על ברכי סנטה: החבר'ה הטובים והרעים ב-NBA

ברחבי העולם הנוצרי חוגגים כעת את חג המולד וכמובן שגם ב-NBA נכנסו לאווירת החג. גם מי שלא נוצרי מכיר היטב את סנטה קלאוס ואחד המנהגים המקובלים ביותר של החג המתוקשר הוא להושיב את הילדים על ברכיו של אלמוני שהתחפש לסנטה ולגרום להם לספר לאדם שמעולם לא פגשו כיצד הם התנהגו השנה והאם הם היו ילדים טובים או רעים? גם אנחנו החלטנו להיכנס לאווירת החג ולהתחפש לסנטה קלאוס, אלא שבמקום ילדים הושבנו על ברכינו את שחקני ומאמני הליגה הטובה בעולם. חלקם בהחלט ראויים למתנות אחרי החודשיים הראשונים של השנה וחלקם ראויים לנזיפות.

החבר'ה טובים

ראסל ווסטברוק - עד לפני שנה נחשב ווסטברוק לשחקן שנוי במחלוקת. היו כאלה שאהבו אותו אבל גם לא מעט שלא וטענו שלקווין דוראנט ולאוקלהומה סיטי עדיף בלעדיו. הפציעה שלו בברך בשנה שעברה שינתה את הכל. הת'אנדר נראו אבודים בלעדיו וההתפרקות בפלייאוף גרמה לכולם להבין כמה הוא חשוב. ווסטברוק עבר שני ניתוחים ולפי היכולת שהוא מציג מאז חזרתו, כדאי לכל השחקנים בעולם לבקש ממנו את הפרטים של הרופא המנתח. יחד איתו חזרה OKC להיות הקבוצה המפחידה במערב והיא יכולה להתגאות בכך שיש לה שני סופרסטארים בחמישייה - המצרך הנחוץ ביותר לקבוצה שרוצה לזכות באליפות.

לאנס סטיבנסון - אינדיאנה פתחה את העונה הנוכחית בצורה נהדרת. פול ג'ורג' ממשיך בהתקדמות המטאורית, רוי היברט הענק מטיל את אימתו על שחקני הליגה ודייויד ווסט הוא אחד הפאוור פורוורדים היציבים ומשופשפים בליגה. ועדיין, השחקן שמשדרג את הפייסרס יותר מכל אחד אחר הוא דווקא סטיבנסון. בגיל 23 ובעונתו הרביעית בליגה הפך הגארד הורסטילי לאחד השחקנים המשמעותיים ביותר בקבוצה ששואפת לאליפות וסופסוף מצליח להגשים את הציפיות הגבוהות שהיו ממנו כשעוד היה נער וכיכב במגרשי הסטריטבול של ניו יורק. סטיבנסון כבר השיג שלושה טריפל דאבלים העונה כאשר לאף שחקן אחר אין יותר מאחד עד עכשיו. ללא ספק האקס הפאקטור של הפייסרס במאבק על האליפות.

ג'ף הורנסק - יוטה ג'אז סיימה את העונה שעברה עם הפסד לממפיס וללא מקום בפלייאוף. בהנהלת התאכזבו מאוד אך מי שנאלץ לשלם את המחיר היה דווקא עוזר המאמן, ג'ף הורנסק. קלע העבר האגדי של המורמונים פוטר מתפקידו כאשר המאמן הראשי, טיירון קורבין, נשאר לעונה נוספת למרות הכישלון. סביר להניח שעכשיו בסולט לייק סיטי יש כמה אנשים חשובים שמתחרטים על המהלך הנ"ל. פיניקס סאנס, הקבוצה שבה פתח הורנסק את הקריירה כשחקן וחיפשה מאמן שייבנה אותה מחדש, קפצה על המציאה ואפילו האנשים האופטימיים ביותר באריזונה לא חשבו שכך תיראה פתיחת העונה של קבוצתם.

בעוד שיוטה סוחבת את כל המערב על גבה, הורנסק והסאנס מדורגים במקום החמישי במערב האיכותי עם מאזן 17 ניצחונות ו-10 הפסדים למרות שכל הפרשנים (כולל אנחנו) ציפינו מהם להשיג כמות כזאת של ניצחונות בעונה שלמה, אחרי שבעונה שבעברה השיגו 25 ניצחונות ובקיץ האחרון ויתרו על שלושה שחקני חמישיה (לואיס סקולה, ג'ראד דאדלי ומארצ'ין גורטאט). אז הנה הגיע הזמן להודות - טעינו. הורנסק הוא קוסם, אחרת קשה להסביר איך בעונתו הראשונה כמאמן ראשי ועם סגל כל כך צעיר לרשותו, הפך את הסאנס לקבוצה מנצחת.

כריס פול - הרכז הטוב בעולם ממשיך להתקדם משנה לשנה ובזכותו כל משחק של הקליפרס הוא תענוג לעיניים. המוסר הטוב בליגה הוא האחראי המרכזי לכך שהקליפרס הם הקבוצה הטובה ביותר בלוס אנג'לס ובטוח שהוא לא מסתפק בכך. הדרך לאליפות ראשונה בקריירה עוד ארוכה אבל הוא בהחלט בכיוון הנכון.

