בגוף ראשון, ללא שאלות וללא הפרעות. כך בחר לברון ג'יימס לבשר לעולם על כך שהוא חוזר לקליבלנד. במאמר שלו שהתפרסם הערב (שישי) במגזין הנחשב 'ספורטס אילוסטרייטד', הכוכב הגדול חושף את כל הסיבות להחלטתו וגם מנתח את המשך הדרך תחת דייויד בלאט. הנה הדברים במלואם.
"עוד לפני שלמישהו היה אכפת היכן אשחק כדורסל, היתי ילד באוהיו", אמר ג'יימס לספורטס אילוסטרייטד בראיון בו הוא מסביר את החלטה לשוב. "שם גדלתי, בכיתי ודיממתי, ושם הלב שלי נמצא. הקשר שלי עם האנשים במקום הזה הוא גדול מכדורסל. לפני כמה שנים עוד לא הבנתי את זה, היום אני מבין".
"ב-2010 עזבתי משהו שעבדתי קשה, ביחד עם האחרים, ליצור. אם הייתי יכול לחזור בזמן, כנראה שהייתי עושה דברים אחרת. ועדיין, עזבתי. מיאמי עבורי היתה מה שהקולג' הוא עבור ילדים אחרים. ב-4 השנים האחרונות הפכתי למה שאני היום, שחקן טוב יותר, אדם טוב יותר. למדתי ממועדון שנמצא במקום שאליו שאפתי, ומיאמי תמיד תהיה ביתי השני".
"עזבתי למאימי בגגל ווייד ובוש. אהבתי להיות בטריו, האמנתי שנשיג שם דברים קסומים, וזה בדיוק מה שקרה. היה קשה לעזוב את מה שנבנה שם, אבל נישאר אחים לנצח. אני לא רוצה שמישהו יטען 'הוא לא הסתדר עם אריק ספולסטרה או עם פט ריילי', 'ההיט לא הצליחו להביא שחקנים' - זה לא נכון".
"תמיד האמנתי שאחזור ואסיים כאן את הקריירה. כעת יש לי שני בנים ואשתי בהריון עם בת, ואני רוצה שהם יגדלו בעיר הולדתי. זה הדבר היחידי שמרגיש לי נכון ומשמח אותי. המכתב מדן גילברט (בעלי הקאבס), הבוז של הקהל, שריפת החולצות - כל זה היה קשה לאשתי ולאמי".
"כשעזבתי את קליבלנד, היתה לי משימה - להשיג אליפות. השגתי שתיים. אבל במיאמי כבר ידעו איך זה מרגיש לזכות בתואר, העיר שלנו לא חוותה זאת זמן רב מדי. כעת אני שואף להביא אליפות לאוהיו. אני לא מבטיח אליפות, אנחנו עוד לא מוכנים, צריך להיות ריאליים. יש פה שחקנים צעירים ומאמן חדש, כך שמדובר בתהליך, אבל זה מה שמרגש אותי. אוכל לעזור לקיירי ארווינג להפוך לאחד הטובים בליגה".