הכובשת והמצחיקה שלו יעזרו לו ביצירתיות והקמפיין שהוא עשה כדי להיכנס לאולסטאר בו אובמה שר עליו שיר, מוכיח את זה. דראמונד בן ה-22 הוא ללא ספק אחד השמות העולים בליגה וניצחון בתחרות ההטבעות יהווה עוד שלב בדרכו להיות סופרסטאר. הוא ינסה להיות הביג מן הראשון מאז דוויט הווארד שזוכה בתואר.

המתמודד השלישי שינסה לזכות בתואר הוא ארון גורדון. הפורוורד בן ה-20 של אורלנדו מג'יק מתנשא לגובה של 2.06 מ' והוא בעל עוצמה מדהימה. הוא אוהב לסיים את הדאנקים שלו בשתי ידיים והתנדנדות על הטבעת. העונה הוא הטביע כבר 34 פעמים ורוב הדאנקים היו דומים, אך יפים. רק בגלל היכולות האתלטיות שלו אסור לפסול אותו, אבל מבחינת יצירתיות, עד כה הוא לא נראה כמו המועמד המוביל לזכות בתואר.

מי שסוגר את הרשימה הוא "זקן השבט", וויל בארטון בן ה-25. הגארד של דנבר נאגטס הוא בסך הכל 1.96 מ', אך מספק דאנקים מרהיבים בכל מצב שהוא יכול. כמו גורדון, גם בארטון סיפק העונה 34 הטבעות, אך בניגוד אליו, כמעט כולן הקפיצו את הקהל ממקומו כדי להריע. בארטון היה בפורטלנד, הסתובב ב-D ליג ועכשיו מצא את מקומו כשחקן מוביל אצל הנאגטס. תואר אלוף תחרות ההטבעות בהחלט יעזור לו למקם את עצמו בתור סטאר אמיתי.

מהיותי ילד קטן ועד היום, אין שום מצב שבו אני מפספס את תחרות ההטבעות של האולסטאר. משהו באווירה ובציפייה שעומד לקרות משהו שעוד לא ראיתי, פשוט מושכים אותי להפוך את השעון הביולוגי ולהישאר לצפות באירוע היוקרתי. גם השנה, ללא צל של ספק, אני אצפה בתחרות. המתחרים השנה הם צעירים, תוססים ויצירתיים וזה הזמן בדיוק לצאת לדרך חדשה ולחזור לימים שכולם רק חיכו לראות מה הולך להיות הדבר הבא.

יש לכם רעיון לשיפור התחרות? רוצים להוסיף משהו או לחלוק? הכו בתגובות.