קווין לאב - אחרי שהחמיץ 91 משחקים בשתי העונות האחרונות, הפאוור פורוורד האימתני חזר למגרשים חד מתמיד ומציג את היכולת הטובה ביותר בקריירה שלו. לאב הוא כבר מזמן לא רק מכונת ריבאונדים ודאבל דאבלים. הוא יכול להשיג נקודות בכל דרך והקליעה שלו מבחוץ קטלנית לא פחות מאשר יכולת הסיום בצבע כשבנוסף לכך השנה הוא גם מוסר כפול אסיסטים מבעבר.

פורטלנד - הקבוצה הכי מקוללת ב-NBA הפכה השנה לקבוצה מנצחת כנגד כל התחזיות ודווקא בעונה שבה המערב איכותי יותר מתמיד. החבורה המפתיעה של טרי סטוטס נראית עד כה כמו מועמדת לגיטימית לאליפות ואחרי שנים רבות של אכזבות יש להם את הכלים להתמודד עם הקבוצות הגדולות ביותר. עם שני כוכבי ענק (ימרקוס אולדרידג' ודמיאן לילארד) וצוות מסייע איכותי שכולל את ווסלי מת'יוז, ניקולה באטום, מו וויליאמס ורובין לופס, אין סיבה שהבלייזרס לא יתמודדו על התואר.

רעים ונוראים

קבוצות המזרח - אם אתם מאינדיאנה או מיאמי, אתם יכולים להתעלם מהדברים שייאמרו כאן ולדלג ישר לפסקה הבאה. הגיע הזמן שמקבלי ההחלטות במזרח יתחילו לשלם את המחיר על ההתנהלות הכושלת שלהם וזה הזמן של האוהדים לדרוש את ראשם.לא יכול להיות שרק שלוש קבוצות בחוף המזרחי יחזיקו במאזן חיובי וכל השאר יחפשו מקום טוב בדראפט הקרוב. נכון שלשיקגו מגיעה הנחה בעקבות הפציעה של דריק רוז וכך גם לבוסטון שחסרה את ראג'ון רונדו אבל קשה להבין איך הגענו למצב שבו קבוצה מתחתית המערב יכולה לתפוס מקום טוב בצמרת המזרח.

קווין גארנט ופול פירס - לא ברור איך גארנט ופירס לא ביקשו סליחה מריי אלן וממשיכים בחרם הילדותי למרות שהקיץ הם עשו בדיוק את אותו מהלך שבגללו הם מחרימים את קלע השלשות הגדול בתולדות המשחק. פתיחת העונה הנוראית של ברוקלין מסמנת כנראה את סוף הקריירה של שניים מהשחקנים הגדולים בתולדות המשחק כשגארנט נראה כאילו הזדקן בשלוש שנים בקיץ אחד ופירס מתקשה לשמור על יציבות כמו בעבר. שני הקשישים כבר לא יחגגו יותר אליפות (כנראה) ובטח לא עם הנטס, שנכשלו בגדול עם פרוייקט הגלאקטיקוס ותקועים עם סגל מזדקן ופצוע.

עומאר אשיק - הסאגה סביב הסנטר הטורקי היא הנושא הכי מאוס בליגה הטובה בעולם. מאז שדווייט הווארד הגיע ליוסטון והוריד את אשיק לספסל, בכל יום אפשר למצוא לפחות ידיעה אחת שעוסקת במצבו. פעם הוא מועמד לבוסטון ופעם לניקס או לסיקסרס. הסוכן שלו לא מפסיק להתראיין ובכל משחק מקפידים להראות מספר פעמים את הפרצוף המבואס שלו על הספסל. אוקיי אז הבנו שאשיק לא מרוצה מהפיכתו למחליף אבל מה לעשות שהווארד הרבה יותר טוב ממנו וששניהם לא יכולים לשחק ביחד? בכל מקרה, בשביל מישהו שמקבל משכורת של 25 מיליון דולר לשלוש שנים, היינו מצפים להתנהגות קצת יותר מאופקת.

מנהלי, מאמני ושחקני הניקס - אי אפשר לנזוף באנשי ה-NBA מבלי להזכיר את הבדיחה של הליגה. בהמשך לסעיף הראשון, אין ספק שהאחראים העיקריים לכישלון הם ג'יימס דולאן והנהלת המועדון אלא שגם למייק וודסון ולשחקניו יש חלק בפתיחה הנוראית. הפציעה של העוגן ההגנתי, טייסון צ'נדלר, היא אומנם תירוץ מצוין אבל אפילו ששיחקה 20 משחקים בלעדיו, לא ייתכן שהקבוצה שסיימה בעונה שעברה במקום השני במזרח תידרדר עד לתחתית. זה לא שחסר כישרון אלא בעיקר משמעת קבוצתית. הניקס הם הקבוצה הכי לא מאומנת והכי לא ממושמעת בליגה. וודסון איבד את השליטה על שחקניו והתוצאה - הקבוצה המביכה ב-NBA.