תחושת החמצה לדייויד בלאט. משחק מספר 1 התפתח בדיוק כמו שבלאט רצה, וכל הסימנים הצביעו על ניצחון מפתיע של קליבלנד באוקלנד. אבל זה חמק מבין האצבעות של הקאבלירס, שרק לאחר דרמה גדולה והארכה, הפסידו 108:100 למכונה של גולדן סטייט ונקלעו לפיגור 1:0 בסדרת הגמר. ואלה אפילו לא החדשות הרעות מבחינת הקאבס: קיירי ארווינג שוב נפצע בהארכה וירד מהמגרש בצליעה.
מה עוד בלאט היה יכול לבקש? לברון ג'יימס סיפק את אחד ממשחקיו הגדולים ביותר, כאשר הוא שובר את השיא האישי בסדרת הגמר עם 44 נקודות ענקיות (השיא הקודם: 37). קיירי ארווינג נראה מאושש אחרי יותר משבוע של מנוחה, ולא רק שקלע 23 נקודות, גם ביצע מהלכים גדולים בהגנה. והיה לקליבלנד כדור אחרון במצב של שוויון. אבל לברון ואימאן שאמפרט החטיאו, ובהארכה רק הווריירס היו על המגרש. במקום לגנוב את הביתיות, הקאבס כעת עם הגב אל הקיר.
כמו שכבר התרגלנו מקבוצות של בלאט, קליבלנד הגיעה מוכנה ומרוכזת למשחק הראשון בגמר. האורחים הצליחו להוציא את גולדן סטייט, הקבוצה העשירית בלבד בהיסטוריה שמנצחת 67 משחקים בעונה הסדירה, משטף המשחק הרגיל שלה. ברגעים מסויימים אפילו הקהל הרועש באוראקל ארינה השתתק לו. אבל זה רק מראה עד כמה הווריירס טובים - הם הצליחו להגביל את הצוות המסייע של הקאבס והשתיקו את הדיבורים על חוסר ניסיון במעמד הגמר.
אם בקליבלנד רצו לגנוב את יתרון הביתיות, זו הייתה ההזדמנות שלהם. חייבים לשאול כעת: אם הם לא הצליחו לעשות זאת עם 44 נק' של לברון ובערב בו סטף קרי וקליי תומפסון לא היו בשיאם, איך זה יקרה אם ארווינג יעדר? האם קינג ג'יימס יצליח להמשיך לספק הופעות מדהימות כאלה? את התשובה נקבל בלילה שבין ראשון לשני, במשחק מספר 2.
קרי ותומפסון דייקו יחד רק ב-5 מ-15 זריקות מעבר לקשת. אבל הספלאש בראדרס הובילו את גולדן סטייט ודאגו שקליבלנד לא תברח, גם לא כשהפער עמד על 14 נק'. ל-MVP היו 26 נקודות ולתומפסון 21. אבל האקס פקטור של סטיב קר במשחק מספר 1 הוא אנדרה איגואדלה, שעלה מהספסל והביא איתו 15 נק' ולא מעט מהלכים חשובים אחרים. אצל הקאבס, מלבד לברון וארווינג? רק טימופיי מוזגוב הגיע לספרות כפולות עם 16.
מהלך המשחק:
ההתרגשות עשתה את שלה בדקות הראשונות, עם הרבה החטאות של זריקות נוחות בשני צידי המגרש, אבל לברון ג'יימס עם 7 נקודות מוקדמות הגיע ראשון לעבודה. עם ריצת 0:10, כולל דאנק מרעיד של מוזגוב, הקאבס עלו ל-11:19. שלשות של סמית' ולברון השתיקו את הקהל וקבעו 13:26. איגואדלה עם הטבעה בסוף הרבע הראשון, צימק ל-19:29.
ההגנה של הווריירס התהדקה בתחילת הרבע השני, וניצלה זאת כדי להקטין את הפער ל-31:27. סטף קרי איפס את הידית מעבר לקשת ועם שתי שלשות, העלה את המארחים ל-36:41. בשלב זה המשחק קיבל קצב משוגע, שאמפרט קלע שתי שלשות משלו ולברון הצליח להפוך בחזרה ל-46:48. שלשה גדולה של סמית' הורידה את קליבלנד להספקה ב-48:51.
הקאבס החלו טוב את המחצית השנייה, ואלי-אופ של ארווינג למוזגוב סידר להם יתרון 52:59. גם זה לא הלחיץ את גולדן סטייט, שצימקה למינוס נקודה בלבד בזכות שלשות של בארנס ותומפסון. את הרבע השלישי הווריירס נעלו עם חטיפה ודאנק של איגואדלה, שהישווה ל-73:73.
איגואדלה המשיך להיות האיש של אלופת המערב גם בתחילת הרבע האחרון (77:80). מצד שני, לברון המשיך להיות חד ולקבל החלטות נכונות, וקליבלנד עלתה ל-82:86, כשג'יימס מגיע לשיא אישי בגמר. דקה לסיום, קרי לקח זריקה והעלה את הווריירס ל-96:98. בצד השני, לברון מסר למוזגוב שסחט עבירה, וקלע פעמיים מהקו (98:98). קרי עבר את ארווינג בדרך לסל, אבל רכז קליבלנד חסם אותו בצורה ענקית והעניק לקאבס כדור אחרון. לברון החטיא ג'אמפר קשה, שאמפרט כמעט קלע בזריקה משוגעת בריבאונד - הולכים להארכה.
שתי הקבוצות לא הצליחו לקנות סל בהארכה, אבל קרי סחט עבירות והלך לקו כדי לקבוע 98:102. ארווינג שוב נפצע ודידה על הפרקט, שלשה של בארנס העלתה ל-98:105. עד שלברון קלע את הסל היחיד של קליבלנד בהארכה, הסיפור כבר נגמר. 100:108 קריטי לווריירס במשחק מספר 1.